כמה מחשבות על חג המולד
אצלנו אי אפשר להתעלם מחג המולד - הוא בכל מקום, והילדים מצפים לקבל מתנות קטנות בגרביים (אם כי אצלנו זה יותר סמלי ובטח שאנחנו לא מגיעים לשיאי הצרכנות המטורפים של הציבור הרחב כאן).
השכנים שלנו נוצרים ומדי שנה מזמינים אותנו לארוחת החג בבוקר/צהריים. זה ממש כיף וקצת מזכיר את סדר פסח - אוכלים המון ולאט ובשלבים. רק חבל שבשביל האנגלים אוכל חגיגי זה תפוחי אדמה צלויים וכרוב ניצנים עם רוטב, אבל נו. כולנו מחליפים מתנות ויש אווירה נעימה ומשפחתית.
פעם בשנתיים הילדים בביה"ס של הבת שלי משתתפים בהפקת חג המולד הביתספרית. השנה היא הודיעה לי שיש בהצגה שיר אחד *ממש* נוצרי ודתי שהיא לא מתכוונת לשיר, ושבעיניה זאת שערורייה שבית ספר שאמור להיות לילדים מכל הדתות חוגג רק את החגים הנוצריים (אמנם לומדים על כל החגים שנחגגים בעיר, אבל לא חוגגים אותם). תכלס די התרשמתי מהחשיבה הביקורתית שלה - אנחנו ממש לא דתיים וזה לא מגיע ממקום כזה, אלא לדעתי מרגישות למעמדה כמיעוט ולמעמדן של חברות אחרות שלה, שגם לא נוצריות (שלוש החברות הכי טובות שלה הן מרקע נוצרי, הינדי ומוסלמי).
אני מאוד אוהבת את האווירה של חג המולד, אם אני רק מצליחה להתעלם מהטרפת הצרכנית הבלתי סבירה לחלוטין שמתחילה איך שגומרים עם האלווין. זה נחמד שיש קישוטים ואורות ברחובות, ואני אוהבת את המזמורים וגם את המינס פאיס המסורתיות.
 
אגב, בזכות חג המולד אנחנו יותר חוגגים את חנוכה (בעיקר עם החברים היהודים שלנו) ולמדתי להכין סופגניות ממש טעימות - משהו שבישראל בחיים לא חלמתי לנסות כי פחדתי מטיגון.
חגים מקומיים
