את יום כיפור אני לא מציינת
אני חילונית לחלוטין ולא מרגישה שיש לי איך לציין את היום הזה. לעומת זאת זכרונות יש לי המון -
לקראת החורף היינו עוטפים את כלובי החיות בפינת החיי של הקיבוץ בפלסטיק. זה מה שעשינו בשנת 1973 כאשר הגיעו להודיע לנו שנחזור לבית הילדים כי פרצה מלחמה.
כשהיינו בני 18-19 היינו נוסעים לכינרת ביום כיפור. ממלאים טרנזיט מהקיבוץ בכל מה שצריך ומתנחלים באיזה פינה על החוף. אף אחד לא רואה או שומע ואנחנו לא מפריעים לאף אחד. באחד הצמתים על הכביש בין יריחו לבת שאן עצרנו לטרמפיסט. כבר לא היו הרבה מכוניות על הכבישים בשלב הזה, והמילואימניק הזה היה איש דתי, בדרכו לביתו בבית שאן, רגע לפני כניסת יום כיפור. לקחנו אותו הביתה, והוא הודה לנו מקרב לב. את המצווה שלנו ליום הזה עשינו.
נסיעה על כביש ירושלים ת"א באופניים - כייף מיוחד במינו
בתקופה שגרתי בת"א, היתה לי שותפה שצמה ביום כיפור. כל שנה הכנתי לי לביבות תירס שאפשר לאכול קרות, ואכלתי בחדר שלי. לקראת אחה"צ היינו יוצאות לטיול לחוף הים, בשביל להעביר לה את הזמן יותר מהר.
צום קל וגמר חתימה טובה