מה בפינה נשארים בבית עם הילדים

[ניריתסקוטלנד1]

מה בפינה

נשארים בבית עם הילדים

הנושא שלנו היום הוא להישאר בבית עם הילדים ולהחזיק את הבית. הרבה נשים שמגיעות לחו"ל, לרוב בעקבות עבודה או לימודים של הבעל, מוצאות את עצמן במצב חדש ולא מוכר, קרועות האם שווה לצאת לעבודה? עזרה לילדים להתאקלם, התאקלמות במקום החדש בעצמה, ותמיכה בבעל שמתחיל מחדש וצריך להצדיק את הגעתו. (במידה ויש פה גבר שנשאר בבית עם הילדים ואישתו יוצאת לעבודה, זה מתיחס גם אליו).
בארץ לרוב שני בני הזוג עובדים, בארה"ב ואירופה (אני לא מכירה את שאר העולם) מקובל להשאר בבית עם הילדים עד גיל גן חובה לפחות, כי מחירי הגנים גבוהים ולרוב משכורת שניה לא תכסה אותם ולא תהיה כדאית.

במידה ועבדתם בארץ, מה עשיתם? במה אתם עוסקים היום בחו"ל? האם זאת משרה מלאה/חלקית, עצמאים?

כמה זמן לקח לכם למצוא עבודה ואיזה קשיים היו בדרך? האם יש סיבה לבחירה הזאת?

אם החלטתם להשאר בבית עם הילדים, איך קיבלתם את ההחלטה הזאת?

האם יש שינוי ביחס אליכם בגלל שאתם בבית? (גם בארץ וגם בחו"ל והיחס של בן הזוג). איך הילדים התיחסו לזה שאתם בבית? האם היחס או הציפיות של בן הזוג השתנו מאז שאתם בבית?

במידה ואתם נשארים בבית עם הילדים. איך אתם מתיחסים לעצמכם? האם זה טוב לכם או בעייתי? מה, איך וכמה?


וכרגיל, כל דבר אחר בנושא הזה שרובנו מאוד מנוסים בו – זה המקום.

 

[carlimi]

גם וגם וגם ....

&nbsp
במידה ועבדתם בארץ, מה עשיתם? במה אתם עוסקים היום בחו"ל? האם זאת משרה מלאה/חלקית, עצמאים?
&nbsp
כשהבכורה שלי נולדה, החודש בת שמונה, עזבתי את העבודה והחלטתי להישאר איתה בבית. סה"כ הייתי בבית כ 6 שנים, כל פעם עם ילד אחר, סה"כ שלושה ילדים.
היום אני בעלת עסק קטן, עצמאית, משרה מלאה ונהנית מכל רגע

&nbsp
כמה זמן לקח לכם למצוא עבודה ואיזה קשיים היו בדרך? האם יש סיבה לבחירה הזאת?
פתחתי חנות באינטרנט כשלושה חודשים אחרי שהגענו לכאן, כשכבר היה לי אישור עבודה, ואחרי שחמותי חזרה לארץ

.
היו הרבה קשיים בהתחלה, השנה הראשונה לא הייתה מאוד רווחית, אבל היום אני לגמרי על הגל

&nbsp
אם החלטתם להשאר בבית עם הילדים, איך קיבלתם את ההחלטה הזאת?
&nbsp
אנחנו כאן כבר שנה שלישית, וכל שנה יש איתי ילד אחד בבית בקונטסלציה כזו או אחרת. הגענו להחלטה הזו די בקלות, כי פשוט לא הייתה אופציה אחרת, מבעיות תקציב כמובן. אני לגמרי בסדר עם ההחלטה הזו, גם כי אני רגילה למצב הזה, וגם כי השלמתי, וגם כי אני עדיין יכולה לעבוד מהבית כאשר יש כאן ילד אחד איתי (אין ריבים וכאלה), ועושה זאת בהצלחה רבה!
&nbsp
האם יש שינוי ביחס אליכם בגלל שאתם בבית? (גם בארץ וגם בחו"ל והיחס של בן הזוג). איך הילדים התיחסו לזה שאתם בבית? האם היחס או הציפיות של בן הזוג השתנו מאז שאתם בבית?
&nbsp
בארץ לא היה שום שינוי ביחס, וכאן זה לא עניינו של אף אחד .... בן זוגי ואני הגענו להחלטה הזו ביחד, גם בארץ, ולכן מן הסתם אין שינוי ביחס שלו, להיפך, אני חושבת שהוא מאוד מעריך את העובדה שאני עושה את זה, ושזה טוב לילדים שלנו. הילדים שלי רגילים לעובדה שאני בבית מיום היוולדם. היום הם גם מקבלים ומודעים לעובדה שאני גם עובדת ולא רק מנקה ומסדרת

