מה בפינה בית הספר שלנו

[ניריתסקוטלנד1]

מה בפינה

בית הספר שלנו

רוב הילדים חזרו לבית הספר ואחרונים עוד קצת, אז הפעם אנחנו בפוקוס. איך היה לנו בבית הספר?

האם היה מקצוע שהכי אהבתם או שנאתם למה?

האם היה לכם מורה שהשפיע אליכם במיוחד? זה יכול להיות בביה"ס או אוניברסיטה.

האם ומה למדתם לתואר ראשון/שני? האם אתם משתמשים בידע שרכשתם או עובדים בתחום בו למדתם?

האם לדעתכם היתה השפעה של הממסד בו למדתם לימודים גבוהים על קבלה לעבודה או המשך ללימודים גבוהים?

מה ואיפה הייתם ממליצים לילדים שלכם ללמוד ולמה?

שתפו בסיפורים מצחיקים מביה"ס או האוניברסיטה, או בעצם כל מה שאתם רוצים בהקשר הזה.

 

[פרפרי אהבה]

אני הייתי תלמידה בינונית טובה

לצערי התקשיתי מאוד בלימודים כי התעסקתי יותר בפן הרגשי ובערך כל תקופת היסודי והחטיבה נלחמתי בבריונות שהייתה כלפיי. המצב החברתי שלי היה לא משהו בכלל ורק השתפר בתיכון בזכות המחנכת שדחפה אותי לעסוק בפעילויות חברתיות כמו עיתון בית הספר ודאגה לחזק לי את הבטחון העצמי (ובזכותה אני עוסקת בתחום החינוך כי היא הדוגמא עבורי איך מורה צריכה להיות).
&nbsp
המקצוע שהכי שנאתי היה מתמטיקה והכי אהבתי ספרות

אגב כשלמדתי לתואר שלי היה לי קורס חשבון ופתאום ירד לי האסימון לגבי כל מיני נושאים שלא הבנתי אף פעם עד הסוף כי פשוט לא לימדו אותי בצורה נכונה והגיונית. זה ממש סידר לי משהו בראש לגבי מתמטיקה וגרם לי להפסיק לשנוא את המקצוע.
&nbsp
למדתי חינוך יצירתי לגיל הרך כמובן עם תואר BED והפכתי בזכות זה להיות גננת

 

[מיכצוקית]

מעניין לקרוא

נשמע שהיה לא קל חברתית ולימודית,
אני אומנם סבלתי בלימודים אבל חברתית תמיד הסתדרתי.
שמחה שמצאת את הדרך...
&nbsp
ואולי יום יבוא ומשהו יגרום לי להפסיק לשנוא מתמטיקה...
&nbsp
ואין ספק שנשמע שמצאת את יעודך

 

[alphadelta]

שנות אור

שנאתי וסבלתי בבית הספר. מצד שני - זה מה שדחף אותי ללמוד הוראה. ולחשוב על דרכים לשנות. לא התאמתי לאף קופסא שניסו לכניס אותי. בלימודים לתואר פתאום פרחתי. וכל כך נהנתי שמאז אני נוהגת ללמוד קורס כל כמה זמן. אני יודעת שהמורים לא ידעו מספיק. ולמזלי יש לי משפחה אוהבת ותומכת. היו כמה מורים שזרחו והראו לי שהם מאמינים ביכולות שלי. מ12 שנות לימוד יש רק 3.
הילדים שלי נהנים ללכת רב הזמן. בית הספר הציבורי שהם הולכים אליו רחוק שנות אור מהמוסד הדיקנסי בו אני למדתי. יש הרבה יותר הבנה וקבלה של העובדה שאין אחר. כולנו מיוחדים כל אחד בדרכינו.
אבא שלי צחק כשהילד חזר הבייתה בגן חובה ביום שישי שלפני לייבור דיי ( יום שני הראשון של ספטמבר ) ואמר ״ המורה אמרה שאסור לבוא לבית הספר ביום שני״. הילד היה פשוט מאוכזב. רב המורים מלמדים אותם ללמוד, להתנסות ולהסתקרן. ואני שמחה לדעת את זה. ולגבי העתיד - הם יודעים שהם הולכים ללימודים גבוהים. ואפילו יש להם כיוון. אבל הם צעירים, וזה בטח ישתנה. ואם כן ואם לא זה בסדר.

