מה בפינה להישאר או לחזור?

[ניריתסקוטלנד1]

מה בפינה

להישאר או לחזור?

שאלה שעלתה ע"י חברת הפורום – אני בטוחה שהשאלה הזאת עולה בכל מיני סיטואציות.

האם הדרך שלכם ברורה לכם? האם מצאתם את מקומכם איפה שאתם, או שאתם שואלים את עצמכם אחת ל... מה אני רוצה? מה נכון לי/לנו? האם אנחנו פה להישאר או שחוזרים לארץ? במה זה תלוי?
כמה הנושא הזה מעסיק אתכם? האם זה עולה בקטעים הקשים או בתוך היומיום?

וכרגיל, תרגישו חופשי לעלות כל נושא רלוונטי.

 

[carlimi]

אנחנו

HERE TO STAY. בנתיים ...

זה תלוי במה טוב לנו, ואם ימשיך להיות לנו טוב אז נישאר.
לעזוב תמיד אפשר.
בעבר הלא מאוד רחוק זה העסיק אותנו כל הזמן על בסיס יומי, אבל מאז שקיבלנו את הגרין כארד, רמת המתח ירדה ועכשיו זה פעם ב ...
אבל זה משהו שנמצא שם כל הזמן.

 

[פרפרי אהבה]

האמת ש...

לא

מודה שיצאתי למסע הזה של הרילוקיישן עם מחשבה שזה לשנתיים וזהו, אני נתתי לזה צ'אנס, בלה בלה בלה חוזרים אחרי שנתיים.
&nbsp
אבל מודה שהחיים פה עושים לי טוב וגם המרחק מאנשים מסוימים עושה לי טוב, ואני חושבת שההרגשה הזו שאם אני מצליחה (יחסית

) בניו יורק-אני אצליח בכל מקום די מחלחל בי.
&nbsp
אנחנו ציינו שנה בארה"ב לפני כמה ימים, כביכול לפי החוזה נותרה עוד שנה והאמת שכרגע בנקודה זו של חיינו, לא בטוחה שרוצה לחזור בסוף השנה הזה...
&nbsp
אני פתוחה להמשיך לחוות חוויות.
&nbsp
החיים בחו"ל ללא משפחה והחברים מהעבר הם לא קלים, יש הרבה דילמות, הרבה שאלות לגבי מה עדיף. יש המון געגועים במיוחד עכשיו בתקופת החגים אבל עדיין לצד כל אלה- יש פה משהו שלא היה בישראל: הזוגיות שלנו חזקה מתמיד כי זה שנינו ביחד ומתמודדים עם הכל, הבחור יותר נוכח בזוגיות ובחיים בכלל והעבודה זה לא הכל -אנחנו מבלים ביחד, אוכלים ביחד ארוחת ערב כמעט ברמה יומיומית.
&nbsp
כנראה שהיינו צריכים לעבור לארץ אחרת כדי להבין כמה דברים על עצמנו.
&nbsp
כרגע אנחנו לא אומרים לא על לחזור בסוף השנה הזו לארץ אבל גם לא אומרים כן, זה לגמרי במחשבות שלנו.

 

[AlicePJ]

להשאר. היה ברור לנו די מההתחלה

שאנחנו כאן לטווח הרחוק, למרות שכשעברנו לכאן זאת היתה הפעם הראשונה שלי בארה"ב.
אני כמובן לא פוסלת הגירה בחזרה לישראל בעתיד, מי יודע מה יהיה, אבל כמו שזה נראה כרגע אין מצב שנחזור לישראל. יצטרך להתקרר שם בהרבה יותר (או להתחמם פה בהרבה יותר) כדי שנעבור לשם, וכמובן שיצטרכו להחליף את כל הפוליטקאים. לא רואה איך זה יקרה, אבל מי יודע.
הילדים שלנו נולדו כאן אז לא היה לנו את הקטע של להיות רגילים לעזרה צמודה של ההורים ופתאום לאבד את זה, ולכן הסתדרנו טוב מההתחלה רק שנינו. אני יודעת שלמשפחות שעוברות אחרי שיש ילדים זה יותר קשה, להתסגל לשינוי.
נושא החזרה לישראל לא עולה אף פעם. אנחנו לא אוהבים הכל פה ולא מרוצים מהכל, ויש יתרונות לישראל, אבל עבורנו הבית הוא בארה"ב. כמובן הגיוני שעוד נעבור מדינות בתוך ארה"ב, כבר עברנו כמה וכמה ואנחנו די אוהבים לעבור, אבל היבשת הזאת היא הבית שלנו.