.
&nbsp
&nbsp
במידה ואתם נשארים בבית עם הילדים. איך אתם מתיחסים לעצמכם? האם זה טוב לכם או בעייתי? מה, איך וכמה?
מודה שאני לא כלכך מבינה את השאלה. אני מתייחסת לעצמי בסדר גמור ..נראה לי

&nbsp
תודה נירית

&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[משל333]

מעניין

באיזה תחום החנות האינטרנטית אם מותר לי לשאול?האם את מפרסמת את עצמך?
אני למעשה חושבת על משהו בכיוון הזה, ובעלי די מוציא לי את הרוח מהמפרשים

 

[carlimi]

אוי לא למה?!

אני יכולה להגיד לך במאה אחוז שאם לא הייתה לי את התמיכה והעזרה היומיומית של בעלי לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי!!!
אין כאן בכלל ספק!!! כי תכלס הרי אין לנו עזרה מאף אחד אחר (טוב עכשיו כבר יש קצת כי יש חברים) ואם לא עוזרים אחד לשני ותומכים אז אי אפשר!!!
מצד שני, בשלב מסויים התחלתי להכניס כסף הבייתה כך שאיך הוא יכול היה שלא לתמוך בי!? חחחחחחחחח בסוף נובמבר (שנה שעברה) אפילו עזבתי את העבודה בגן .... אפשר לעשות הסכם ביניכם, שאם תוך פרק זמן מסויים, שאתם תחליטו עליו ביחד ויהיה גם הגיוני (בדר"כ אין רווחים לפחות בשנה הראשונה), לא הולך, אז יורדים מזה. אבל לא לנסות בכלל? זו הכי הרגשה של החמצה שמאוד קשה להתגבר עליה. במיוחד אם זה באמת משהו שאת רצינית לגביו ומאוד רוצה לעשות.
ובוודאי שאפשר לשאול

יש לי חנות באתר ETSY (האמת שהיום כבר יש לי שתיים). אני סורגת ומוכרת את הפריטים שאני מכינה.
אני מפרסמת את עצמי כל יום .... לפעמים עסוקה יותר בקידום ושיווק מאשר ביצירה, אבל אין מה לעשות זה לא הולך בלי זה.
על איזה כיוון חשבת? אם מותר לשאול ...חחח
את מוזמנת ליצור קשר בפרטי ולהתייעץ אם בא לך

 

[משל333]

איזו מקסימה את!

אשמח להתייעץ בפרטי, אשלח מסר מאוחר יותר.
בעלי טוען שכסף לא נראה מזה אלא להיפך, נזרוק על זה כספים...

 

[carlimi]

גם בעלי

חשב את זה בהתחלה, גם אן אולי לא אמר את זה בקול רם ...חחח
הכי כיף זה להוכיח להם שהם טועים

 

[ניריתסקוטלנד1]

טוב מאוד שאת לא מבינה את השאלה,

סימן שזה לא רלוונטי לך.

חיבוק

 

[carlimi]

ובכל זאת

נמקי פרטי והסבירי ...חחח

 

[ניריתסקוטלנד1]

מנסה להסביר ולנמק

לי עושה טוב לעבוד, שיהיה לי חלק שהוא שלי והוא לא חלק מהבית שנתפס אצלי כשיגרה, משהוא שנעשה דרך קבע ולא נותן לי או מעשיר אותי יותר מידי.
לפני שבוני הלכה לביה"ס זה היה שונה, אבל עכשיו, כשהיא 6 שעות ביום מחוץ לבית, נשאר חלל ריק שקשה לי איתו וזה משפיע על היחס שלי לעצמי.

