מה בפינה עונשים.

[ניריתסקוטלנד]

מה בפינה

עונשים.

עונש הוא נושא מאוד מורכב, איך עושים את זה? מתי? האם זה עובד? זה הנושא שלנו היום. מה קורה אצלכם בבית?


מה אתם מנסים להשיג כאשר אתם נותנים עונש?

איזה עונשים אתם נותנים ובאיזה גילאים?

האם היו עונשים שנתתם ולא השיגו את המטרה? ספרו מה היתה הסיטואציה ומה היה העונש.

לחילופין, מה הדרך שלכם לתת חיזוק חיובי?

כרגיל, אשמח אם תעלו כל נושא שקשור ובמידה ורוצים לשאול עוד שאלות, זה המקום.

עונשים? אפשר גם אחרת:
http://www.doritsivan.com/עונשים-אפשר-גם-אחרת/


עונשים לילדים: למה, כמה והאם אפשר בלי:
http://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-3e8ff78cc505811006.htm

 

[ניריתסקוטלנד]

עונה.

האמת שבוני ילדה כל כך ממושמעת ולא מרדנית, ונראה לי שגם אנחנו מאוד ברורים במסר שאנחנו מעבירים, שקרה אולי פעם או פעמים ששלחנו אותה לחדר שלה, ככה שממש אין לי נסיון בנושא.
הגישה שלי היא שעושים טעויות, צריך ללמוד מהן ולהמשיך הלאה. במידה וקרה משהוא, התנהגות או כל דבר אחר. אני יושבת, מסבירה איך אנחנו מתנהגים ואיך אנחנו לא מתנהגים. מה מקובל אלינו ומה לא, ובזה זה נגמר.

לעומת זאת, חיזוק חיובי אני נותנת המון. על דברים גדולים וקטנים. מעבר לשיחה או לפעמים רק מילה על זה, אצלנו ביצי קינדר הן הצ'יפור הקבוע, אבל לפעמים אם היא רוצה משהוא והחלטנו לא לקנות, אני יקנה לה בתור חיזוק חיובי במידה ויש משהוא רלוונטי, ויתן לה את זה בזמן המתאים (קונה כשהיא לא יודעת על זה).
חיזוק חיובי אנחנו נותנים על מאמץ מיוחד או מעבר שלב בטיפוס על הקיר שהיא הולכת עם בעלי פעם בשבוע, שחיה, אופניים וכד'. השגים מיוחדים בביה"ס, התנהגות מיוחדת שהרגשתי שהיתה שם קפיצה/התבגרות וחשוב לי לציין.

 

[פרפרי אהבה]

אני אישית לא מאמינה גדולה בעונשים....

אני חושבת שצריך להטיל סנקציות כשילד עובר את הגבול מבחינת ההורים/הצוות החינוכי אבל צריך לעשות זאת בצורה חכמה ולהסביר לילד את הקשר בין המעשה שלו לעונש. מאוד חשוב לעמוד מאחורי המילה שלכם כהורים ואם אמרתם משהו- לבצע זאת אחרת הילדים יפקפקו ולא יתייחסו ברצינות.
&nbsp
תמיד בתחילת שנה בגן אני מסבירה באסיפת ההורים להורי הגן שאני מאמינה בגבולות, אני חושבת שבמקום שיש גבולות, יש סדר מסוים שהילדים זקוקים לו. הילדים בגן יודעים שאני יכולה לשחק איתם, להשתולל, לעשות המון כיף והנאה אבל כשצריך-אני
מציבה גבול ו(מסתבר

) אני יכולה להיות מאוד אסרטיבית.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[forglemmigej]

למי מגיע עונש, למי

[URL]https://www.facebook.com/video.php?v=751275451578231&fref=nf[/URL]

 

[alphadelta]

קטע הוידאו הזה תמיד מעלה לי דמעות בעיניים כאב בבטן ומחשבות בראש.תודה

 

[ניריתסקוטלנד]

צודקת. אבל הדיון בנושא עונשים לילדים

 

[forglemmigej]

