מה בפינה
חשבון נפש/מה קורה בפורום שלנו?

מה בפינה
חשבון נפש/מה קורה בפורום שלנו?

לקראת יום כיפור אני עושה חשבון נפש עם עצמי ומקוה שאיתכם לגבי הפורום שלנו.
רוב השנים יש האטה בפורום, לקראת סוף חופשת הקיץ והחזרה לביה"ס, אבל נראה לי שעברנו את השלב הזה. אני מרגישה שאני ועוד כמה בודדים כותבים בפורום כבר כמה שבועות ארוכים.
אני מנסה להבין מי אתם, האנשים שקוראים את הפוסטים (ויש הרבה כאלה כמו שאפשר לראות ליד כל פוסט) שקוראים ולא מגיבים/משתתפים/משתפים ולמה? זה לא מענין? אין לכם מה לכתוב? הפורום לא מרגיש מקום שאפשר לשתף בו? יש משהוא אחר שהייתם רוצים?יתכן שהקהל שמתענין בפורום שונה ממה שאני חושבת ונוכל לשנות/להוסיף תכנים שידברו לכולנו פה. בזמנו היתה פה משהי שהיא אמא של מישהי שחיה בחו"ל. האם יש לנו פה קוראים נוספים כאלה? במידה וכן, הייתם רוצים להשתתף בפורום? שנעלה תכנים שרלונטים גם לכם?

כמו שאתם יודעים, הפורום הזה חשוב לי מאוד. הגעתי אליו ממש במקרה לפני כ-6 שנים כאשר חיפשתי ברשת אינפורמציה לגבי לימודי קריאה וכתיבה בעברית בשביל בוני. לא הכרתי את המדיה החברתית בכלל לפני כן והייתי בודדה נורא על אי בצפון הרחוק. רחוקה מחברים ומשפחה ומכל מה שהכרתי עד אז. מצאתי בפורום הזה אנשים כמוני, שמתמודדים עם אותם בעיות וקשיים, ומבינים את האושר כאשר X או Y קורים, והפורום הזה חשוב לי ביותר. להבדיל מקבוצות אחרות, הוא פתוח באינטרנט, הוא יכול לעלות בחיפוש של מישהו שנמצא בדיוק באותה סיטואציה שאני הייתי בה. אבל פורום לא יכול להתקיים עם 3 וחצי אנשים.
אשמח מאוד לשמוע מה אתם חושבים, מה אתם הייתם רוצים. הייתי רוצה לדעת מי אתם שמתענינים בפורום, אבל לא משתתפים בו. אם אדע שהקצת שקורה פה בשבועות האחרונים עוזר למישהו, זה כבר יעשה לי טוב


תשמיעו את קולכם בבקשה
 

galialon8

New member
עונה בשם עצמי

הי נירית וכולם, נעים מאוד

אני קוראת סמויה בפורום כבר שנה וקצת, מאז שהפכתי בעצמי לאמא שמגדלת ילד בחו"ל (כלומר הפכתי לאמא לפני 4 וחצי שנים, אבל עברנו לארה"ב לפני שנה וקצת). מצאתי כאן מקום מקסים, חם ומקבל, שעוסק בנושאים שמעסיקים גם אותי, גם עכשיו כשהפעילות קצת ירדה. אבל - לי באופן אישי לוקח זמן להשתתף בדיונים, לעתים קרובות אני מרגישה שאין לי מה לתרום, ורק בנושאים שמאוד קרובים ללבי אני יוצאת קצת מהקליפה. עדיין אני נהנית לקרוא ולהזדהות, לומדת להכיר את הנפשות הפועלות וסה"כ מוצאת בפורום עניין.
אז הנה עשיתי צעד ראשון, וברוח השנה החדשה - מבטיחה להשתדל להיות פעילה יותר, ולהרחיב את החורים במסננת התגובות שלי. תודה נירית על ההזמנה המפורשת להשתתף!
 
עשית לי את היום


תרגישי נוח להשתתף איפה שנוח לך ולעלות נושאים כאן בפורום או דרכי בפרטי אם את מעדיפה.

