מה בפינה ביעותי לילה

[פרפרי אהבה]

מה בפינה

ביעותי לילה

ילדים רבים סובלים מסיוטים בזמן השינה ומתעוררים מפוחדים במהלך הלילה.
גם אנו כמבוגרים לעיתים סובלים מסיוטים אך כמבוגרים אנחנו יודעים לווסת יותר טוב את החלום ולהתמודד עימו.

המאמר הבא מפרט על הנושא של סיוטים וביעותי לילה:

http://healthy.walla.co.il/item/2835397

כמה דברים שחשוב לשים לב אליהם בכל הקשר לשינה,סיוטים וביעותי לילה:

כל מחזור שינה אורך כשעה וחצי.

סיוטים הנם החלומות שאנו חולמים במהלך השינה. ביעותי לילה הנם החלום שאנו חולמים מבלי להיות מודעים לסביבה.

ביעותים חולפים לרוב סביב גיל 6.

איך להגיב

1) לבוא ולחבק את הילד, לא לעשות מזה סיפור אך כן להכיל את הפחד שלו.
2) אפשר לבדוק עם הילד יום למחרת אם הוא רוצה להציף את הנושא ולספר על החלום.
3) לי בתור ילדה מאוד עזר שכתבתי את החלומות הרעים וביעותי הלילה וזה שיחרר משהו דרך הכתיבה עצמה. כשהייתי קטנה ולא ידעתי לכתוב סיפרתי להורים והם כתבו ושמנו בצנצנת וכשגדלתי- אני כתבתי בעצמי.
4) להכין יחד עם הילד צייד חלומות-http://www.kiddiematters.com/easy-diy-kids-dream-catcher/
או עוד רעיונות פה: https://au.pinterest.com/search/pin...ids|guide|word|1&add_refine=kids|guide|word|1

ולסיום..מספר שאלות לדיון:

סביב אילו נושאים הילדים לרוב חולמים אצלכם בלילה

האם הם משתפים לגבי חלומות

מהי הדרך שלכם להתגבר על ביעותי לילה וסיוטים אצל הילדים

איך אתם מגיבים/הגבתם

מזמינה אותכם לתת טיפים מנסיונכם לגבי שינה של ילדים- החל מגיל ינקות ועד גיל מבוגר יותר.

 

[forglemmigej]

מהניסיון הביעותי שלי

כל המשפחה שלי אני וילדי סובלים מבעיות להרדם, זה סבל בל יתואר, היו מסתובבים מצד לצד ולא מצליחים לישון בכלל, גם אצלי זה ככה מספיק לכולנו שלוש שעות שינה , ניסינו הכל מלטונין, מעבדה להפרעות שינה כל מה שאפשר לחשוב עליו ודבר לא עזר , בזמן המועט לשינה לא נוצר זמן לשום חלום.
עכשו בקשר לביעות ,בגדול הלילה חלמתי בכל זאת , בחלומי הופיעה מירי רגב עם ברי סחרוף ונתנה לו בכפיים, אחרי זה הצטרף מיכה שיטרית, דודו טסה, דודו אהרון וכולם שרו אם ננעלו של עופרה חזה , מירי אמרה שתתמוך בפרויקט, בדרך ליקיצה פגשתי את ביבי וליברמן בדרכם לנסיעה מלכותית לביקור אצל פוטין, הצטרפתי אליהם כמעודדת, עצרנו לנחיתת ביניים אצל ארדואן והוא הגיש לנו רחת לוקום שלתדהמתי הרבה היה כתוב במדבקה שזה יוצר ביישוב מכמש או עתניאל לא היה ברור בדיוק אחרי הכל זה היה רק חלום, בקטע האמנותי הופיעה איילת שקד בריקודי בטן זה היה כל כך אמיתי כמעט ביקשתי להצטלם סלפי איתה ,מעולם לא ראיתי ריקוד בטן מושלם כזה.
הדבר היחידי שאמיתי ולא חלום שמנגנים פה ברדיו המקומי את עופרה חזה לפעמים, כשהיתה לה מיני קריירה באורופה ובמיוחד עם השיר אם ננעלו של ש. שבזי , תמיד כשמנגנים את זה אני שמה בפול ווליום ומזייפת עד נורבגיה , הזוגי ישר שואל מה זה הרעש הזה.

