מה בפינה יצירה -ילדים והורים

[ניריתסקוטלנד]

מה בפינה

יצירה -ילדים והורים

רובנו יוצרים עם הילדים. האם אנחנו מבינים את המשמעות של היצירה אצל ילדים? מה אנחנו יכולים לעשות בשביל לתת להם חוויה טובה, איך אנחנו יכולים לעודד אותם בלי "להרוס" להם?

האם אתם אוהבים ליצור עם הילדים? האם הילדים שלכם יוצרים לבד, בלי הכוונה שלכם? האם יש לכם מקום לכל אביזרי היצירה? איפה אתם יוצרים?

איך אתם נוהגים/מה אומרים, כאשר הילד מראה לכם יצירה? בכל גיל.

האם אתם מציגים בבית את היצירות של הילדים? איפה? איך?

האם חשוב לכם לחשוף את הילדים לטכניקות יצירה שונות?

האם אתם לוקחים את הילדים לראות תערוכות אומנות?

מצ"ב כתבה מאוד חשובה בעיני. אני מביאה כאן כמה ציטוטים שבעיני חשובים, כי אני מודעת לזה שרבים לא יקראו את הכתבה. http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/.premium-1.2437539

"הלחץ הזה שמופעל על ידי הורים וגננות, בלי מודעות, מכוון להישגיות, להתפתחות מהירה וגורם לדילוג על תהליכים קריטיים בהתפתחות הילד."

"עיקר הבעיה", אומרת גביש, "שהמבוגרים סבורים שציורים של ילדים צעירים זה קשקושים ושרק כשהילד מתחיל לעשות צורות זה מתחיל להיות משמעותי. וכך, כשהילד סוגר את הקו המעוגל, מיד אומרים לו 'איזה עיגול יפה ציירת'. לפי התודעה של המבוגרים, לצייר זה לייצג משהו מהעולם. אבל הילד, שעדיין לא יודע שזה אפשרי, מה הוא קולט? שציור צריך להיות משהו".

"הילד מתחיל להיות מודע לכך שאם הוא משנה מעט את הצורה, הוא יכול להתחיל לייצג משהו מהמציאות על הדף שלו. הוא מגלה לאט לאט שהוא יכול ליצור יחסי התאמה בין הציור לבין המציאות. זה קורה באופן ספונטני אפילו ביערות הגשם. לא צריך גן בשביל זה", אומרת גביש."

"כולם רוצים ילדים יצירתיים, עצמאיים, יוזמים, בטוחים בעצמם", מסכמת גביש. "הדרך היא - תתבוננו ותנו לתהליך הזה להתרחש. צריך לתת לילדים לפתח אישיות ולהגן עליהם מפני הגישה הסטריאוטיפית. הציור הוא אחד הדברים שנובעים מדחף פנימי. הציור הילדי יש לו זכות קיום בפני עצמו והתפקיד שלנו הוא לא להפריע".

"רעיונות לשאלות שאפשר לשאול את הילדים על היצירות שלהם:
מה תוכלי לספר לי על הציור הזה?
מאיפה הרעיון?
מה החלק שאת הכי אוהבת בציור?"

 

[פרפרי אהבה]

נושא מקסים ומאוד קרוב לליבי

אני בוגרת מסלול חינוך יצירתי לגיל הרך בסמינר הקיבוצים,שזה מסלול שלימד אותי דרכים יצירתיות להעביר כל נושא אפשרי.
למדנו דברים שתמיד נראו לי משעממים ואיומים ופתאום ראיתי איך אפשר בקלות להעביר נושא בדרך חוויתית, כזו שהילד יזכור ויבין הכי טוב כי זה קרוב לליבו. למדתי על כך שצריך להתאים את דרך הלמידה לילדים בכיתה/בגן ולכן לעסוק במספר תחומים. לכן מפגש אצלי בגן אף פעם לא היה בגדר הרצאה (אני מדברת, הם מקשיבים). היה מעורב בזה כמה דברים כך שכל ילד יתחבר בדרכו: היה סיפור, היה תנועה,מוסיקה, משחקים דידקטים. בגלל זה לפעמים הפתעתי את עצמי וגיליתי שהמפגשים שלי הרבה יותר ארוכים, מעניינים ותופסים את הילדים בגן

