מה בפינה
זמן אישי

מה בפינה
זמן אישי

זמן אישי, שאתה רק עם עצמך או לחילופין עושה מה שמתאים לך בלבד, מאוד מאוד חשוב לי. כשאין לי את הזמן הזה אני משתגעת. מרגישה קלועה. צריכה את זה כמו אויר לנשימה.

האם גם אתם צריכים זמן אישי?
מה אתם אוהבים לעשות בזמן הזה?
כמה זמן אתם צריכים בשביל עצמכם?
 
כמו שכבר כתבתי,

אני צריכה את זה כמו אויר לנשימה. לפעמים שלחוץ בבית, אני שוכחת את עצמי. בביקורים בארץ זה קורה הרבה ושם זה יותר מורכב וזה מתנקם בי.
בשיגרה יש לי הרבה זמן לעצמי. בוני כבר גדולה ויש לי את רוב היום שאני עושה ספורט, התנדבות ודברים אחרים שממלאים אותי, דברים שאני החלטתי שאני רוצה אותם ולא דווקא בגלל שאני צריכה. איזה מזל יש לי.
כשבוני היתה קטנה, ולא הלכה לביה"ס, זה היה ממש מצרך נדיר והיה לי מאוד קשה.
 
חייבת ואין לי


מנסה לעשות את זה עם החד"כ ושהקטנה תהיה עם הבייביסיטר של המקום אבל בין הדברים שלה לבין העבודה שלי פשוט לא מגיעה. נראה לי שאחרי שהבעל יחזור מהנסיעה אני אנסה ללכת בערבים ושיהיה לי את הזמן הזה.
 
זה כל כך קשה בגיל של הקטנה שלך,

בעיקר עם בעלך לא נמצא
אני מקוה שתמצאי בייביסיטר זמינה שתתן לך יותר זמן לעצמך
 

galialon8

New member
פעם הייתי מנגנת

הפסקתי כשהתחלתי לעבוד בעבודה מסודרת, וגם לפני כן זה לא היה ממש קבוע (צריך פסנתר, ואין לנו בבית). מדי פעם אני נזכרת ומבינה שזה חסר לי, אבל לא מספיק בשביל ממש לעשות עם זה משהו - למצוא מקום, למצוא סידור לילדים, לפנות זמן...

היום אני מסתפקת בכחצי שעה של קריאת ספר בערבים, כשיוצא. גם זה משהו שלא עשיתי מזמן וחזרתי אליו לאחרונה, וזה כיף ונותן לי אוויר. אגב, כרגע אני קוראת ספר שנקרא "סבתא שלי מוסרת דרישת שלום וסליחה", ואני נהנית ממנו מאוד. הוא עצוב, מרגש, ומלווה אותי במחשבות על היחסים שלי עם קרובי משפחה שונים ועל אנשים בכלל.

במזג אוויר יפה (מה שלא היה פה מזמן), אני הולכת לפעמים ברגל לאוניברסיטה או בחזרה - הליכה של חצי שעה בערך. גם זה זמן לעצמי שאני מאוד אוהבת, זמן למחשבות ולפעמים אני אפילו מצליחה להגיע לתובנות חדשות לגבי המחקר שלי בזמן הזה. חייבת לעשות את זה שוב!
 
קריאה לפני השינה זה בהחלט זמן איכות

שמחה שיש לך את זה. גם הליכה של חצי שעה, אם יש לך את הזמן וזה לא בלחץ, זה זמן נהדר
אני מקוה שכן תמצאי דרך לנגן אם זה משהוא שעושה לך טוב
 
ח י י ב ת

זמן כזה בסוף היום, אם אין לי אז יש לנו בעיה רצינית.
זו הסיבה שאני לא אוהבת סליפאוברים, כי אז הם הולכים לישון ממש מאוחר, ומספיק שאני שומעת רעש, אני מרגישה שאין לי את השקט הפנימי שאני כלכך זקוקה לו.
זה הגיע לרמות כאלה שהודעתי לילדים שאין סליפאוברים כשאבא לא נמצא.
בכל מקרה, יש לי לא מעט זמן שקט גם במהלך היום - אני עובדת מהבית (בסביבה שקטה חח), ואני גם מתאמנת לפחות 3 פעמים בשבוע אחהצ כך שגם זה עוד איזה שעה וחצי לפחות זמן שאני משקיעה בעצמי

קיצור - החיים דבש
 
למעלה