מה בפינה בחירות וקבלת החלטות

[ניריתסקוטלנד1]

מה בפינה

בחירות וקבלת החלטות

חיפשתי נושא שיתאים לתקופת החגים, או לגבי אותן החלטות שאנשים אוהבים לעשות בראש השנה, ואיכשהו, הגעתי לכתבה הזאת. כתבה שעוסקת בחשיבות של לימוד הילדים לעשות בחירות. איך זה קשור לתחילת השנה? זה לא קשור

באיזה תחומים הילדים שלכם עושים בחירות ביום יום? שווה לציין גילאים

קרה לכם שהילד עשה בחירה שלא נראתה לכם? ספרו.

האם אתם נותנים לילדים במודע לעשות בחירות? ללמוד לעשות בחירות?

תרגישו כמובן נוח לעלות כאן כל דבר שרלוונטי לנושא

הכתבה הזאת נלקחה מאתר "את זה–העשרה ערכית לילדים", מאת: טל בוקריס
"בחירות קיימות כמעט בכל מקום בחיינו, מהדברים הגדולים: בית, בן/בת-זוג, לימודים ועד קניית בגדים, נעלים ואפילו איזה סוג של גבינה לקנות. ילד שניתנת לו אפשרות לבחור בצעירותו יגדל ויצמח להיות בוגר בעל אחריות,שיקול דעת,ביטחון עצמי והבחירות בחייו יהיו ברוב המקרים יותר קלות ומהמקום הנכון, בעיקר לעצמו. טל בוקריס, יועצת, מנחה ומאמנת אישית, מעניקה מדריך פרקטי איך מלמדים את הילדים לבחור ולקבל החלטות בגיל צעיר"

http://www.etze.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=3122&catid=107

 

[ניריתסקוטלנד1]

הבת שלי לא אוהבת לעשות בחירות,

והאמת, זה מה זה נוח לפעמים

לפני כשנתיים פתאום שמתי לב שהיא משאירה לי להחליט מה היא תלבש וכד'. הילדה כבר בת 8-9 ולא רוצה לעשות בחירות. זה לא משנה לה היא אומרת. בעיה!!!
התחלתי עם בחירת בגדים ערב לפני. אבל גם אז היא ברחה לבחירה הנוחה ביותר וזה חולצת ביה"ס (התלבושת של ביה"ס זאת חולצת פולו כחולה עם סמל ביה"ס, אבל אין חובה ללבוש אותה).

אחרי ששמתי לב לזה אני מאוד מקפידה שהיא תעשה את הבחירות ולא להכנע לבקשה שלה להעביר את זה אלי. בשנה האחרונה הגעתי למסקנה שאם היא רוצה ללבוש משהוא שלא מתאים למזג האויר, ואחרי שהסברתי שזה לא מתאים והיא החליטה להשאר עם זה, שהיא תלמד על גופה. היא כבר בת 11 ואם היא לא מבינה שזה לא מתאים כי הסברתי, כי תבין על גופה.

אני פוגשת את הבעיה של לבחור בעיקר כשאנחנו בארץ. אבא שלי היה לוקח אותה לחנות כמו טויס אר אס וכד' ושואל אותה מה היא רוצה. אצל אבא שלי הלב והארנק רחבים מאוד. דהיינו, הכל אפשרי, רק תבחרי. הילדה היתה במצוקה!!! ובסוף היתה דווקא הולכת על משהוא קטן שתפס את עינה והיא הרגישה בטוחה בו. השנה ביקשתי מאבא שלי שפשוט יתן לה כסף, והיא תחליט לקנות מה שהיא רוצה במקומות שונים שאנחנו מגיעים אליהם ולא דווקא מתנה גדולה ממנו. זה עבד מעולה. היא אוהבת את הדברים הקטנים שמזכירים לה ארועים או מקומות יותר מאשר דברים גדולים ויקרים.

 

[alphadelta]

בחירות

מסכימה שחשוב לתת לבחור. חשבנו שאנחנו נותנים להם לבחור. עד שגילינו שכשקשה להם לבחור, הם מחכים לרגע האחרון ואז אנחנו בוחרים להם כי יש לחץ של זמן. במבוכה אני מודה שלקח לנו זמן לגלות את זה

. אבל מאז, כבר הרבה שנים, אנחנו נותנים להם לבחור. וכשראינו שקשה, אימנו את יכולת הבחירה כמו שריר. מאיזה סוג מנורה נקנה לסלון ועד איזה סוג פסטה נאכל לארוחת הערב. כולל לחכות בחנות המנורות ה מ ו ן זמן עד שתתבצע בחירה. (כמובן שהגבלנו ממה בוחרים

) . גם בבחירות להצעות חוק במחוז או במדינה אנחנו מתלבטים בקול רם איתם.
מצאתי ציטוט של הרמבם שאני מזכירה להם כשקשה להם לבחור.
The risk of a
wrong decision is preferable to the terror of indecision.
במיוחד שיש אצלי כמה במשפחה שלא בוחרים, שלא יודעים לבחור. ונותנים לחיים (?) לזרום לידם. וממש לא מאחלת את זה לילדי. או לאף אחד.

 

[ניריתסקוטלנד1]

אהבתי את ההקבלה לשריר שצריך לאמן. כל כך נכון.