&nbsp
תמיד היה לי קשר ליצירה: אהבתי לצייר, לעשות אומנות עם מפיות, חרוזים, אהבתי לשיר (ולמדתי כמה שנים פיתוח קול), לאחרונה גם התחלתי להתעסק עם עיסת נייר.
&nbsp
הכי כאב לי שהורים זלזלו בעבודות הילדים וזרקו לפח מולם.
ברור שזה לא נגמר ויש כל כך הרבה עבודות וזה מתאסף ולא יודעים מה לעשות ואין לי בעיה עם עצם זריקת העבודות- רק אל תעשו זאת ליד הילדים.
&nbsp
אני אישית לא אוהבת את הקביעה של איך דברים צריכים להיראות ואם ילד רואה בדמיונו בית עם גג כחול, מי אני שאגיד לו אחרת- זה הציור שלו

אני לא מוסיפה פרטים, לא צובעת לילדים כי העבודה לא מלאה ואם ילד לא רוצה להמשיך עבודה, אני אציע לו שוב אבל אעזוב אם לא ירצה- זו הבחירה שלו.
&nbsp
אם נותנים לילד לבטא את עצמו- יכולים להיות מאוד מופתעים מכמה שהוא בוגר, יצירתי ומבין.

 

[alphadelta]

מפי עוללים

כשעבדתי בגן , אחת הילדות , נקרא לה אוה, ציירה בית והשמיים ברקע היו ירוקים. אחד הילדים צחק עליה וחיפש אישור ממני כשאמר שהשמיים לא יכולים להיות ירוקים. אמרתי לו שזו היצירה של אווה, ואם היא רוצה שהשמיים יהיו ירוקים אז זו בחירה שלה. למחרת אותו ילד צחק על ילד נוסף , נקרא לו אייזיק, כשצייר גג סגול. ואווה ישר הגיבה ואמרה: זו היצירה של אייזיק , ואם אייזיק רוצה לצייר גג סגול אז זו הבחירה שלו. כל כך שימח אותי לשמוע את זה. בקשר הזריקה לפח, גם בעיני זה מזעזע. ואפילו שמעתי את הילד שואל ״אבא? זרקת את הציור שלי לפח״? ואני, שראיתי בעיניי את האבא זורק רגע קודם את היצירות לפח, שומעת את האבא מגיב ״ לא, זרקתי משהו אחר״ כמעט בכיתי.

 

[ניריתסקוטלנד]

תגובה מקסימה שלך והפנמה מקסימה של "אווה"

 

[carlimi]

טוב

כנראה שצריך לסקול גם אותי ...
אבל כמויות הנייר וה"יצירות" שמגיעות הבייתה אלינו, מידי יום ביומו, של שלושה ילדים - מצטערת אבל זה פשוט בלתי נסבל בעליל, ואם הייתי צריכה לשמור את הכל מגיל הגן ועד התיכון, הייתי צריכה חלל מיוחד בבית רק לאחסון של כל אלו.
אז כן, בבית שלנו לא הכל נשמר ....

 

[פרפרי אהבה]

זה ברור, גם לא צריך לשמור הכל

אבל לא לזרוק מול הפנים של הילד, כן להתייחס לציור גם אם זה "קשקוש".
אני אישית בתור גננת לא מביאה להורים את כל השרבוטים היומיומיים שעושים בד"כ בזמן שולחנות הפעילות אלא רק עבודות מיוחדות וציורים שאני רואה שהילד השקיע במיוחד.

 

[carlimi]

אה, ברור שמתייחסת ....

 

[alphadelta]

את חמודה

קרלימי יקירתי. הכוונה אינה לשמור הכל. לי יש רק שניים וכמות הניירת עצומה. הכוונה היא לתת כבוד ליצירה. אם רוצים לזרוק אז כשהם צעירים לא לידם. תולים את מה שהם בוחרים. מעבר לזה, היום, כשהם גדולים, אנחנו פשוט מצלמים חלק מהיצירות לפני שזורקים. הם מודעים לזה וחלק מהבחירה של מה לצלם ולזרוק, מה סתם לזרוק ומה לשמור את המקור.

 

[noaronen1]

לפחות את שמה במיחזור???

לפעמים יש דף לבן עם קו אחד כחול. או, שלושה דפי עבודה עם אותו הדבר רק בצבע אחר.
מה שאני עושה עם דפי תרגול של בית ספר אני ממיינת וזורקת בלי שהילדים רואים
יצירה שעומדת בצד ולא תולים אחרי כמה זמן אני יושבת עם הילדים ושואלת אם אפשר לשים במיחזור. מה שהם אומרים לא, אני שומרת מה שכן הם שמים במיחזור. הם יודעים שחלק אני שומרת.
דרך אגב יש כמה app שאפשר לצלם ולשמור אחת אפילו של בחור ישראלי שנקראת קיפי kippy אם אני לא טועה והיא מאוד חמודה.