 

[ניריתסקוטלנד1]

עונה

אני גדלתי בקיבוץ עם לינה משותפת, דהיינו הילדים חיים בבתי ילדים. בית הספר לא היה שונה משום דבר אחר, כיוון שלמדנו בקיבוץ. היתה לנו מורה אחת, למעט אומנות ואנגלית בשלב מאוחר יותר. אני דיסלקטית ולעולם הלימודים היו לי קשים ביותר. בזמנו לא התיחסו לדיסלקציה בכלל.

תיכון זה כבר סיפור מאוד שונה. נוסעים ללמוד בבית ספר אזורי עם ילדי קיבוצים אחרים מהסביבה. פרחתי שם חברתית, ובגיל הזה, התחום החברתי היה העיקר. בכל הערכות שקיבלתי היה כתוב: "יכולה אבל לא רוצה", וזה סיפק את ההורים והמחנכים. בזמנו לא עשינו בגרות, כי החברה הקיבוצית היא לא קפיטליסטית, ולהיות אדם טוב שיודע לעבוד היו פיסגת השאיפות.
את סוגי הדשא השונים הכרתי היטב, כל השאר, מי זוכר בכלל?

אני כן זוכרת שהיו כמה מורים טובים שמאוד אהבתי את השיעורים שלהם, אבל רק כאשר המורים עשו את זה מענין, עם מורה אחר, זה כבר שיעמם אותי והמחשבות נדדו למקומות אחרים

בשביל בוני הייתי רוצה שהיא תלמד משהוא, בעיקר בגלל שכרגע בעולם, תואר חשוב בשביל שיסתכלו אליך בכלל לקבל עבודה. זה גם מוציא את הילד מהבית ושומר עדין על מסגרת, שילדים גדולים אולי עדין צריכים.

 

[rona73]

עברתי המון בתי ספר

רק יסודי היתי בארבעה .שנים מהם בחו"ל.קשה לי להתיחס לכל נקודה בנפרד,ביחד קיבלתי המון. היתי שנה בבי"ס אנגלי ו3 שנים בבי"ס אמריקאי למדתי אנגלית וגם ספרדית חזרתי לארץ בכיתה ז' והיה לי קצת קשה בהתחלה. אני רוצה שהילדים שלי יחליטו מה הם רוצים ללמוד,כמובן שהתיעצו איתי.אני לא חושבת שאגיד להם מה ללמוד באוניברסיטה. בבולגריה רוב הסטודנטים לומדים מחוץ לבולגריה.גם זאת אפשרות מבחי נתי. יש עוד כמה שנים טובות ולא צריך להילחץ בינתיים.

 

[ניריתסקוטלנד1]

4 בתי ספר יסודיים? אלוהים אדירים!!! כל הכבוד לך.

 

[rona73]

זה יצא ככה

כיתה א' בבית יסודי מספר אחד בכיתה ב' עברתי כי לאחי הקטן לא היה מקום בבית ספר שיתחיל כיתה א' אז עברתי שנהיה באותו בית ספר. כיתה ג' כבר עברנו לחו"ל וכיתה ו' שוב עברתי מגואטמלה לקולומביה. וחזרנו לארץ עשיתי ז' ח' ואז תיכון.

 

[forglemmigej]

כמה תשובות

לא היה מקצוע שאהבתי במיוחד, מה שכן זה היה תלוי במורים איך הם העבירו אותו ,מי שעשה את זה מרתק הייתי נסחפת מי שהרדים לא הבנתי כלום
הרבה מורים שלי בתיכון היו אנגלו סקסים ,כלומר, חוץ ממורה לחינוך גופני כולם היו חסרי עברית כשפת אם ,אבל היה מענין ביותר ללמוד אצלם ,הנימוס והעדינות השפיעו על כולנו ,היה מורה אחד לאנגלית שעד היום אני יודעת את ההבדל בין לראות ולהסתכל באנגלית ממנו כי היתה לו בעיה עם הסמך הכל אצלו היה בשין ,הוא לימד אותנו שSHE זה לראות וLOOK זה להשתכל..בנוסף הם לימדו אותנו על שירי פולק אמריקאים וחלק מהשיעורים היה לימוד שירים למרות שלא היו שייכים לנושא הלימוד, הכי מדהים היה מחנך של כיתה יא הוא היה בריטי אני חושבת שהייתי אפילו מאוהבת בו כנערה היה לו בן מקסים בשם יונתן מוכשר בכל דבר הוא התקבל לקורס טיס ונהרג באחד השיעורים עם ורטיגו או משהו דומה וכולנו באנו ללויה שלו ועל הקבר שלו היה חקוק כשחף המגביה עוף, הוא המרחיק ראות למי שמכיר את הספר הוא גם חשף אותנו לספר הקסום הזה , זה המורה שאני זוכרת מה שאומרים מורה לחיים
למדתי משהו במדעי הטבע בארץ ,ותואר שני עשיתי פה בדנית ,אני לא מאמינה שעמדתי בזה זו שפה קשה ביותר ואני עובדת במשהו שדי קשור ללימודי.
הרצון ללימודים בא מהורי ,שכמו פולנים טובים תמיד לחצו עלי להשיג מקצוע כדי שיצא ממני משהו ,זה כל כך גלותי , אבל גם גדלתי בבית שהיו בו המון ספרים, אבי היה מוציא כל גרוש על עוד ספר ועוד ספר הוא היה איש מאד מיוחד גם קשה אבל ההשפעה שלו לאהבת ספרים ולימודים לא תסולא בפז , היום אני כמעט ולא קוראת כי אין כמעט שום דבר מענין וחבל.
הילדים שלי למדו אחד משהו פרקטי השני מנסה להיות מוזיקאי וזו בפירוש הקריירה שהוא חולם עליה אני מקבלת כל מה שהם בוחרים.

