מה בפינה
הצלחה

מה בפינה
הצלחה

האם אתם מרגישים שהצלחתם בחיים, טוב לכם במקום בו אתם נמצאים? וברור לי שמדובר במידה מסויימת בשתי שאלות
איך אתם מודדים את ההצלחות שלכם?
איזה שיעורים חשובים היו לכם בחיים?

מצ"ב סרטון מהיוטיוב. גילוי נאות, עבדתי עם אורלי כרמון לפני המון שנים ואני מאוד מעריכה את הבחורה הזאת.
https://www.youtube.com/watch?v=N5lVg2qLh2w
 

galialon8

New member
שאלה מעניינת

עבורי שתי השאלות כמעט מתלכדות - אני מרגישה הצלחה אם אני נמצאת במקום שטוב בו, מסתכלת בסיפוק על ההשגים ויש לי יעדים להמשך. אז כן, אני מרגישה שאני מצליחה בחיים עד כה (לא יכולה לומר "הצלחתי" כאילו הגעתי לאיזשהו קו סיום, זה תהליך מתמשך ואני מקווה שתמיד ארגיש ככה!). מדדים כמו כסף, יוקרה, מוניטין וכו' פחות מדברים אלי.

בן הזוג שלי, לעומת זאת, חושב בדיוק במושגים האלה. בשיחות בינינו קשה לו להבין למה אני לא שואפת לנהל, או להיות פרופסור, או מפורסמת (ורצוי כולם יחד
) ונדמה לי שהוא תופס אותי כ-underachiever. אבל לי טוב ככה - להשתכר בהתאם לרמת החיים שהייתי רוצה, לעשות דברים שמעניינים ומאתגרים אותי, ולהשאיר זמן גם להנאות הקטנות של החיים. אז בכל אלה - טפו טפו טפו, הצלחתי
 
אני כל כך מתחברת למה שכתבת

אני מודה שאני מתחבטת בשאלה הזאת כבר כמה ימים, והגדרת את זה כל כך נכון!!!
 
תגדירי הצלחה...

לפני אי אילו שנים הייתי בטוחה שכבר יהיה לי גן משלי-אז אומנם אין גן אבל יש עסק שמאוד דומה לגן במובן מסוים וכרגע זה מה שנכון לנו מכל הבחינות.
הייתי בטוחה שיהיו לי לפחות 2 ילדים- יש אחת וכרגע היא ממלאת את הצורך שלי בילדים, לא יודעת אם ישתנה או ישאר ככה בעתיד.
&nbsp
אז כרגע מרגישה שאני מצליחה אבל יש עוד לאן לשאוף ועל מה לעבוד.
טוב לי פה אבל הייתי שמחה לגור במקום אחר (הבניין עצמו לא נעים לי) ולחיות באווירה קצת שונה.
&nbsp
הטיפולים שעברתי ובכלל השנה האחרונה לימדו אותי לקבל את מה שיש לי, לשאוף למה שאין לי ולא להתאכזב אם לא מצליח אלא להמשיך לנסות ואם בדרך אחרת לא הולך-לנסות דרך שנייה.
 

alphadelta

New member
וידוי

לא מודדת את הצלחות מול אחרים. זה נראה לי מתכון לדיכאון. אבל מ א ד טוב לי במקום בו ‏אני נמצאת. יש את ההרגשה ‏שבאה לביקור פה ושם שאם רק היית יורדת את החמישה קילו המעצבנים האלה, או מוצאת דרך שכסף לא יטריד אותנו הכל היה יותר נחמד. אבל למזלי ‏המחשבה הזאת לא באה לביקור לעיתים קרובות. ‏אישי היקר ואני החלטנו החלטה מודעת שבכל אחד מאיתנו עובד בעבודות שהוא אוהב, ‏ומאפשרות לנו להיות הרבה עם הילדים בבית. ‏יחד עם זה לפעמים שנראה שכולם נוסעים לחופשה סקי ורק אנחנו לא… המחשבה שהזכרתי באה לביקור.
 
אני כל כך מכירה את ההרגשה הזאת שבאה לבקר

ואני מסלקת אותה מיד. היא כל כך לא נכונה. כל כך נכון בעיני לעשות מה שאתם אוהבים ולשמור על מה שנכון לכם כרגע.
 

La Milagrosa

New member
בעיניי החיים שלי הם הצלחה מסחררת

כי אני הגשמתי עד גיל 40 את כל חלומותיי, ואני אדם חופשי שחי במקום שהוא תמיד רצה לחיות בו, עם בן זוג אהוב ופרנסה וכל מה שצריך. מכיוון שאני אדם מאד לא אמביציוזי, אף פעם לא היו לי שאיפות גדולות מדי ובגלל זה טוב לי מאד עם מה שיש.
בעיני הישראלי הטיפוסי, לעומת זאת, נראה שהחיים שלי הם כשלון חרוץ כי אין לי ילדים, אני לא דוקטורית ולא עשירה ולא מנהלת של כלום.
אבל מה שישראל ישראלי חושב ממש לא רלוונטי ולא מעניין אותי. הצלחה זה עניין מאד סובייקטיבי.
 
כל אחד מודד את עצמו במדדים של עצמו - את כל כך צודקת

ואני כל כך שמחה שאת מרגישה ככה. מה עוד צריך הבן אדם
 

La Milagrosa

New member
לפני עשר שנים, חשבתי איזה כיף למנהלות שמרוויחות כפול

ופי שלוש ממני, ויכולות לקנות כל בגד, אוטו, תיק ותכשיט שבא להן. ראיתי רק את הכסף, ולקח לי לא מעט זמן להבין שבשביל להרוויח פי שלוש ממני הן גם עובדות פי שלוש ממני, מתאמצות, לומדות, ויושבות במשרד לפעמים גם עד תשע בערב.
הבוסית שלי, צרפתייה יפה ומקסימה בת 30, חיה ככה.
אני מרחמת עליה.
 
לא נהלתי, אבל עבדתי במשרד עד

20:00 או 21:00 כל ערב. היה טוב וטוב שהיה. היום ממש לא מתאים לי יותר!!!
כמו שאמרנו כבר, כל אחד וההצלחות שלו, ולפי השיקולים שלו וזה היופי בזה
 

אספרסו2

New member
בסיר הלחץ הישראלי

כולם יודעים הכל,הם יודעים מה טוב בשבילך גם אם לא ביקשת עצה.
ילדים תמיד אפשר יותר,דוקטור זה רק תואר,עשיר תמיד צריך לשאוף לעוד כסף ומנהל צריך לפתוח עוד סניפים,בישראל תמיד יודעים לפתור את הבעיות של כולם ומשום מה למרות זאת את ילדיהם הם לא יודעים לחנך וכולם מתנהגים כמו בהמות.
 

forglemmigej

New member
לגמרי מזדהה עם כל מלה

גם אני לא אמביציוזית ונהנית ממה שיש לי
 
למעלה