 

[carlimi]

אנחנו ממחזרים נייר

גם בתוך הבית, ומה שכבר לא ניתן לשימוש הולך לפח המיחזור. כאילו דא?!
חחח
&nbsp
אני לא כזו איומה ...

 

[ניריתסקוטלנד]

עונה

האם אתם אוהבים ליצור עם הילדים? האם הילדים שלכם יוצרים לבד, בלי הכוונה שלכם? האם יש לכם מקום לכל אביזרי היצירה? איפה אתם יוצרים?
אני מאוד אוהבת ליצור עם בוני. אני פרפקציוניסטית והיכולות שלי לא גבוהות ולכן לא יצרתי כמעט כל השנים. כאשר התחתלתי ליצור עם בוני, לא הייתי צריכה לעשות שום דבר "יפה" וכל כך נהנתי מזה. זה שיחרר אותי מכל הנטל של "להצליח".
יש לנו ארון בטבח עם כל מיני חומרי יצירה, ובוני לוקחת לעצמה מה שמתאים לה. אני אוספת כל הזמן רעיונות יצירה ואנחנו עושות כל מיני דברים. לרוב אנחנו יוצרות על שולחן האוכל במטבח.

איך אתם נוהגים/מה אומרים, כאשר הילד מראה לכם יצירה? בכל גיל.
אני מתענינת ביצירה ומחכה שהיא תסביר לי וכמובן מחמיאה.

האם אתם מציגים בבית את היצירות של הילדים? איפה? איך?
בחדר של בוני יש קיר שהוא הגלריה של בוני. כל הציורים שלה מוצגים שם והיא אחראית לתלות אותם לפי איך שהיא רוצה. כמו כן יש כמה ציורים/עבודות שמסגרנו והם תלויים בחדר שלה ושלנו.

האם חשוב לכם לחשוף את הילדים לטכניקות יצירה שונות?
מאוד. אני מרגישה שזה חלק מתפקידי כהורה, לחשוף את הילד לדברים שונים.

האם אתם לוקחים את הילדים לראות תערוכות אומנות?
אני לוקחת את בוני לראות תערוכות בגלריות מקומיות. חלקן מאוד מענינות אותה ונותנות לה השראה, ואחרות משעממות אותה ואני מנסה לענין אותה בנושאי היצירה, בטכניקה או כל דבר אחר שקורה בגלריה, הכל בשביל ללמד אותה להיות פתוחה לדברים חדשים, לשים לב לפרטים, לבדוק איך אנחנו מרגישים מול יצירה, מה זה עושה לנו. זה נשמע אולי כבד, אבל זה לא. חשוב לי לשים לב שהיא מתחברת, במידה ולא, עוזבים. תמיד בכייף, בקלילות.

 

[Mottek]

עונה

האם אתם אוהבים ליצור עם הילדים? האם הילדים שלכם יוצרים לבד, בלי הכוונה שלכם? האם יש לכם מקום לכל אביזרי היצירה? איפה אתם יוצרים?
אני מאוד אוהבת יצירה, אבל מה לעשות שהתברכתי בבנים ושיצירה זה לא הצד החזק שלהם. האמצעי דווקא נהנה מזה, אז אני עושה איתו קצת יותר, בעיקר בסופי שבוע והקטן תמיד מצטרף.
יש לי המון חומרי יצירה. צבעי גואש, טושים, גירים, עיניים, מקלות ארטיק, ניירות צבעוניים, בד סול ועוד ועוד. הכל נמצא במרתף (ללא שום סידור מיוחד) וכשלילדים יש יצירה לבית ספר יש לי בדרך כלל את כל החומרים בנמצא.
יש לילדים גם כמה ערכות יצירה מוכנות שהם יודעים איפה הם נמצאים ויכולים לקחת אותם לבד. הם בדרך כלל לא צריכים הכוונה, קצת עזרה בלארגן דברים אבל אחר כך הם עובדים לבד.

