מה בפינה חיות מחמד.

[מרב של ערן]

אבל למה נקיפות מצפון?

יש כל כך הרבה דברים ש״טוב שילדים יגדלו איתם״ ואנחנו לא תמיד יכולים לאפשר. אם אפשר היה שכולם יגדלו באווירה כפרית,רגועה ובטוחה, עם מרחבים כמה סוסים, כלבים וחתולים, גינת ירק, כמה תרנגולות הורים נוכחים ורגועים להפליא וגם ניחוחות של אפיית לחם ביתי זה היה נהדר. אבל המציאות היא לא תמיד תכנית כבקשתך, ואם במציאות שלך אין מקום לגדל בעל חיים, ולא משנה מה הסיבה, אז זו המציאות של החיים שלכם. הם תמיד יכולים להתנדב ב-Spca כדי לקבל ערך מוסף מבעלי חיים.

 

[noaronen1]

כי אני יודעת כמה זה נפלא לגדל חיה

וחבל לי שהם מפסידים את זה.
האמצעית רוכבת על סוסים אז אני מתנחמת בזה כי הם גם מטפלים בסוסים בחווה הזו.

 

[een ogenblik]

"בלי חיות איך אפשר לחיות?"

כמאמר "דודי שמחה". אז לא, אין לנו את גן החיות שדודי שימחה הביא.
יש לנו רק חתול אחד.
ועוד אחד של השכנים שבא לאכול ולשחק.
ועוד אחת של השכנים האחרים, שפוחדת להכנס הביתה.
וכלב של השכנים שכאוס הולכת לשחק אצלו.
וסוסים באחו ליד הבית.

אני רוצה כלב, אבל ההגיון מונע ממני, כי אין לנו את הזמן להעניק את תשומת הלב הראויה, אז בינתיים אני רק משמשת כבייביסיטר רישמי לכלב השכנים כשהם בחופשה, ובשאר הזמן מניחה לכאוס לצאת איתם לטיולים ארוכים ביער.

כאוס אוהבת את סיפורי זולו, תיגרה, רֵעַ ואופליה (חיות המחמד מישראל) ונורא הייתה רוצה שזולו תהיה בחיים כדי לפגוש אותה. היא הסתפקה בלפגוש את שילגי של בני דודתה בישראל.

חיות מחמד אינן יכולות להיות אחריות של ילדים. ילדים הגדלים עם חיות מחמד יפתחו אחריות הנוגעת לחיות מחמד, אך אי אפשר לצפות מהם לכך למן ההתחלה. כאוס נותנת אוכל לשייקה (החתול שלנו), ליאגו (החתול של השכנים, שם לא רישמי) ויצאת לטיולים עם רקס (הכלב של השכנים). היא עושה זאת מיוזמתה, ולפעמים (בעיקר בנוגע לשייקה) כשמבקשים ממנה. מכיוון שלא לקחתי חיית מחמד עבורה, לא היו לי צפיות אחרות ממנה, וזה מספק לחלוטין לבינתיים.

כל בן משפחה מביא תרומה משלו למשפחה, ושייקה הוא בן משפחה. אי אפשר לכמת את תרומתו, ממש כפי שאי אפשר לכמת את תרומת האנשים במשפחה.