בשאלה עצמה רשמתי את: "האם זה טוב לכם או בעייתי? מה, איך וכמה?" בשביל להשאיר את השאלה פתוחה כמה שאפשר, וכל אחד יתיחס אליה לפי מה שנכון לו.

אני מקוה שהסברתי את השאלה.

 

[rona73]

נשארתי כמעט שנתיים

אני לפני ההריון עברתי לבולגריה .
התחלתי לעבוד בדיוק בזמן שנכנסתי להריון תאומים

. בחודש הרביעי כמעט בסוף הודעתי שאני בהריון ומתכננת לקחת חופשה.כעיקרון היתי ממש חדשה ככה שלא שאלו מתי אני חוזרת....
התחלתי לעבוד בבית הספר היהודי,היתי מעבירה שיעור בדיבור,אני חשבתי על הנושא ודיברנו בשיעור.
בחודש החמישי טסתי לארץ וילדתי שם.נשארתי כ9 חודשים וחזרנו לבולגריה כשהתאומים בני חמישה חודשים.נשארתי איתם עוד שנה בבית וחזרתי בספטמבר לעבוד,ברבע משרה,כ10 שעות שבועיות.
היה לי קשה בעיקר בחורף אבל עברנו את זה.כאן זה לגמרי מקובל להשאר שנתיים שלוש בבית ואם לא אמא אז סבתא..

 

[פרפרי אהבה]

שאלה מעניינת וחשובה

כידוע אני במקצועי גננת, עדיין לא עובדת פה בחו"ל כי מחכה לאישור העבודה.
האמת שאני דווקא פחות בקטע של לעבוד פה בגן- חשבתי שאם כבר עשיתי שינוי אולי באמת שווה לעשות שינוי מבחינה מקצועית ולהתפתח. חושבת על פתיחת עסק קטן של הפעלות בעברית. אני יודעת שיש לזה ביקוש עצום- כבר קיבלתי תגובות חיוביות מאנשים סביבי שמשריינים מקום

&nbsp
כרגע אני בבית והעיסוק העיקרי שלי זה בעיקר להכיר את העיר וההתנדבות ומן הסתם ענייני הבית ברובם "נופלים" עליי- זה מעסיק אותי וזה נחמד לי אבל מן הסתם כשאני אתחיל לעבוד ואהיה יותר עסוקה-אנחנו יותר נתחלק בעניינים האלה.
&nbsp
כשיהיו ילדים (אם יהיו

) מניחה שאני אשאר איתם תקופה מסוימת בבית ואז אכניס למסגרת מסוימת אם ארצה לחזור לעבוד (ורוב הסיכויים שארצה

).
&nbsp

 

[Mottek]

עונה

במידה ועבדתם בארץ, מה עשיתם? במה אתם עוסקים היום בחו"ל? האם זאת משרה מלאה/חלקית, עצמאים?
עזבתי ישר אחרי הצבא, כך שאין לי שום ניסיון תעסוקתי בארץ

כמה זמן לקח לכם למצוא עבודה ואיזה קשיים היו בדרך? האם יש סיבה לבחירה הזאת?
לקח לי יותר משנה לקבל את הגרין קארד בגלל עורך דין שלא ידע איך לעשות את העבודה שלו, אבל אחרי שקיבלתי את אשרת העבודה המיוחלת התחלתי לעבוד ברדיו שאק כי בעלי כבר עבד שם במשרה חלקית כסטודנט. בהתחלה בתור מוכרת זוטרה ובסופו של דבר ניהלתי גם חנות.