 

[בוקובזה שטראסה]

לפי התיאור שלך לא נשמע כמו ביעות, אלא יותר

כמו פנטזיה שלך (בעיקר הקטע עם ריקודי הבטן). אמנם לא כוס התה שלי (עם נענע או שיבה), אבל מכבד את טעמך.
&nbsp
ביעות זה להתעורר באמצע הלילה מזיע כולך אחרי שדמיינת שחזרת לכיתה ד' לשיעור ריתמיקה של המורה גאולה כשברקע עדיין מתנגן בראשך ,"אה, איי, עוד לא אהבתי דיי, הרוח והשמש על פניי" והשירים הנוראים מסוג אלה שבהם שטפו את מוחינו בימים הרחוקים ההם.

 

[ניריתסקוטלנד1]

איזה נושא...

לרוב בוני לא זוכרת את החלומות שלה, ואת החלומות הרעים (לא הבנתי את ההבדל בין סיוטים לביעותים) היא לרוב לא רוצה לספר, כאילו שהיא לא רוצה לחוות אותם שוב.

בתור ילדה בבית ילדים, בגילאי בי"ס יסודי, שפחדה בלילה נורא. אני לא זוכרת אם היו לי חלומות רעים, אבל הייתי מתעוררת ולא יכולה להרדם שוב. מתה מפחד, בעיקר שיגיעו מחבלים לבית ילדים ויתפסו אותנו. כאשר אבא או אמא שלי היו באים, הייתי נרגעת ונרדמת, ואז מתעוררת שוב, הם כבר הלכו, והכל חוזר חלילה. הכי אהבתי שהם לקחו אותי לבית שלהם לישון שם עד הבוקר. אז הייתי ישנה עד הבוקר. מענין למה

אז כשבוני מתעוררת מחלום רע, אני פשוט נכנסת איתה למיטה, מחבקת חזק ושתינו חוזרות לישון.

 

[פרפרי אהבה]

וואו נשמע ממש קשה ככה לגור בבית ילדים ולא עם ההורים

אף פעם לא הבנתי את זה, מודה אבל מצד שני אני גרתי כל חיי בעיר ולא בקיבוץ.
&nbsp
ואיזה כיף לך ולבוני שאתן ביחד שוכבות ככה כשיש לה חלום רע. מודה שבתור ילדה קינאתי בחברות שהאמהות שלהן עשו את זה. אצלי זה בד"כ היה נגמר ב"לא נורא, הכל בסדר" ו...זהו.

 

[ניריתסקוטלנד1]

"לא נורא, הכל בסדר" ????? אני שונאת את האימרות האלה,

לילד זה כן נורא, מי אני שיגיד לו שזה לא???

ולנקודה שהעלת - לכל דבר יש רע וטוב. לשכב בלילה בבית ילדים עם 18 ילדים ישנים, הרגיש הכי בודד בעולם. אבל את החוויות של לגדול 18 ילדים יחד, בתוך מקום מוגן שכל כולו (טוב ברובו) מרוכז בנו, הילדים, זאת פריבילגיה ענקית.

ההורים שלי לא היו בריצות בבוקר ואחה"צ. כאשר היינו איתם ובבית שלהם, הם היו איתנו, הילדים שלהם, זה מה שעשו. הם לא היו צריכים להכין ארוחת ערב, לארגן את הבית, לדאוג שנעשה שיעורי בית ולסגור ענינים כאלה ואחרים. 3 שעות איכות של ילדים עם הורים. לא חשוב שהיינו 3 ילדים, ולרוב אחרי שאכלנו עוגה בבית של ההורים, רצנו לשחק עם שאר הילדים על הדשא

היתה לי ילדות נפלאה, באמת!!!