איך אתם נוהגים/מה אומרים, כאשר הילד מראה לכם יצירה? בכל גיל.
אני מחמיאה לילדים, אבל משתדלת לא לשבח יותר מידי, זאת אומרת שאני לא אגיד להם שזה הדבר הכי יפה בעולם אבל אני כן אתמקד במשהו שהם יצרו ואחמיא להם על זה. כמה ירוק יש כאן בתמונה! איזו שמש גדולה הכנת! וכדומה

האם אתם מציגים בבית את היצירות של הילדים? איפה? איך?
היצירות שאני אוהבת נתלים על המקרר, לפעמים אם אין מקום אז הם יתלו את זה בחדר שלהם על הקיר, או ליד המיטה של הכלב.
את היצירות שאני באמת אוהבת אני שומרת. יש לי קופסת קרטון לכל ילד ושם אני שומרת את כל הדברים שהם הכינו ויצרו, וזה כולל גם תעודות מהבית ספר. כשיהיו גדולים אתן להם את הקופסא. אם אני זורקת משהו, זה אך ורק אחרי שהם הלכו לישון. אני גם מקפידה שהם לא יוכלו לראות את זה בפח כי זה מעליב ופוגע באותה מידה. במידה והם שואלים על ציור שזרקתי אני אומרת להם שאני לא יודעת איפה זה נמצא כרגע ושנצטרך לחפש אותו אחר כך. בדרך כלל עד שאחר כך מגיע הם שוכחים מזה.

האם חשוב לכם לחשוף את הילדים לטכניקות יצירה שונות?
כן, אבל אני לא ממש מקפידה על זה. הם נחשפים לדברים האלו בבית הספר.

האם אתם לוקחים את הילדים לראות תערוכות אומנות?
לא. אני לא נהנית מזה וזה משעמם אותי. שילכו מטעם בית הספר.

 

[noaronen1]

יצירה

האם אתם אוהבים ליצור עם הילדים? האם הילדים שלכם יוצרים לבד, בלי הכוונה שלכם? האם יש לכם מקום לכל אביזרי היצירה? איפה אתם יוצרים?
פעם כשגרנו בדירה קטנטונת עם שניים בן שנתיים ושלוש וחצי חלק נכבד מהדירה היה עם חומרי יצירה. אני חושבת שהיה לי יותר חומרי יצירה מלגננות. היתה לנו בייביסיטר שיצרה המון דברים עם הילדים ובכל סופשבוע יצרנו וגם במהלך השבוע.
היום כשהילדים גדולים יותר - יש לי הרבה מאוד מקום וגם הרבה חומרי יצירה שיושבים גלמודים.
לעיתים אני אקח קנווס ונצייר ביחד.
אני הולכת בחופשים עם הילדים והם בוחרים במייקלס פרוייקטים ליצירה (גם לביקור בישראל קנינו כמה שיהיה לשדה ובמהלך הביקור).
הבת שלי מאוד אוהבים את הקנווסים עם מספרים שצובעים עם אקריליק ואנחנו יכולות לשבת ביחד שעות ולצבוע. ולפעמים פשוט ניקח אינסוף חומרי יצירה וניצור תוך כדי תנועה. פעם הייתי מאוד שתלטנית, היום אני מאד זורמת ואנחנו משחקים באומנות ונהנים ממה שיצא בלי שום חזון מוקדם.
איך אתם נוהגים/מה אומרים, כאשר הילד מראה לכם יצירה? בכל גיל.
תמיד מעודדת את הילד, גם שואלת שאלות שמראות עניין ביצירה כמו: מה הם רצו להביע, מה גרם לבחור לעשות דווקא את מה שעשו וכדומה.
&nbsp
האם אתם מציגים בבית את היצירות של הילדים? איפה? איך?
היום פחות, אבל על המקרר עדיין יש יצירות מאד יפות, במטבח שלי יש ציור ופסיפס מקיטנת האומנות של האמצעית שעושים איתם דברים מדהימים!
האם חשוב לכם לחשוף את הילדים לטכניקות יצירה שונות?
בוודאי - כשלמדתי ציור גיליתי המון דברים וזה היה כמו ילדה שמגיעה לקרקס בפעם הראשונה.
האם אתם לוקחים את הילדים לראות תערוכות אומנות?
היום פחות, עוד לא הגעתי לסצינת האומנות מאז שעזבנו את ניו יורק. בניו יורק הילדים מאד אהבו ללכת איתי לגלריות ול- MOMA, היה לי מנוי והם היו מבקשים ללכת וזה היה ממש כיף. היו גם "מחפשים את המטמון" ברחבי העיר - היו מפזרים יצירות אומנות והיה אפשר לעשות מסלול וללכת ולחפש פסל אחרי פסל. ביום שישי אני הולכת עם חברה לסיור במוזיאון האמנות באזור שלנו ואם אני אהיה מרוצה אני אתחיל לקחת גם את הילדים. הגיע הזמן להחזיר תרבות למשפחה שלנו.
&nbsp