אם החלטתם להשאר בבית עם הילדים, איך קיבלתם את ההחלטה הזאת?
זה דווקא היה החלטה די פשוטה. עבדתי בשרות לקוחות והייתי בהריון בחודש שביעי כאשר החברה הודיעה על downsizing והעבירה את המשרד למדינה שכנה במרחק של 50 מייל ממני. החלטתי לקבל את קצבת האבטלה ולהשאר בבית. מי יעסיק אותי במצב כזה?
הייתי בבית עם הגדול עד שהוא היה בן 8 חודשים, ואז בעלי פוטר. מצאתי משרה בשרות לקוחות ובעלי נשאר בבית עם הגדול לחודשיים, עד שהוא קיבל עבודה ואז הכנסנו את הגדול בגיל 10 חודשים למסגרת. לא היה לי קל, אבל לפחות הוא כבר אכל מוצקים.
עם שני הקטנים כבר הייתי בבית. עם האמצעי הייתי בלימודים באוניברסיטה ואחרי שהוא נולד לקחתי סמסטר חופש. חזרתי לסיים את התואר (הראשון) כשהוא היה בן 8 חודשים. אחר כך כבר נשארתי איתו בבית כי זה הרגיש לי ולבעלי הדבר הכי נכון לעשות, שלא לומר זול יותר כי סביר להניח שעם זה שהייתי מכניסה תינוק למסגרת, המשכורת שלי פחות או יותר תכסה רק את הוצאות הגן. כשהקטן נולד, הכנסנו את האמצעי לגן, והמשכתי להשאר בבית גם עם הקטן עד גיל 3, ואז הוא נכנס לגן גם כן. עכשיו כשהילדים במסגרות, אני מתחילה לחפש עבודה. למזלי אנחנו מתקיימים בכבוד מההכנסה של בעלי אז אין עלי הרבה לחץ למצוא עבודה ישר (למרות שהכנסה נוספת תעזור המון). אני לוקחת את הזמן למצוא עבודות שאני אהנה מהם ולא רק מכירות בחנות.

במידה ואתם נשארים בבית עם הילדים. איך אתם מתיחסים לעצמכם? האם זה טוב לכם או בעייתי? מה, איך וכמה?
אני מאוד אוהבת להיות בבית ולהיות נוכחת בשביל הילדים. אני נהנית להעיר אותם בבוקר, אני נהנית לבשל אוכל טרי כל יום ואני אוהבת להגיד להם לילה טוב ולקרוא להם סיפור לפני השינה. אני הדמות המרכזית בחייהם למרות שבעלי מאוד מעורב בהכל. אני זאת שתמיד נוכחת, אני לוקחת אותם לחוגים, הולכת לראות הצגות בבית הספר, לרופא. אם בעלי בנסיעה עסקית זה לא משבש לי את סדר היום והילדים יודעים שאני תמיד זמינה עבורה.
מבחינת היחס שלי לעצמי - אין לי שום בעיה.
מבחינת היחס מהחברה - זה לא ממש מזיז לי, אבל זה מאוד מקובל.
מבחינת בעלי - הוא מאוד מפרגן. הוא היה חודשיים עם הגדול בבית אז הוא מבין כמה זה קשה להפעיל פעוט וגם להספיק לעשות הכל בבית בין אם זה כביסה, בישולים, נקיות וכדומה עם פעוט שמתרוצץ בין הרגליים (בלי לשים אותם מול הטלוויזיה כל היום).
טוב ורע- אנחנו מצמצמים בהוצאות ולא יוצאים הרבה לבילויים ואנחנו מצליחים לסגור את החודש. אם אמצא עבודה זה רק יועיל לנו מבחינה כלכלית וייתן לנו מרווח נשימה ועוד קצת כסף לחסכונות. אני לא מרגישה שהעבודה חסרה לי, למרות שיהיה נחמד לדבר עם אנשים מבוגרים על נושאים אחרים מלבד יציאות. אני לא מחפשת קריירה. הילדים והמשפחה הם הקריירה שלי, והם קודמים להכל וטוב לי איפה שאני נמצאת. כשהגדול היה בגן, אז כן עבדתי ויצא לי לראות אותו בסך הכל כשלוש שעות ביום. שעה בבוקר לפני שיצאנו לגן ושעתיים אחרי שהבאתי אותו הביתה עד שהלך לישון. לא בשביל זה נהייתי אמא.