 

[פרפרי אהבה]

נשמע מדהים!

אני חושבת שלפעמים יש מצבים שעדיף חוסר נוכחות בבית מאשר נוכחות בבית ללא נוכחות אמיתית.
&nbsp
אמא שלי עבדה מהבית ואומנם באמת שהיא אמא שעושה הכל למען ילדיה מילדות ועד עכשיו כשכולנו בוגרים- הנוכחות שלה בבית לא הייתה אמיתית. אני בתור ילדה שלישית די גידלתי את עצמי... הייתי שעות משחקת לבד ומעסיקה את עצמי כי זו הייתה האופציה... הכי הרבה האחים שלי שיחקו איתי.
&nbsp
אבא שלי מילא את חובתו פעם בכמה זמן בלשחק איתי מונופול לפי החוקים שלו

וכל הילדות שלי בערך הייתה על הגג בבית ההורים שם שיחקתי שעות במשחקים סוציו דרמטיים לבד או עם חברות.
&nbsp
הם באמת יעשו הכל למען הילדים שלהם אבל יש להם מאז ומתמיד נטייה לשכוח את הדברים הקטנים שעושים את כל ההבדל.

 

[een ogenblik]

הרבה לפני שתיכננו להיות הורים

הייתה לנו כלבה.
כלבים, ממש כמו אנשים, חולמים בשנתם, ולא תמיד חלומות שנעימים להם. אבל כלב שמתעורר מחלום רע, לא יכול לספר מה הפחיד אותו ולא היה נעים לו. כשזולו ישנה וחלמה חלום שגרם לה ליבב, פשוט ירדתי למקום מרבצה, חיבקתי ולחשתי מילות הרגעה עד שהפסיקה ליבב, השמיעה אנחונת קטנה של "האנשים שלי כאן לשמור עלי", התמתחה, שינתה תנוחה וחזרה לישון בשקט.
שנים אחרי זה, כשכאוס פרצה לחיינו, השתמשתי בנסיון הזה. לפעמים היא לא התעוררה, אלא נרגעה, התהפכה והמשיכה לישון. לפעמים התעוררה בבכי, נצמדה וסיפרה מה הפחיד אותה (שזה הבדל הגדול ביותר בין ילדה בת שלוש לגורת כלבים).
בגיל עשר היא כבר לא טורחת לקרוא לנו גם אם היא מתעוררת משינה. היא מבינה שחלמה בשינה, נרגעת, ומסתדרת בעצמה. בבוקר שעזבתי לספרד, היא התעוררה מעט לפני שעזבתי, הביטה בי במבט עצוב ושאלה "זה נכון ששייקה (החתול) מת?" הבטחתי לה ששייקה עדין חי, והיא חזרה לישון. (ואז חזרה והתעוררה, רק כדי להפרד ממני.)

 

[פרפרי אהבה]

אין ספק שלחיות יש רגשות והם מרגישים אותנו

זו הסיבה שאני כל כך רוצה חיה שאפשר ללטף ולחבק. כשהייתי בארץ ממש עזר לי שהיה את החתול של ההורים- לי ולו היה חיבור מיוחד

 

[shuttles3]

הילדון מתעורר לעתים רחוקות בגלל חלום רע

כשזה קורה, הוא בוכה, אני מתעוררת ורצה לחבק אותו. אני אומרת לו שזה רק חלום לא נעים ואני ואבא כאן והכל בסדר. והוא חוזר לישון. הוא לא מספר על מה חלם, כנראה עוד לא יכול להעביר את המסר (הדיבור שלו לא כל כך מפותח, הוא יהיה בן 4 בעוד חודשיים). יום למחרת אני מזכירה לו שחלומות הם לא אמיתיים, אלא הם כמו סרט מצויר - אנחנו רק צופים בחלומות. בכל אופן, אני מרחמת עליו שהיה לו לא נעים.