מה בפינה
מדיה חברתית

מה בפינה
מדיה חברתית

נושא שעלה ע"י אחת מחברות הפורום – המדיה החברתית בה אנחנו מתקשרים.

מה אתה אוהב במדיה החברתית?
באיזה מדיה חברתית אתה פעיל ולמה דווקא שם?
האם יש הפרדה בין נושאים אישיים ונושאים מקצועיים? בעיקר במדיה החברתית בה מאשרים חברים.

אתם מוזמנים לשתף כל דבר שנראה לכם מתאים לנושא.
 
אני פעילה בתפוז ובפייסבוק,

לא מכירה את המדיות האחרות בכלל.

אני יספר לכם סיפור שחלקכם כבר שמע, אבל רלוונטי לשירשור הזה.
כשהתחלתי את חיי בסקוטלנד, הייתי אמא לילדה בת כמעט 4. לא הכרתי כאן יותר מידי אנשים והבדידות גמרה אותי. הייתי צריכה זמן לעצמי וזמן לעבד המון דברים שקרו לי בתקופה הזאת, חוץ מההגירה. תקופה מאוד לא פשוטה עברה אלי.
עשיתי חיפוש ברשת לבדוק מתי נכון להתחיל ללמד את הבת שלי קריאה/כתיבה בעברית, והגעתי לאחד השירשורים של הפורום הזה. זאת פעם ראשונה ששמעתי על המדיה החברתית. מצאתי בפורום אנשים שמתמודדים עם אותם קשיים שלי, אנשים שמבינים את הקושי בהגירה ולא חושבים רק כמה ברת מזל אני שחיה לי חיים נפלאים בחו"ל ומי אני שיתלונן. זו היתה תפנית דרמתית בחיי. חברים ואנשים עם תחומי ענין שונים לא חייבים להיות אצלי בסלון יותר!!! המפגש הפיזי כבר לא מהווה בעיה. אני כבר לא מבודדת כל כך על אי קטן בים הצפוני. אני לא לבד!!!

על פייסבוק שמעתי מאוחר יותר. ממש לא התלהבתי מהקונספט הזה. המשפחה לחצה שאני יפתח דף פייסבוק, כי הייתי שולחת להם תמונות במייל והם לא אהבו את זה. את הדף שלי פתחה אחיינית שלי והיא גם זו ששמה את התמונות בדף שלי. כיוון שהם הגיבו שם, הייתי צריכה לענות. לאט לאט התחברתי לזה. הבנתי שהחשיפה שם היא בשליטתי. שכל אחד מתנהל עם הדף שלו לפי מה שנכון לו.
היום אני מכורה למדיה החברתית
 
אני בעיקר מתחברת לפורומים פה והלוואי והיה יותר פעיל


פעילה מאוד בקבוצות שונות בפייסבוק. פעם הייתי מפרסמת הרבה פוסטים אישים על הוול שלי אבל הפסקתי בשלב מסוים- במיוחד כשהסתרנו את ההריון, כי מאוד רציתי לכתוב על ההריון אבל זה היה מוקדם מידי והרגיש לי שכותבת סתם ולא על מה שבאמת רוצה אז רק מפעם לפעם הייתי כותבת איזה פוסט בוול שלי. עכשיו כשיצאתי מהארון רשמית- כותבת יותר

&nbsp
אני כותבת הרבה על העבודה שלי בגן, על ההריון, על החיים בכלל.
 

forglemmigej

New member
אני מאד אוהבת מדיה חברתית

תפוז בזמנו היה הבית היום פייסבוק . הכרתי המון אנשים שם יש לי חברים מכל קצוות הקשת , ימין רדיקלי ומתנחלים ועד שמאל הרדקור . יש גם באמצע וזה נפלא אני מקבלת כל דעה ודעה החל מהמשיח שמצפים לבואו בצפת עיר הקודש ועד לשמלה של אשת ביבי , יש הרבה אמנים שכותבים שורות קצרות לפעמים מנוקדות וקוראים לזה שירה, יש ציירים ופסלים מעולים אני בעיקר אוהבת אמנים יש להם את היכולת להעניק לנו יופי בעולם הקודר בו אנו חיים זה ממש לא מובן מאליו, יש המוכרים את מרכולתם תחת כל פוסט רענן , יש המספרות סיפורים מדהימים , לכולם יש מקום !
 
איזה יופי.

הייתי רוצה להיות פתוחה כמוך, אבל אני לא מצליחה. אני מוצאת את עצמי לפעמים מסננת את האנשים ששמים פוסטים שלא לרוחי, בעיקר בגלל התגובות שהם מקבלים שמוציאות אותי מדעתי

ואז אני חיה בעולם שכולו אנשים כמוני, או כמעט כולו
עולם מוזר קצת


אני מוצאת שפייסבוק "מגיש" לי את מה שנראה לו, ולא בהכרח מה שאני הייתי רוצה, אבל כמה אפשר לסמן שיהיה בהתחלה? אבל ככה זה אני מניחה, ואם רוצה לראות משהוא צפציפיאני צריכה להכנס לדף.
 

forglemmigej

New member
נהפכתי לסובלנית עם השנים

פעם הייתי קוטלת כל דבר , בשביל מה זה טוב , כל אחד רואה את העולם אחרת וברגע שמקבלים את הדיעות השונות קל יותר לתקשר , מי אני בכלל שאשפוט אנשים כל אחד גדל בבית אחר והשקפתו לא פחות חשובה משלי , מה שכן שמתי לב אצל הרבה ישראלים ,הם תמיד הנושא , למשל לפני שבוע כולם העלו תמונות של כלניות יש איזה איזור בנגב שפורחות עכשו כלניות, כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.וכווווולם נסעו לראות וכמובן שהעלו תמונות אבל הם הנושא בתמונה לא הכלניות שבקושי רואים אותן .
 
אני לא קוטלת ומאוד מכבדת את העובדה

שלכל אחד יש דעה משלו וזה בסדר גמור, אבל אין לי סבלנות לזה בפייסבוק שלי. אם זה אנשים שאני לא קרובה אליהם או משפחה שאני מחוייבת, אני ממש לא רוצה לראות את זה ואני מסננת.

לגבי הכלניות, או בעצם הנקודה שהעלת בהקשר שלהן
אני כן רואה את הכלניות ולא רק את האנשים
 
למעלה