 

[ניריתסקוטלנד1]

עונה

במידה ועבדתם בארץ, מה עשיתם? במה אתם עוסקים היום בחו"ל?
בישראל הייתי מזכירה בכירה בחברות גדולות. כאשר בוני התחילה ביה"ס התחלתי לעבוד כטרפיסטית עצמאית. בנוסף אני עובדת עד סוף ינואר הקרוב בתור ממלאת מקום של מנהלת חנות יד שניה בחצי משרה.

כמה זמן לקח לכם למצוא עבודה ואיזה קשיים היו בדרך? האם יש סיבה לבחירה הזאת?
הקריאה וכתיבה שלי באנגלית הם לא משהוא אז הייתי צריכה להשתפר. כמו כן הרגשתי שאני צריכה להבין את התרבות הרבה יותר בשביל לעבוד כטרפיסטית. היה לי חשוב להיות עצמאית בשביל שתהיה לי שליטה על ימי ושעות העבודה שלי, להיות עם בוני בחופשות (ויש הרבה כאלה) ובמידה וצריך, להגיע לישראל (שלא נדע).

אם החלטתם להשאר בבית עם הילדים, איך קיבלתם את ההחלטה הזאת?
כאשר עברנו לכאן, בוני היתה בת שנתיים וחצי. היה ברור שאני נשארת איתה בבית.

האם יש שינוי ביחס אליכם בגלל שאתם בבית? (גם בארץ וגם בחו"ל והיחס של בן הזוג). איך הילדים התיחסו לזה שאתם בבית? האם היחס או הציפיות של בן הזוג השתנו מאז שאתם בבית?
בישראל לא מבינים איך אנחנו יכולים לאפשר דבר כזה, כי בעלי לא עובד, הוא פנסיור. אנחנו חיים בצמצום ומעדיפים את זה ככה על לשים את בוני במסגרת. בוני לא מכירה אחרת.

במידה ואתם נשארים בבית עם הילדים. איך אתם מתיחסים לעצמכם? האם זה טוב לכם או בעייתי? מה, איך וכמה?
אני נהנת לצאת מבית ולעבוד. זה טוב לדימוי העצמי שלי וזה היה לי חסר, למרות שהיה לי ברור שזה הדבר הכי טוב בשביל בוני ובשביל המשפחה.

 

[forglemmigej]

להשאר בבית

אז ככה איך שאני רואה את זה יש מדינות שדואגות שנשים לא תשארנה בבית אלא שתוכלנה לשוב לעבודה די מהר, במדינות סקנדינביה יש אפשרות לקחת עשרה חודשים חופשת לידה כאשר משולם 90 אחוז מהמשכורת ולא כמו בארץ חופשה ללא תשלום זה פשוט לא יאמן ההבדלים בגישות ,יש מעונות מגיל מאד צעיר כדי שההורים ששניהם אחראים לגידולו של הילד ולא רק האם (זוהי הגישה פה) יוכלו לעבוד בראש שקט, המשכורות די גבוהות כך שאפשר לשלם עבור מעון וגם נשאר אחרי כן משהו ביד, המדינה משתתפת בחלק מהתשלום ומשפחה נזקקת בדרך כלל מקבלת תשלום מלא כמעט , זה לא מובן מאליו לקבל סבסוד מלא, צריך להוכיח את כל הנחיצות .
במדינות שהדבר איננו כך המדינה פשוט מתנערת מאחריות בטענה שאם הבאת ילד הכל עליך וזה כמובן ממדר נשים רבות משוק העבודה לכמה שנים ,דבר שיפגע בפנסיה שלהן ובהתקדמות המקצועית, עלי לציין שרבות לא לוקחות היום חופשה של עשרה חודשים וממהרות לשוב לעבודה כי המעבידים לא אוהבים העדרות כזו ארוכה, אמנם גם לגברים יש אפשרות לקחת חופשת לידה אבל זה נדיר לראות גבר שלוקח.
בשורה תחתונה, המיסוי הגבוה נותן בחזרה אפשרות לגדל ילדים ולהיות אמא עובדת בדיוק כמו אבא, הבדלים בגישה .