טוב אני אענה כי את כזאת מתוקה

אני לא זוכרת שהענשתי את הילדים כשהיו קטנים אי פעם ,תמיד דברתי והזברתי למה כן ולמה לא , כלומר ,התנהגות מונעת, אני לא מאמינה בעונשים בכלל ואני אפילו אציין שהמדינה שאני מתגוררת בה נוקטת באותה חשיבה כמוני, אבל זה לגבי עונשים פליליים, הגישה פה היא לשקם לא להעניש, אם מישהו אפילו רצח הוא יקבל עשר שנים בפנים כי הוא צריך להפוך לאדם חיובי וללמוד את זה בכלא, מה הטעם לשים אדם בפנים 150 שנה כמו את מיידוף איך הוא ישתקם בדיוק, כל שיטת הענישה האכזרית האמריקאית מפליאה אותי כל פעם מחדש ולא נתחיל לדבר אפילו על עונש מוות

ברגע שמסבירים ומסבירים ומסבירים ,אז זה נכנס לראש ומטמיעים תודה לאל הם לא עושים סמים או אלכוהול, לא נמצאים בחברה רעה ומשפיעה ומנסים את מזלם כבני אדם בוגרים ואחראים.
יאנוש קורצאק אמר פעם : "ילד שחטא, אין טוב מלסלוח לו. אם עשה דבר רע, משום שלא ידע; כעת הוא יודע. הרע לעשות שלא בכוונה, יזהר בעתיד. אם חטא מפני שקשה לו שלא לחטוא, ישתדל. חטא מפני שפיתוהו חבריו, לא ישוב לשמוע בקולם. ילד כי חטא, אין טוב מלסלוח לו ולחכות עד שייטיב דרכיו." ואני מסכימה עם זה במאה אחוז

 

[ניריתסקוטלנד]

סרטון דומה, אבל בכיוון החיובי

https://www.facebook.com/video.php?v=807618332604016&fref=nf

 

[Mottek]

מקסים!!

 

[Mottek]

עונשים

מה אתם מנסים להשיג כאשר אתם נותנים עונש?
אני מנסה לגרום לילדים להבין שההתנהגות שלהם לא נאותה ולא מקובלת עלי.

איזה עונשים אתם נותנים ובאיזה גילאים?
לשני הקטנים (3 ו5) אני בדרך כלל נותנת טיים אאוט. אחרי שאני מבקשת מהילדים לשנות את התנהגותם, פעם, פעמיים, שלוש, בין אם זה להפסיק לעצבן את האחים או לעזור לסדר את הצעצועים וכדומה. כשהילד לא מקשיב, הוא מקבל עונש שזה בעצם להרחיק את הילד ממה שהוא עושהו ולהושיב אותם במקום אחר לכמה דקות (לפי גיל). כשהם קמים מהעונש, הם מבקשים סליחה ומקבלים חיבוק ובדרך כלל מתנהגים בצורה יותר נאותה ומקשיבים יותר טוב.
אצל הגדול העונשים הם כבר יותר מורכבים. בדרך כלל זה המנעות מפעילות, בין אם זה לא ללכת לחוגים, לא לראות טלוויזיה, לא זמן מחשב וכדומה.
היה פעם אחת שהגדול ממש הכעיס אותנו כי הוא השאיר את האח הקטן שלו בהשגחתה של ילדה שאנחנו לא סמכנו עליה וללא רשותנו. העונש שלו היה לכתוב לנו מכתב ולהסביר לנו מה היה לא בסדר בהתנהגות שלו. הוא כתב מכתב ממש יפה שאני שומרת עליו עד היום.

האם היו עונשים שנתתם ולא השיגו את המטרה? ספרו מה היתה הסיטואציה ומה היה העונש.
אני מנסה לא להרבות בעונשים. אני מודעת שהעונש של לא ללכת לחוגים ובלי טלוויזיה לא יעיל (הילד שלי מעדיף לקרוא, אז זה לא משפיע עליו במיוחד). אני מנסה להיות עקבית בדרישות מהילדים. אני אף פעם לא נתתי עונשים של שבוע לא לצאת מהבית, או חודש בלי טלוויזיה. אלו עונשים שאין סיכויי שאני אעמוד בהם, אז אני נמנעת מלתת אותם מן התחילה. מה שכן, אם אני מרגישה שהעונש שקבעתי היה מוגזם, אין לי בעיה לדבר עם הילד ולחזור בי על העונש שקבעתי. אני עדיין מבהירה שהמעשה שהוביל לעונש לא היה מקובל עלי, אבל אני גם לוקחת אחריות שהתגובה שלי היתה אולי קצת מוגזמת. אני חושבת שעצם זה שאני מבקשת סליחה גם מראה לילד שגם מבוגרים עושים טעויות.