 

[alphadelta]

מתחברת למה שאמרת

מאחר ונעזרנו הורים בארצות הברית, לא התנתקנו מהעזרה של המשפחה בארץ. יש גם משפחה פה, במדינות אחרות. (קרוב אבל לא קרוב מדי. )

 

[alphadelta]

טוב לנו ככה

שאלה מעולה. טוב לנו בארצות הברית. אבל הכל פתוח. אנחנו פה. ואפשרות החזרה היא לא משהו באופק הקרוב. אנחנו חיים פה ואוהבים את זה. רואים את החיים שלנו פה. האפשרות של ישראל קיימת, אבל לא משהו שנראה לי שיתממש בקרוב.

 

[1me too1]

never say never.....

כרגע אנחנו כאן, אבל מי יודע...
גם כשעזבנו את הארץ נתנו לעצמנו זמן לבדוק איך החיים כאן ומה אנחנו רוצים לעשות בהמשך. שום דבר לא חתום וסגור.
מה שכן, מאז שעזבנו ייסורי המצפון על המשפחה בארץ עובדים קשה. אני כל הזמן (בהתחלה המון, בחגים, או אחרי בקורים משפחתיים, אבל לא רק) תוהה מה אנחנו מפסידים, מה הילדון מפסיד, מה המשפחות מפסידות, וזה קל

 

[ניריתסקוטלנד1]

עונה

אני נשואה לסקוטי ואנחנו חיים במקום ממנו הוא בא. כל זמן שאני נשואה לו אין מצב שאנחנו חוזרים לארץ, החיים בארץ היו אסון בשבילו.

אני מאוד אוהבת את המקום הזה. עוד כשבאתי לבקר פה, כאשר היינו רק חברים, המקום הזה עשה לי טוב. כבר מהמטוס, כשראיתי את הנופים דרך החלון, הייתי עם דמעות בעיניים מהתרגשות.

אין לי מחשבות על חזרה לארץ. אני אזרחית בריטית היום וטוב לי כאן. קיים הקושי של משפחה וחברים רחוקים, אבל אחרי יותר מ-6 שנים כאן, מעגל החברים מתרחב והבית שלי הוא כאן.

 

[noaronen1]

לבעלי לקח שנה להגיד נשארים לי לקח 4 - נשארים

נשארים, ומשפט שלמדתי - האם אני כאן לכל החיים? לא יודעת אבל כרגע אני כאן ולא זזה לשום מקום. החיים שבאירעיות לא עושים לי טוב. אולי חוזרים אולי לא. כרגע אני כאן. בצפון קרוליינה לתמיד. אבל גם בברוקלין הייתי כאן ועכשיו לתמיד ופתאום עברנו.
אז איך אומרים בהגדה? מעכשיו אמור: כרגע אני בצפון קרוליינה עד הודעה חדשה ולא חושבת על שום מקום אחר. טוב לפעמים כשאני רואה HOUSE OF CARD עם ה- TOWNHOUSE שיש להם בא לי לחזור לברוקלין.
אבל עכשיו אני כאן לתמיד - זו המנטרה וטוב לי שם.
&nbsp
חלק מההבנה שלי לגבי "להישאר" היא שיש דברים שאני לא יכולה להמשיך לגדל את הילדים שלי כישראלית. הם יותר אמריקאים מישראלים ולכן הם צריכים לקבל השלמות שלא היינו נדרשים להן בישראל.
ולכן בהמשך לשאלה לגבי בר המצווה והתשובה המפורטת של בוסטון גאי, הבנתי שהגיע הזמן לשנות כיוון ולהירשם לבית כנסת. כי מצאתי שהילדים שלי בורים ברמה עצובה בכל מה שקשור ליהדות ואפילו עם הכעס של האמצעית שלא רוצה ללכת לבית כנסת עדיין יש הרבה שיחות שלא היו עולות או נשאלות אם לא היינו הולכים לשם. או אם הם לא היו שומעים את הרב מסביר על פרשת השבוע. או חווים שבירת צום ביום כיפור עם עוד יהודים.
לפחות בסוף התפילה יש מתוקים ואת זה הם אוהבים...
לסיכום - ההבנה שלי עם להישאר היא גם ההשלמה שכנראה שהנכדים שלי ידברו אנגלית ולא עברית ושתפקידי כאמא ישראלית של ילדים שחונכו בסביבה אמריקאית על ידי הורים ישראלים לדאוג שהם ידעו מאין הם באו ויוכלו יום אחד לקבל מתוך ידע (שלנו היה ויכולנו לבחור איך אנחנו רוצים לגדל את ילדינו) איך הם רוצים להמשיך את יחסיהם עם היהדות.
סליחה קצת נסחפתי. יאללה ביי.

 

[ניריתסקוטלנד1]

מרתקת כרגיל

 

[mumfor4]

כתבת כול כך יפה ומהלב .

המון בהצלחה