מה בפינה חלום

[ניריתסקוטלנד1]

מה בפינה

חלום

נלקח מ"מנהיגים את החיים"
https://www.facebook.com/מנהיגים-את-החיים-611005359100013/?fref=ts

כל האנשים שנתפסים כמצליחים בעיניי החברה התחילו מחלום ואמונה.
לילדים שלנו יש חלומות רבים ושאיפות, גם לנו בילדותינו היו בודאי חלומות רבים, כיצד הגיבה הסביבה שלנו? האם ענו בזלזול? ״כן, בטח… זה לא יקרה״ או האם האמינו בנו ועודדו אותנו? "אני מאמין שאתה מסוגל"

איזה חלומות היו לכם בתור ילדים?
איזה חלומות יש לכם היום? ואולי היו חלומות שכבר לא רלונטים יותר?
איזה חלומות הגשמתם?
האם הילדים שלכם חולמים להיות...? איך אתם מגיבים?

 

[alphadelta]

נזכרתי היום

שכשהייתי בכיתה ו מאד רציתי להיות טכנאית מטוסים. כמובן שכולם חייכו בהתנשאות ששמורה ל׳מבוגרים יודעי כל׳ והפנמתי.
בחרתי בקרירה ואני מאד מאושרת בה - עבודה עם ילדים. מה שמעניין, שברבות הימים, הגענו לעסק שמתעסק גם עם זה בעקיפין.

בקשר לילדים, לדעתי, זה שילוב בין החלומות שלהם לבין התפקיד ההורי לעזור להם למצוא את הדרך לשם.

 

[ניריתסקוטלנד1]

מענין

איך הגעת לטכנאות מטוסים?

אני כל כך מתחברת למה שכתבת על התפקיד ההורי לעזור לילדים למצוא את הדרך שלהם.

 

[forglemmigej]

האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק

ככה אמר ג'ון לנון שבדיוק אתמול מלאו 37 שנים להרצחו.
אני מעולם מעולם לא חלמתי לעזוב את הארץ המתוקה שלי , זה נשמע לי תמיד הזוי שאנשים מחליטים על דבר כזה, אבל בגרתי וחכמתי וראיתי שזה אפשרי. הדבר הכי קשה בחלום הזה הוא שצריך לאמץ זהות חדשה , לדבר שפה אחרת משפת האם, להבין חוקים לא כתובים וכתובים, להבין את ההסטוריה של העם שבתוכו אני חיה ואיך הוא נהפך לכזה , הרי לא הִתְחַנַּכְתִּי במילייה הזה שרובו הומוגני ולא רב תרבותי ולכן אין כמעט קונפליקטים בין השכבות החברתיות, ההטמעות היא טורח יומיומי אבל בסופו של דבר מתברר שזה אפשרי. הילדים שלי פנו לעולם האמנות למרות שאני רק אוהבת אמנות אבל אין לי שום כשרון בשום תחום ואם זה מה שעושה להם טוב בחיים אני שמחה כפליים.

 

[ניריתסקוטלנד1]

אני זורמת איתך בהקשר של הגירה

בתור נערה ואישה צעירה חיפשתי את גבר חלומותי שהוא דומה לי מבחינת ערכים, תחומי התענינות וכד', אבל המשיכה האמיתי שלי היתה מאז שאני נערה לאנשים מחו"ל. בגיל 17 היה לי חבר אוסטרלי, נמשכתי למתנדבים בקיבוץ כמו פרפר לאש. העדינות שלהם, הגינונים עושים לי כל כך טוב. הלב והראש הלכו לשני כיוונים שונים. את בעלי אני מכירה המון שנים כמתנדב בקיבוץ, אבל הרומן בינינו התחיל שהייתי בת 36 בערך - השאר היסטוריה

 

[פרפרי אהבה]

בתור ילדה חלמתי להיות פרסומאית

אחותי לפני מיליון שנה עבדה במשרד פרסום ואני הייתי אחת מהילדות שהשתתפו במחקרים לגבי פרסומות והבעתי את דעתי לגבי כל מיני פרסומות וכל העולם הזה סיקרן אותי מאוד.
&nbsp
אחרי זה חלמתי להיות פסיכולוגית לילדים- אז סוג של הגשמתי את זה כי יש המון פסיכולוגיה בלהיות גננת.

 

[forglemmigej]

כמו שרה נתניהו?

 

[פרפרי אהבה]

?

 

[forglemmigej]

זו היתה בדיחה

שרה נתניהו תמיד אומרת שהיא פסיכולוגית ילדים או שבעלה מציין את זה

 

[קוף מקליד]

חלומות

בתור ילדה לא היה לי מושג מה אני רוצה וכששאלו אותי הייתי עונה תשובות סתם כדי לצאת ידי חובה.
כששאלו את הבת שלי בגיל שלוש-ארבע מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה היא אמרה שהיא רוצה להיות face paint lady! בשנה שעברה היא רצתה להיות מתעמלת והיום בגיל 10 היא רוצה לעבוד בעמותה כלשהי. כנראה בעקבות החוויה האישית שלי, אני לא מתייחסת בשיא הרצינות לשאיפות האלה - אם כי כן יעצתי לה בזמנו לעבור למועדון התעמלות יותר רציני אם זה החלום שלה; היא החליטה לא לעבור.
האתגר הוא לפעמים להאמין בילדים ובחלומות שלהם גם כשבעצם אני לא מאמינה שהם מסוגלים להגשים אותם. ואז מה עושים? לדוגמה: הגדול שאף להשיג את הציון המקסימלי בכל המקצועות בבגרות כדי להתקבל לעבודה בחברה שאמרה שתקבל בלי שום ניסיון והשכלה אקדמית מועמדים עם ציונים כאלה, בשכר התחלתי מאוד גבוה. הסיכוי קלוש, אבל מובן שלא אמרנו לו אלא עודדנו אותו להשקיע בלימודים. מצד שני, לא ממש תמכנו בפיתוח בוחן המציאות שלו.
&nbsp
כשגדלתי היו לי המון חלומות והמון אכזבות (וגם כמה הצלחות של חלומות שהתגשמו), ואולי לא במפתיע כשלמדתי לזרום עם החיים ולא לדחוף, הם נהיו הרבה יותר דומים לחיים שרציתי וככל שאני מתכננת פחות כך אני נהנית יותר מהתוצאה. זה לא שאני לא מתאמצת לקדם את התוכניות שלי, אני איכשהו פחות נעולה על תכנונים לטווח ארוך ואיכות החיים שלי השתפרה עשרות מונים.

 

[ניריתסקוטלנד1]

כל כך אהבתי את מה שכתבת בסוף - לזרום!!!

אבל אולי זה רלוונטי יותר בשלב מסויים בחיים