מה בפינה זהות/מסכות

[ניריתסקוטלנד1]

מה בפינה

זהות/מסכות

תחפושת ומסיכה הם אמצעים לחוות באופן מהיר החלפת זהות. תחפושת יכולה להסתיר את זהותו של האדם, אך גם לחשוף צדדים אחרים של זהותו. פורים משמש הזדמנות, לפחות פעם אחת בשנה להיות "מישהו אחר, אבל לנו, אנשים שעברו מדינה, ישנה הזדמנות נפלאה להיות מי שאנחנו רוצים להיות. אף אחד לא מכיר אותנו ואנחנו יכולים לעשות שינויים ביתר קלות.
האם חוויתם שינוי מודע במעבר לחו"ל? ואולי לא במודע איזה שינויים הרגשתם שקרו לכם?

ואם לא השתנתם:
איזה שינויים הייתם רוצים לעשות?
איזה דמות הייתם רוצים להיות היום? איזה תכונות יש לדמות הזאת?
אפשר להתייחס לצורה החיצונית של הדמות: יפה, דמות גדולה, דמות קטנה, מכוערת, מפחידה, צבעונית.
או לתכונות של הדמות: חזקה, אמיצה, ביישנית, מצחיקה, מאיימת, חלשה, נחמדה.

ותודה לאינטרנט שעזר לי עם השאלון הזה

 

[פרפרי אהבה]

אין ספק שהמעבר לפה היה דף חדש מבחינתנו כזוג וכיחידים

יכולנו להרשות לעצמנו לבנות את עצמנו מחדש. אנחנו אותם אנשים אבל אולי יותר משופרים- בזכות החוויות שצברנו, בזכות ניסיון החיים שנהיה לנו, סוג של תהליך התבגרות והבנה טובה יותר של החיים.
&nbsp
אני זו אני בכל מקום, גם פה באינטרנט- זו אני לגמרי, לטוב ולרע. לא מרשה לעצמי פה באינטרנט מה שלא מרשה לעצמי לעשות או לומר ב-Live.
&nbsp
איזו דמות הייתי רוצה להיות?
חזקה, עוצמתית, יפייפיה, מהפנטת, כריזמטית, מובילה.

 

[carlimi]

אני חושבת שהשינוי הכי גדול ומשמעותי

שעברנו כזוג וכמשפחה הוא ה "לעשות כי רוצים ולא כי חייבים".
החופש להחליט.
חוגגים את החגים עם מי שרוצים.
פוגשים בשבת את החברים שרוצים.
הולכים לטייל היכן ומתי שרוצים.
כך גם חופשות.

זה לא שבארץ דפקנו חשבון כל הזמן, אבל העובדה שהיינו נתונים כל הזמן לביקורת כזו או אחרת בוודאי משפיעה. ותמיד יש מחוייבויות.
עד שהגענו, לא ידעתי עד כמה הייתי צריכה את המרחב הזה. לנשום. סתם להיות.
לא לעשות כי צריך.
ואולי בעצם ידעתי בתת מודע כי הרי אני זו שדחפה לכאן

ולגבי עצמי - תמיד הייתי אני, ואני אוהבת להיות מי שאני. השינוי שעברתי הוא יותר מקצועי/תעסוקתי - הפכתי להיות עצמאית, או כמו שאני אוהבת לחשוב - אדונית לעצמי. וזה נפלא, וזה מרגש, וזה כיף! ולכן לא הייתי רוצה להיות אף אחת אחרת ..

 

[alphadelta]

מאד מתחברת למה שאמרת.

עם הזמן, למדתי לסנן חברויות. וזה חדש לי. להיות רק עם אנשים שאני מרגישה שאני אני כשאני במחיצתם. ״ לא לדפוק חשבון...״

 

[carlimi]

זה לא רק חברים

זה גם הרבה משפחה.
אוהבים אותם והכל, ורוצים לבלות איתם זמן, אבל בארץ זה כמעט כל מה שעושים בסופי שבוע. בשלב מסויים זה כבר ממש הטריף אותי.
כי "לא נעים" ...

 

[mumfor4]

מאוד מתחברת למה שכתבת !

לפעמים אני לא מוצאת את המילים הנכונות להבעה ואני קוראת אותך כמו שרציתי לכתוב בעצמי .
מכון התחלנו מחדש ( פעמיים ) אבל אנחנו חופשיים הרבה יותר .
אני עדיין מחפשת את עצמי וזה לא קל בגילי , מקנאה באנשים שיש להם את התובנות מגיל צעיר , אני לא שלמה עם הרבה גברים ועובדת על עצמי כול הזמן

 

[mumfor4]

מכון =נכון, גברים =דברים

הלכתי לשבת בפינה.

 

[forglemmigej]

למדתי לדבר מאד בשקט

 

[alphadelta]

עדיין עובדת על זה

אבל התרגלתי לנימוסים. טעון שיפור אבל יש התקדמות בכל הנושא של להגיד תודה סליחה ובבקשה. לנסח משפטים בנימוס. לא לצוות.

 

[ניריתסקוטלנד1]

אני כנראה נועדתי לחיות פה.

איכשהו תמיד הייתי במקום נחות, תמיד חשבתי שכולם הרבה יותר מוצלחים/חכמים/יפים וכד' ממני. אחרי המעבר הרגשתי שאני הרבה יותר שלמה עם עצמי, מקבלת ומרגישה טוב עם מי שאני. משהוא הקליק והביטחון העצמי שלי עלה פלאים, למרות כל הקשיים של הסתגלות לשפה, תרבות וכד'.

הדמות שאני רוצה להיות היא מודל טוב לבוני, אישה נהדרת לבעלי, ומישהי שתורמת לקהילה. אני בדרך לשם

 

[alphadelta]

איזה יופי לך שאת יותר שלמה עם עצמך. ולדעת שאת בדרך להיות מי שאת רוצה להיות נשמע לי מדהים. לא הרבה אנשים יכולים להגיד את זה. איזה יופי

 

[forglemmigej]

נכון , לתת לסיים משפט ולעשות את עצמך כאילו יש הקשבה 100%..

 

[ניריתסקוטלנד1]