 

[בוקובזה שטראסה]

אבל יש גם הבדלים משמעותיים אחרים.

בדנמרק הפריון הממוצע הוא 1.73 ילדים לכל אישה (אוכלוסיה מצטמקת, ללא הגירה) ואילו בישראל הממוצע הוא 2.56 ילדים לכל אישה.

בישראל לא צריך לנסות לשכנע אנשים ליסוע לפריס לעשות סקס....

http://www.washingtonpost.com/news/...-wants-danes-to-have-more-sex-a-lot-more-sex/

 

[alphadelta]

תשובה

כרגיל- אחלה שאלה.
אם החלטתם להשאר בבית עם הילדים, איך קיבלתם את ההחלטה הזאת?
נעשיתי אמא בארה״ב. כך שכל הידע שלי בתור מי שאני כאם הוא מפה. נשארתי עם הילדים כשהיו קטנים בבית. חזרתי לעבוד כשהצעיר היה בן 3. ואני כל כך שמחה שהייתי איתם בבית. זו מתנה שאין כמוה. והתאים מאד למשפחה שלנו בכלל ולי בפרט. ההחלטה הייתה לי פשוטה. זה מה שהיה נכון לנו. אולי זה קשור לזה שלמדתי חינוך או אולי לזה שתמיד עבדתי עם ילדים. אבל מאז ומעולם ידעתי שאשאר עם ילדי בבית כשהם קטנים. כאמור היו כמה שנים באמצע שעבדתי. אבל כיום אני עובדת הרבה פחות וגם עובדת מעט מהבית. וזו שוב החלטה. הילדים גדלים מהר מדי. ואני נהנת להיות איתם. וזה מדהים אותי כל פעם כמה כל דקה איתם חשובה. אחר צהרים אני כולי שלהם. וזה תענוג גדול וזכות גדולה.
האם יש שינוי ביחס אליכם בגלל שאתם בבית? (גם בארץ וגם בחו"ל והיחס של בן הזוג). איך הילדים התיחסו לזה שאתם בבית? האם היחס או הציפיות של בן הזוג השתנו מאז שאתם בבית? במידה ואתם נשארים בבית עם הילדים. איך אתם מתיחסים לעצמכם? האם זה טוב לכם או בעייתי? מה, איך וכמה?
מאחר וזו החלטה ולא אילוץ אז היחס בהתאם. בני המשפחה מאד מפרגנים. והסביבה? לא כל כך אכפת לי. הילדים מאד אוהבים את זה. הם אוהבים לחזור הבייתה ולספר לנו על היום שהיה. הם אומרים שמאז שאני עובדת פחות אני יותר נחמדה .חחח. והם צודקים. אני כן עובדת מעט כי זה חשוב לי שיהיה לי משהו של עצמי. רק שלי.
וגם אני דואגת שיהיה לי זמן שהוא תדלוק עצמי. אני נהנת לבשל למשפחה שלנו. נהנת להכין לילדים דברים. נהנת מהזמן שלנו. יחד. הם כאמור גדלים מאד מהר. ואני לא רוצה להצטער שפספסתי אותם. אני לא מודדת את עצמי על ידי התקדמות בקריירה. כך שזה לא דחוף לי. ואני עוסקת בתחום שתמיד אפשר לחזור אליו אם צריך או אם אני רוצה. כבר דחיתי עמדות ניהול שהוצעו לי בדיוק מאותה סיבה. אבל מילת המפתח זו שזו בחירה. אני יודעת שיש כאלה שלא נהנים עם הילדים בבית. ושכל אחד בוחר מה שנכון ומתאים להם. כן, יש מחיר כלכלי לזה. אבל הוא מאד נמוך לדעתי לעומת הרווח העצום.

 

[noaronen1]

working 9-5 - not!