שנה טובה
 

נחמנית

New member
עונה בקצרה

אצלי תחילת השנה היתה ארוכה ומתישה השנה. היו לנו מבקרים מישראל וראש השנה היה עמוס ודחוס ובכלל לא הספקתי לפתוח את המחשב (לכן גם פינת הבישול מאחרת השבוע). אני חושבת שמאז שלקחת על עצמך את ניהול הפורום הוא נעשה מקום מקסים ונעים להיות בו ולקרוא בו. ייתכן שבמקרה אנשים יותר עסוקים השנה בעיתוי משותף. אני חושבת שבכלל יש נדידה לפייסבוק (שלי אין) שמורגשת בכל תפוז. כמה מהפורומים האהובים עלי דועכים וזה עצוב מאוד.
 

alphadelta

New member


הפורום נפלא. מאד אוהבת איך שאת מנהלת אותו. מאד מקווה שימשיך.
 

rona73

New member
הנני כאן


גם אני מרגישה שריק פה,ז"א שאין מספיק אנשים שכותבים בפורום.

לי אישית אין הרבה מה לכתוב כאן כי הילדים יחסית גדולים וחייה המון שנים כאן.
אבל זה נחמד שיש מכנה משותף לכולנו כאן.המרחק מישראל,השפה הזרה,הטמפרטורה בחורף,המשפחה בארץ...לא חסרים נושאים.

אולי זאת תקופה ,גם לי מאוד קשה לכתוב ולעקוב כל יום.בסופ"ש אני יחסית פנויה...


 
גם אני מוצאת שעם ילדים יותר גדולים

השיתוף בקשיים שונה. נקודה למחשבה, כי יש פה כבר כמה משפחות עם ילדים גדולים יותר


תודה על התרומה שלך לפורום כל כך הרבה שנים, זה לא מובן מאליו
 

נחמנית

New member
אני חושבת שיש נושאים שנעשים מעניינים יותר כשהילדים גדלים

הרבה מהנושאים שעולים כאן הם סביב הקושי במעבר, לימוד עברית ושימור השפה, ביסוס במקום חדש, יצירת קהילה וכו.
אבל הרבה מהשיחות שהיו לי עם חברות מהגרות ממדינות אחרות הן סביב שלב מאוחר יותר. בגיל ההתבגרות יש נטייה טבעית לנסות להטמע בסביבה. כשאנחנו בוחרים לגור במקום מסויים אנחנו בוחרים בשביל הילדים שלנו את העתיד התרבותי שלהם במידה מסויימת. בחירה, שבחלקה היא מודעת, למה יהיה הפער התרבותי בינינו לבין הילדים. יש פן מסויים של התרבות שאנחנו לא יכולים לחלוק עם הילדים כי הם גדלים במקום אחר.

בעיני זה נושא שפחות מתעסקים בו כאן, יש בו מידה מסויימת של כאב לפעמים. ועדיין, בעיני הוא מאוד מעניין. הבכור שלי רק בן 6 ואני מרגישה מעל כל צל של ספק את הפער התרבותי שנפער בינינו. השירים שהוא גדל עליהם, הבדיחות, ההומור, העשה ואל תעשה. חבל שהנושאים האלה לא עולים כאן יותר כי הייתי שמחה לדעת לקראת מה אני צועדת במידה ונשאר כאן עוד זמן ממושך. מאוד מעניין בעיני גם מה קורה אם לא נשאר כאן - כלומר חווית הגירה של מתבגרים. יש לי שותפה למשרד שעברה בגיל 12 מיפן לניו יורק - חתיכת מעבר. גם מארה"ב לישראל זה מעבר לא פשוט בעיני. מעניין.
 

TearGarden

New member
הבת שלי כמעט בת 4

ואני כבר מרגישה פערים תרבותיים וקצת חוששת מהעתיד, במיוחד לאור העובדה שאני נשארת כאן לעוד שנים רבות.
&nbsp
ובנימה זו, אני קוראת את הפורום הרבה ולרוב מרגישה שאין לי יותר מידי מה לתרום. לא ממש יודעת למה... אשתדל להשתתף יותר, זה באמת פורום נחמד.
 

picnic4

New member
פידבק

היי
קראתי את ההודעה ומיד נזכרתי באירוע שקרה לי בעבודה לפני שבוע בו קולגה שלי כך פתאום נחת עלי עם פידבק שבכלל לא ביקשתי....אז הנה אני מתאמנת במתן פידבק ��
אני חושבת שהפורום נתן לי המון בזמן ביסוס ההחלטה לעבור לדנמרק. אומנם אנחנו רק שלוש בנות כאן מדנמרק אך הבנתי לא מעט על מהות המעבר כמשפחה עם ילדים בני שש וארבע .וגם הרווחתי חברה!
בבקשה תמשיכי אפילו אם לא תמיד יש פה פעילות רבה.
שנה טובה ומוצלחת!
 
למעלה