 

[forglemmigej]

בחירות Et Cetera

אני תמיד אמרתי לילדי הבחירות שאתם עושים תהיינה הבית ספר שלכם לפעמים יש שכר לימוד גבוה, מאד גבוה אבל ככה הם החיים , בדיוק חשבתי על אנשים מפורסמים שעשו בחירות קשות בחייהם והוריהם לא יכלו לעשות כלום אלו הם קארי פישר וג'ורג' מייקל שנפטרו מסמים , אצל הראשונה האם לא עמדה במעמסה ונפטרה כמה ימים אחרי, אצל השני האבא היה בביתו כשהוא הזריק הרואין..הכל הולך למושג הצלחה בחיים , חוסר היכולת להבין שאתה בשם שלך כבר מסמל הצלחה ,היא לא תמיד נמצאת שם וצריך ללמוד להנות ממה שהחיים מזמנים ולא לרוץ אחריה כמו כלב אחרי זנבו

 

[ניריתסקוטלנד1]

וואו, בחירות קשות מאוד!!!

 

[פרפרי אהבה]

רק על עצמי ידעתי לספר

הילדונת נדפקה

- בחרנו לה את הדברים הכי שווים ויפים

&nbsp
אני אישית תמיד רציתי להיות עצמאית אבל ההורים שלי לא ממש איפשרו. הם החליטו הכל בשבילי וקבעו עובדה בשטח וכיאה לילדה טובה ירושלים (אבל בעיר אחרת) -הקשבתי להם, עד שבגיל 12-13 טיפה השתחררתי מהקיבעון של הילדה הטובה והתחלתי להתמרד אבל ברמה שכל זוג הורים היה רוצה שילדיו יתמרדו- כבר לא הסכמתי ללבוש את מה שקבעו לי ואני החלטתי מה לקנות לעצמי וקניתי בכסף שלי, בדמי הכיס.
&nbsp
הם רצו להלביש אותי בבגדים שעכשיו הייתי מחשיבה כפיג'מה שאין מצב לצאת איתה מהבית והילדים היו צוחקים עליי. הייתי סופגת וסופגת וחוזרת הבייתה עם החלטה ששומרת כל שקל שאני מקבלת בדמי כיס וזה מה שעשיתי והתחלתי גם לעשות בייביסיטרים ופשוט התחלתי לקנות לעצמי בגדים ודברים אחרים.
&nbsp
ההורים בהתחלה היו בהלם מזה אבל קיבלו שיש דברים שהם עניין של הטעם שלי והשתדלו תמיד לתת לי יותר כסף ולאפשר לי לבחור דברים.
&nbsp
אני עד היום אדם שמאוד קל לו לבחור מבין דברים ולהחליט. אני רואה את זה למשל עכשיו כשעושים את הריג'סטרי- בגלל שאני עובדת עם ילדים כל כך הרבה זמן וקוראת ולומדת על כל מה שקשור לתינוקות והתפתחות, מכירה brands שונים של משחקים, בקבוקים וכו'- יודעת בדיוק מה אני רוצה.

 

[ניריתסקוטלנד1]

מענין שאת כותבת על עצמך, זה מזכיר לי

אני גדלתי בקיבוץ של פעם. פעמיים בשנה היינו הולכים, 2 ילדים כל פעם לקומונה (מחסן הבגדים) לבחור בגדים. היתה רשימה: צריך לבחור: 4 חולצות (1 חדשה, 3 יד שניה, 2 זוגות מכנסיים וכד' (המספרים לא מדויקים, לא זוכרת, אבל זה בערך מה שהיה לכל אחד מאיתנו) מעבר לזה היו בגדים כלליים, שאם מישהו היה צריך בנוסף, שיהיה בבית הילדים. למרות שבסופו של דבר כולנו רצינו להראות אותו דבר, כן היה לנו חשוב להתבדל בדרך כזאת או אחרת.
אני זוכרת שאחרי שעזבתי את הקיבוץ, עם הלוואה בשביל לשלם 3 חודשי שכירות לדירה בת"א

, כאשר היה לי כבר כסף לא רק בשביל לחיות, קניתי את משאת חיי - נעליים אדומות!!! בשבילי נעליים אדומות, שהן לא נעליים שחורות או חומות שהולכות עם הכל, הם מותרות!!! הם סימלו בשבילי את העצמאות שלי בבחירה של לא רק מה שאני צריכה, אלא מה שאני רוצה!!! איזה הבדל!!! איזה אושר!!! איזו חירות

 

[פרפרי אהבה]

מרגש!

זו הרגשה מדהימה...

אני זוכרת שפגשתי כשהייתי בת 23 בערך את הספר שהיה עובד ליד הבית של הוריי והוא אמר שהוא תמיד זוכר אותי הולכת עם הבגדים ההם ואיזה שינוי עברתי. אני חושבת שממש בניתי לעצמי סגנון. הושפעתי מאוד מהלבוש של אחותי אם כי יש דברים שהיא הולכת איתם ואני לא מרגישה בנוח.
&nbsp

 

[shuttles3]

בחירות - רק על עצמי לספר לא רציתי

הבחור בן 4.
התחלנו להשחיל בו את עניין הבחירה מגיל שנה וחצי בערך, כאשר נתנו לו בחירה מתוך 2 אפשרויות (להחליף חיתול כאן או שם, ללבוש חולצה זו או זו וכו'), זה מנע הרבה טנטרומים. עכשיו הוא כבר גדול יחסית, כך שיש לו יותר זכות בחירה ואנחנו משתדלים להיוועץ בו כמה שיותר. כך הוא מרגיש יותר בוגר, יותר אחראי, יותר בשליטה, יותר שותף בבית וההתנהגות בהתאם. הוא גם "בוחר להתנהג לא כראוי" מידי פעם - כך אנחנו מציגים את זה. הוא לומד, כך אנחנו מקווים, שבחירות לא טובות גוררות השלכות לא נעימות. בינתיים הכל טוב ויפה, נראה לאן זה יזרום הלאה...