יותר מדי חוגים
הילדים הולכים לחוגים?
בטח, שני הילדים הולכים לחוגים, והרבה. הגדול (14) ואני הולכים פעם בשבוע יחד לחוג משחקי תפקידים, זה ממש כיף! חוץ מזה הוא משחק כדורסל בבית הספר פעם בשבוע ב"קלאב", הולך לחוג דרמה של התיאטרון והולך למרכז משחקי קלפים בעיר. פעם הוא הלך לחוג קפוארה ואז לחוג התעמלות בסגנון חופשי, קצת כמו פארקור או אקרובטיקה. אחרי שהוא "התאמן" בחצר ושבר את פרק היד, קצת נעלמה לו ההתלהבות...
הקטנה (6) הולכת לבלט, התעמלות ודרמה, ועכשיו היא רוצה גם ללמוד פסנתר.
את חוג ההתעמלות אני מאוד אוהבת, הוא במועדון מקצועי וזה חוג מאוד רציני, גם לילדים שאינם בנבחרת תחרותית. גם אני הלכתי לשם לכמה חודשים עד רצף של תאונות אופניים ובבית, אז אני יודעת מכלי ראשון שזה ממש מקום מעולה (אותם מדריכים למבוגרים ולילדים, אגב).
איך בוחרים בחוג?
אין מה לומר, העובדה שאני הולכת עם הילדים לחוגים עוזרת לי לבדוק את איכות החוג על בשרי
בכל חוג הלכנו קודם לשיעור ניסיון. אני גם מבקשת מפעם לפעם לצפות - ברוב החוגים זאת לא בעיה.
מה קורה אם הילד מחליט באמצע שהוא לא רוצה ללכת יותר?
בשנה שעברה הקטנה למדה שחייה וקצרה שבחים בקבוצת המתחילים, אבל די מהר העבירו אותה לקבוצה מתקדמת מדי והיא נהפכה באחת מהשחיינית הכי טובה בקבוצה לשחיינית בינונית, שקטנה מכולם בשנתיים. היא שחתה ובכתה, בקבוצה הקודמת כבר נתפס המקום (יש פה רשימות המתנה מטורפות לשחייה), ועזבנו. לא היה שווה את כאב הלב. נכון, דרשנו ממנה לנסות ולהתגבר, אבל אחרי חודשיים הרגשתי שזאת פשוט התעללות שלא מצדיקה את החינוך להתמדה.
תרבות של חוגים
אני חושבת שבגלל שרוב השנה די קר בחוץ, הרבה יותר מפתה ללכת לחוגים. כמה אפשר לשחק בתוך הבית, שלנו או של חברים? מצד שני, בהחלט יש תחושה של עומס. הילדים שלי מאוד אוהבים חוגים, אבל בית הספר פה עד 3 וחצי אחה"צ, ואני הייתי רוצה שיהיו קצת בבית, איתנו. חסר לי הזמן הזה איתם וקשה לי עם התרבות העסוקה הזאת.
גם כאן יש תחושה שאם שולחים את הילדים לחוגים זה אומר שמשקיעים בהם, שהם יותר תרבותיים, שהם נחשפים לעולם וכו'. אני אמביוולנטית ביחס לזה. מצד אחד, הרבה חוגים שהלכתי אליהם כילדה נחרתו בזכרוני והעניקו לי ביטחון בכל מיני כישורים גם אם לא המשכתי לעסוק בהם אח"כ - כמו נגינה או התעמלות. מצד שני, אני חזרתי הביתה ב-12 בצהריים והיה לי המון פנאי. אני מרגישה שהשקעה אמיתית בילדים היא להעניק להם זמן איכותי עם ההורים.
חוגי עברית
בשנה הראשונה והשנייה שלנו פה לימדתי בעצמי חוג עברית לקטנים בגן ולתלמידי יסודי. היה כיף ללמד, אבל השיעורים היו באמצע השבוע בשעה מעצבנת או בשבת בבוקר ובתשלום נמוך ובסופו של דבר נמאס לי להקריב את השבתות שלי ולעבוד קשה בשביל שכר נמוך. עד היום אני פוגשת תלמידים או הורים והם שואלים אותי מתי אני מחדשת את החוג... כשהגענו לא היה צורך אמיתי בשיעור, ולילה היתה "העוזרת שלי" בשיעור. דווקא עכשיו, כשהקטנה כבר מעדיפה לדבר אנגלית, הייתי שמחה שהיא תלך לאיזה חוג עברית - אבל זה ממש ממש לא בראש סדר העדיפויות שלי. היא עמוסה בטירוף בעיני, ואני הרי מורה לעברית בעצמי, אז מלמדת אותה בבית מפעם לפעם וכמובן מדברת איתה רק בעברית.
חוגים.
