מה בפינה יצירת קשרים עם חברים חדשים

[ניריתסקוטלנד1]

מה בפינה

יצירת קשרים עם חברים חדשים

עוד נושא שהועבר ע"י חברת הפורום.
"לפני כמה זמן פגשתי חברה מהגרת לא ישראלית ממקום עבודה קודם. יצא לנו לשבת לארוחת ערב ולדבר על מקום העבודה החדש שלנו. היא אמרה שהכל בסדר אבל אין לה שם חברים. היא תהתה אם זה בגלל שהיא לא השקיעה את אותם מאמצים הפעם. אני תהיתי אם אולי זה בגלל שלא עבר מספיק זמן, ושלא כמו בישראל, חברויות כאן לוקחות יותר זמן להיווצר ויותר מחסומי נימוס וכיבוד הפרטיות צריכים להשבר. אבל אחרי מספר שבועות שמתי לב, שאכן, למרות שחשבתי שעוד אין לי חברים אבל כבר יש לי ידידים, בעצם אין כלום. במקרה בגלל שהסתפרתי שמתי לב שאיש לא העיר על זה ולו במילה. הבנתי שהנימוס הנעים שסובב אותי הוא לא יותר מנימוס נעים. העמדת פנים שיוצרת אווירה נינוחה אבל לא באמת מחויבת לתשומת לב אישית. בישראל, בכל מקום שעבדתי, תוך זמן קצר מצאתי 2-3 חברים טובים שהמשיכו איתי הלאה בחיים."
האם אתם מרגישים שיש לכם חברים במקום העבודה? כמה זמן לקח לזה להיווצר? כמה מאמץ זה דרש מצידכם? האם מדובר במקומיים או מהגרים או ישראלים לשעבר כמוכם?
ספרו מנסיונכם, לטוב או לרע עם יצירת קשרים חבריים כאלה ואחרים, בעבודה, או בכל מקום אחר.

ותמשיכו להעביר לי נושאים לדיון. זה יכול להיות רק ברמת הכותרת.

יש לי בעיה עם תפוז כבר יותר מיומיים ולכן לא יכולתי להוציא את הפינה אתמול, מקוה שזה יסתדר בקרוב.

 

[ניריתסקוטלנד1]

חברות

יש לי חברה טובה שלא גרה בעיר שלנו, אבל אנחנו נפגשות כמעט כל יום ראשון ולפעמים באמצע השבוע, לרוב לקפה ושיחה רק שתינו, בלי בעלים וילדים.

בפעילויות השונות שלי, אני פוגשת המון אנשים שמהווים מכרים ברמה כזאת או אחרת. אני בעצם מכירה המון אנשים, אבל לא כאלה שאני יכולה להגדיר כחברים, למרות שהם בהחלט אנשים שאני יכולה להתיעץ איתם ולספר להם את אשר על ליבי. היתה תקופה שהרגשתי שהחברות הזאת היא סתמית ויוצרת השליה של המון אנשים סביבי אבל הם בעצם לא ממש חברים. אבל כשהגדרתי את סוג החברות הזאת לא כחברים קרובים, אלא חברים באמצע הדרך, בתוך חיי היומיום, אני חיה איתם בכייף.