לחילופין, מה הדרך שלכם לתת חיזוק חיובי?
אני תמיד נותנת חיזוקים חיובים ומשבחת אותם כשהם מתנהגים יפה או עוזרים אחד לשני ומשבחת אותם על איזה עוזרים נהדרים יש לי. אני מאוד מנסה לא להשתמש במילים כמו ילד רע, או לקרוא לילדים במילות גנאי כמו טיפש למשל. במקום זה אני אומרת לילד שההתנהגות שלו לא טובה, אבל שאני עדיין אוהבת אותו.

 

[אמא נייחת]

סוגיה כואבת

בת השלוש ובן השש כמעט לא נענשים, אולי המנעות מסרט, לרוב מבינים מאמירה שלנו שצריכים לשנות התנהגות. בן החמש מוציא לנו את המיץ, נענש המון ללא למידה וכך מגיל שנתיים. משתולל, צועק מרביץ לאחיו ואחותו. כמובן שהוא לא כך כל הזמן, רוב הזמן הוא ילד אחראי ומתוק, מאוד עדין ופתאום מתהפך. מקבל הרבה טיים אאוט, שיחות עם אמא כדי להבין מה קרה, מקלחת להרגע, לא מקבל קינוח, אני מותשת ממנו וקשה לי איתו מאוד לאחרונה.
אני מנסה להבין מה קרה לו בכל מצב שהוא עצבני, האם זה רעב עיפות צמא וכדומה, לוקחים אותו לפארק כל יום ואני משחקת איתו כדורגל. אבא שלו רוכב איתו על אפניים - כך שמוציא אנרגיה רבה כל יום. אבל אני פשוט נואשת כבר, תקופה רעה אצלנו אחרי תקופה מאוד טובה ושקטה
הם כל היום מקבלים חיזוקים חיוביים, קונה להם מה שמבקשים (יודעים לבקש מה שמותר בלבד) מקבלים טריטס כל יום (פירות מיובשים אורגנים למשל) המון קשב שלי לסיפורים שלהם, המון מילים חיוביות ותשומת לב להישגים שלהם, פתקים לגננות ולמורה על מעשים חיוביים (המערכת שלהם מעודדת את זה) והם מקבלים פרס מהגננת על התנהגות טובה בבית.
סליחה על האורך, כואב לי

 

[ניריתסקוטלנד]

זה קשה שהילד מכניס אותנו למעגל קסמים שלא נגמר.

תנסי לבדוק אם יש תסכולים של בן ה-5 שלא עלו מעל פני השטח. האם דיברת על זה עם הגננת? אולי יש לה, עם הכרות עם הילד, רעיונות מה קורה לו ואיך לטפל בזה.

 

[אמא נייחת]

קשה לי לדעת שהוא מתוסכל או קשה לו. הסבים אומרים שהוא מפונק מידי (אני? מפנקת מידי? זה אבא שלו לא אני)
הגננת המומה, כשאני מספרת לה שהוא השתולל בבית היא שואלת אם לא התבלבלתי עם ילד אחר ומגינה עליו בחירוף נפש.כך שזה משהו בבית ולא קשור רק לילד עצמו, לא?

לא לראשי

 

[אולי נוסעים]

ממש נשמע שאת מדברת על בן השמונה שלנו..

ילד מדהים, חכם, רגיש, הכי עוזר והכי אוהב עד ש...
לפעמים, לעיתים קרובות מדי אנחנו נאלצים להרחיק אותו לחדר. זה תמיד מלווה בבעיטות/צרחות ובכי.
גם אצלנו הגננת, כשהיה בן חמש, לא הבינה על מי אני מדברת. תיארה אותו בגן כרגוע מאוד. הוא ממש פרק הכל בבית..
מה ששמתי לב שתמיד אחרי שנמצא בפסק זמן בחדר, חוזר מאוד רגוע, רוצה לשחק ולהיות חלק. זה עושה לו טוב שמכריחים אותו להפסיק את ההתנהגות הלא מקובלת.
ההתמודדות מאוד קשה ומתסכלת. אני שונאת להעניש אבל מרגישה שאין ברירה ושזה דוקא עוזר לו

 

[אמא נייחת]

את רואה מאיפה זה מתחיל?