 

[יוקלילי]

לקח לי הרבה זמן לחשוב על השאלה הזו..

כמה שהיא מורכבת ומעלה סוגיות מהעבר!
הייתי תלמידה מצטיינת כל תקופת היסודי וקיבלתי הלם מהמעבר לתיכון- מוסד ענקי, פתאום המראה החיצוני משפיע יותר מדברים אחרים, מקצועות מדעיים שהצטיינתי בהם פתאום הפכו ללא מובנים וגיליתי את קסם הספרות ומדעי הרוח. אף אחד במערכת , כולל המחנכות, לא חשב לבדוק מה הבעיה, והאמת היא שלא הייתה שום בעיה של לקות למידה, והבנתי בדיעבד שעם הורים יותר רגישים ופחות ממסדיים התמונה הייתה נראית אחרת עבורי. בכל זאת סיימתי בגרות ותואר שני, אהבת הלמידה עצומה אצלי ואני בטוחה שאחזור ללמוד בשלב מסויים כשהילדים יגדלו מעט.
הייתי שמחה לו הילדים שלי היו לומדים במסגרת רגישה ומאתגרת כאחד, ואם היינו נשארים בארץ אני מאמינה שהייתי שולחת אותם לבית ספר דמוקרטי. כל כך מסכימה עם מה שחלקכן כתבו על כך שמורה טוב הוא דבר יקר ערך שמשפיע על חווית הלמידה, וגם אני חוויתי זאת.
הייתי שמחה לתת לילדיי את הבסיס לצמיחה אישית ומקצועית, ולהיות מספיק רגישה לקשיים שיחוו בדרך.
שנה טובה לכולנו

 

[ניריתסקוטלנד1]

 

[מיכצוקית]

עונה

איך היה לנו בבית הספר?
סיוט. פשוט כך. סבלתי מאוד ובכיתה י' פרשתי סופית.
הפער בין זה שכולם חושבים שאני חכמה לזה שלא הצלחתי לעמוד בסטנדרטים של בית הספר (מבחנים וכו) - היה בילתי נסבל.
האם היה מקצוע שהכי אהבתם או שנאתם למה?
מתמטיקה. חד משמעית לא בשבילי - עד היום מתחילים חישובים ונהיה לי שחור בעינים. מסתדרת מצויין עם מחשבון שיש בכל טלפון.
אהבתי ספרות והבעה.
האם היה לכם מורה שהשפיע אליכם במיוחד?
המורה שלי בז-ח
נשארנו בקשר עוד שנים רבות אחכ.
גם המורה בכיתה י שהבינה שרע לי בבית הספר ושנכון שאעזוב.
&nbsp
האם ומה למדתם לתואר ראשון/שני?
התחלתי באונברסיטה הפתוחה תוך כדי עבודה במשרה מלאה וזה היה טו מאצ'..
&nbsp
האם לדעתכם היתה השפעה של הממסד בו למדתם לימודים גבוהים על קבלה לעבודה או המשך ללימודים גבוהים?
אני מרגישה שהוכחתי לעצמי שאפשר להסתדר לא רע גם בלי לימודים...
מה ואיפה הייתם ממליצים לילדים שלכם ללמוד ולמה?
כל מה שרק ירצו.
העיקר שיהיו בשמחה...
&nbsp
&nbsp