במידה ועבדתם בארץ, מה עשיתם? במה אתם עוסקים היום בחו"ל? האם זאת משרה מלאה/חלקית, עצמאים?
בארץ עבדתי רוב הזמן במשרה מלאה מלבד שנה הפסקה שהאמצעית נולדה.
הייתי יועצת הטמעה והדרכה ושינוי ארגוני ומנהלת משאבי אנוש
היום אני מאמנת אישית עובדת עם אנשים סביב רילוקיישן ועם חברות סביב צוותים בינלאומים וקשיי ניהול in multicultural environment
כמה זמן לקח לכם למצוא עבודה ואיזה קשיים היו בדרך? האם יש סיבה לבחירה הזאת?
כשעברנו הייתי מבחירה שנה לא ממש כייפית בבית
אחר כך עבדתי שנתיים
ואחרי שהקטן נולד בחרתי להתפטר ולהיות בבית איתו עד גיל שלוש וכך נוצר הבלוג שלי אמא-mommy שהוביל לחברת ייעוץ רילויקייןש ושהאתר שלי עלה לאויר התקשאו אלי נשים ישראליות וביקשו ממני שאאמן אותן כדי שהן יוכלו לפתוח עסק בעצמן.
החלטתי שאני צריכה ללמוד את זה והיום חלק ממה שאני עושה זה לעזור לאנשים אם Re-create themselves אחרי המעבר כי כללי המשחק משתנים.
&nbsp
אם החלטתם להשאר בבית עם הילדים, איך קיבלתם את ההחלטה הזאת?
כן! עם הגדול הייתי חייבת לחזור. עם האמצעית התפטרתי מבחירה כדי להיות איתה אחרי הלידה. זה היה בישראל לפני 10 שנים והרבה מסביב הרימו גבה על ההחלטה שלי. גם עם הקטן בחרתי להתפטר מעבודה שהיתה פשרה ונועדה לתת לי נסיון עבודה אמריקאי אבל לא הרגשתי ממוממשת.
האם יש שינוי ביחס אליכם בגלל שאתם בבית? (גם בארץ וגם בחו"ל והיחס של בן הזוג). איך הילדים התיחסו לזה שאתם בבית? האם היחס או הציפיות של בן הזוג השתנו מאז שאתם בבית?
לא! בעלי מאד העריך את ההחלטה שאני אשאר בבית עם כל אחד מהילדים. מעולם לא חשב שבגלל שאני בבית הוא לא צריך לעשות כלום. או שאני עושה פחות. אם זה קרה מדי פעם זה היה בעיקר אצלי...
הילדים - היתה תקופה שהתחלתי ללמוד ולעבוד באימון שהם נורא זילזלו בי ולא פירגנו. בעלי מאוד פירגן והם ממש לא. הם דאגו לציין שזו לא כמו העבודה של אבא שעובד במשרד. ועד היום כשהם בחופש איתי ואני הולכת לעבוד במשרד שלי - בבית הם נורא מוחים שאני לא אוהבת/מתייחסת/ ורק העבודה חשובה לי... oh well....
במידה ואתם נשארים בבית עם הילדים. איך אתם מתיחסים לעצמכם? האם זה טוב לכם או בעייתי? מה, איך וכמה?
כשהייתי בבית זה תמיד היה מבחירה- לפעמים שנאתי את זה ולפעמים אהבתי. אבל גם במשרד זה ככה לפעמים...
כשלמדתי לנהל את הזמן בצורה שנעימה לי זה מאד השתנה.
וכרגיל, כל דבר אחר בנושא הזה שרובנו מאוד מנוסים בו – זה המקום.
אני חושבת שרילוקיישן מרגיש הרבה פעמים אצל בן הזוג שמגיע (מבחירה!) בעקבות כפספוס על מה שהשארנו מאחור. אבל! רילוקיישן זו גם הזדמנות לצאת מהגלגל הזה של איך שחיינו את החיים ולראות שאפשר גם אחרת. אפשר להיות עם הילדים בבית בלי שאנשים ישאלו: אז מה את עושה כל היום???!!!!
וגם אפשרות לשאול מחדש: הי! מה אני אוהבת לעשות וללכת על זה
וזה גם מחייב אותנו (כמו בשרשור של פרפרי אהבה) כדי להגיע למה שאנחנו רוצים להיות באזורים שלא ממש נוחים לנו. יש הרבה איזורי אי- נוחות כדי להגיע למה שרוצים.