את מצליחה לאבחן מה הטריגר? אני מנסה לראות מה היה הרגע הראשון והרבה פעמים אצלנו זה תסכול שלא שמו לב לצרכים שלו (אחיו הרבה יותר וורבלי ולוקח לו את זכות הדיבור, כמובן שאני עוצרת את זה כמיטב יכולתי) אבל הרבה פעמים אני פשוט לא רואה סיבה.
קשה לי לשמוע שבגיל שמונה אני אמשיך להתמודד עם זה, ליבי איתך

 

[אולי נוסעים]

קשה לדעת מאיפה זה מתחיל

לפעמים זה מגיע כל כך בפתאומיות שלא ברור..
מה שכן ברור, לצערי, שהרבה פעמים הטריגר הוא חוסר סבלנות שלי. אם אני חסרת סבלנות אליו, הוא ישר נדלק..
ואמנם בגיל שמונה אנחנו עדיין מתמודדים אבל ההתמודדות יותר קלה. הוא יותר רגוע, אני הפנמתי שפסק זמן עושה לנו טוב אז יסורי המצפון על הענישה פוחתים
ואני כן רואה את האור שקצה המנהרה..

 

[Mottek]

אני יודעת כמה זה יכול להיות קשה ומתסכל, וליבי יוצא אליך.
אם זו מנחם אותך שמעתי מספר תאורויות שאומרות שזה דווקא טוב שהילד מתפרק קצת בבית בעוד שהוא מתנהג למופת בחוץ כי זה אומר שהוא מרגיש מספיק בטוח בבית ושאוהבים אותו למרות הכל. לגיסתי היה סיפור מאוד דומה עם הבן שלה באותו הגיל. זה היה משהו לא טוב בדינמיקה בין שניהם וזה גרם להם ניצוצות ביניהם והמון תיסכולים משני הצדדים. היום הילד כבר בן 6 (כמעט 7) והיחסים ביניהם הרבה יותר טובים. חלק מזה קשור גם לזה שהילד קצת התבגר יותר לדעתי, וגם האמא נהייתה יותר גמישה ולמדה להתייחס אליו בצורה אחרת מאשר אל אחותו.
אולי כדאי להוועץ ברופא המשפחה או לקבל הפניה לפסיכולוג למספר שיחות בשביל הכוונה? חבל שתרגישי כל-כך מתוסכלת.

 

[Sinophile]

ממליצה לך לקרוא את הספר ״ילד פיצוץ״ מאת רוס גרין

אולי יעזור...

 

[alphadelta]

זה מאתגר. אז דבר ראשון שולחת חיבוק מבין. אני חושבת שמה שמאתגר זה שאפילו שאנחנו עושים את הכל הכי נכון שאנחנו יודעים ויכולים, עדיין יש התפרצויות זעם אצל הצאצא. אגב , זה שהוא שומר לכם לבית את ההתפרצויות זה לא אומר שהכל מופלא לו בגן. זה רק אומר שיש לכם ילד נבון וחמוד שיודע שיש מקומות בטוחים, כמו בבית , בהם אפשר להתפרק. אז איזה יופי לילד שלכם שהוא יודע את זה. חשבתם על איבחון? אולי זה עניין של ויסות חושי, או משהו דומה. איבחון לא אומר שזה משנה את הילד. זה רק אומר שזה נותן הסבר וכלים טובים יותר.

 

[אמא נייחת]

תודה לכולן

אתמול דיברתי איתו ברוגע ונועם. הוא אמר שהוא רק רוצה להיות לבד איתי ואני לא יכולה (שבר לי את הלב מה גם שזה לא נכון כי הוא המון לבד איתי, כל יום יש לנו זמן לבד) אבל היום בבוקר צרח ארבעים דקות רצוף!!! בשש ורבע בבוקר ואנחנו גרים בבנין משותף. לא ברור למה, ניסינו להבין, ניסינו לדבר אבל פשוט צרח ותקף את אחיו שבא להגנתו. פשוט נתנו לו לצרוח במקלחת עם דלת סגורה. זה לא ויסות חושי, לא עונה על אף קריטריון של ויסות חושי. מה זה כן יכול להיות? לאן נעלם הילד העדין והנעים שלי? אתמול ישב על השטיח במשחקיה וטיפל באחיו התינוק בצורה שגרמה לכל האמהות לבקש לאמץ אותו ועשר דקות אחר כך נשך את החבר הכי טוב שלו בגלל צעצוע. מה זה?

לא לראשי!!