מה בפינה מותגים

[ניריתסקוטלנד1]

מה בפינה

מותגים

אני מעלה נושא שנוגע בעיקר לילדים היותר גדולים אבל לא רק, נושא שיכול להיות מאוד בעייתי – מותגים.
והייתי רוצה להרחיב את הנושא כאן גם לכל דבר שהילדים רוצים כי ל-X ו-Y יש.

האם זה קיים באזורכם? האם פגשתם את הבעיה הזאת אצלכם בבית?
איך טיפלתם בזה אם כן? בן כמה היה הילד?
האם קניתם לילדים משהוא כי אתם ראיתם שיש לכולם?
וכרגיל, תרגישו חופשי להעלות פה כל מה שרלוונטי לנושא ולהוסיף שאלות אם אתם רוצים.

מצ"ב העתק של פוסט מדף הפייסבוק של הורות מעצימה שאישרו לי לעשות שימוש בפוסטים שלהם.
ומדבר על הנושא הזה בדיוק: https://www.facebook.com/הורות-מעצימה-1415136358724364/

אמא ל X קנו טלפון חדש
אמא ל X יש ג'ינס יקר של חברת...
אמא מתי תקנו לי את נעלי הספורט של ....
אלו שיחות שנשמעות כמעט מידי יום בבתים רבים.

ולפעמים הילדים צעירים והם "עדיין" לא מבקשים
אבל ההורים רואים "שלכולם " יש מותגים
והם קונים לא כי צריך אלא כי ל X יש
אז מה עושים ?

נכנעים ? קונים ? מסבירים ? מתעקשים ?
ולפעמים זה ממש יקר והתקציב לא מאפשר
ולפעמים זה ממש לא נחוץ אבל הלחץ גובר ...
ולפעמים אתם פשוט לא רוצים שהילד שלכם יהיה "שונה"

אתמול באסיפת ההורים הגננת ביקשה שההורים לא ישלחו את הילדים עם מותגים
כי הילדים לא רוצים לשחק כדי לא להתלכלך ולהרוס את הבגד
ובשבוע שעבר מחנכת הכיתה הזכירה
שהתלמידים באים לביה"ס ללמוד, ולא לתצוגת אופנה
אז מה קרה לנו ההורים ?

איך נכנסים הכלים של #הורות_מעצימה לסייע ?
אני מלמדת את ילדיי מגיל צעיר מאד להסתכל על הילד/ה שעומדים מולם
ולא על המותגים שיש להם .
להסתכל להם בעיניים ולהבין כאשר "מזיזים" את המותג נשאר - מי שהם באמת.
העולם שלנו חומרני מאד (וזה רק ילך ויחמיר)
תעצרו להסתכל לילדים בעיניים , תקשיבו להם
תלמדו אותם את ערכם של הדברים החשובים בחיים (וזה לא כסף או מותגים)
תלמדו אותם לא לשפוט
תלמדו אותם לכבד את האחר והשונה
ובעיקר תלמדו אותם לאהוב את מה שיש להם ולא את מה שאין.

עצרו לרגע קט וצפו בסרטון המופלא בו ילד המדהים הזה מעניק ים תובנות

תרגישו חופשי להפיץ ולהזמין הורים נוספים להיות חלק מקהילת #הורות_מעצימה

 

[ניריתסקוטלנד1]

אנחנו חיים בעולם שהמותגים לא ממש שולטים בו,

או שיתכן שאנחנו לא מודעים לזה

אני בכלל קונה את רוב הבגדים ונעליים בחנויות יד שניה, אז אם אני לובשת מותג זה בגלל שמצאתי את הפריט הזה מתאים לי או לבוני ולא בגלל המותג עצמו.

הדבר היחידי שעלה ע"י בוני זה טבלט או לפטופ משלה. לי יש לפטופ ולבעלי יש טבלט ועל שניהם אנחנו לא שמים משחקים שצריך להוריד, כי אחי, שהוא איש תמיכת מחשבים ותומך במחשבים שלנו מרחוק, אמר שזה מיצר לנו את הבעיות במכשירים. היא ביקשה מכשיר משלה לפני כמה חודשים. היא אמרה שלכל החברים שלה יש, אפילו אם זה הישן של אבא/אמא ורק לה אין. החלטנו לקנות לה ליום ההולדת בדצמבר הקרוב והיא יודעת על זה. נראה לי הגיוני שלילדה בגילה, תהיה בת 11 יהיו מכשיר שהיא יכולה לעשות בו מה שילדים אחרים עושים ולא תהיה מוגבלת בגלל הצרכים שלנו.

אני מאוד שמחה שאנחנו לא חיים בתוך העולם שבו המקובל צריך להראות בצורה מסויימת ושמחה שבוני לא נשאבת לעולם הזה אם הוא קיים פה.

 

[alphadelta]

אני משערת

שזה החינוך שלך ולא שאין את זה אצלכם.

 

[een ogenblik]

גם, אך לאו דווקא רק

חינוך מהווה אחוז ניכר מהדרך בה ילדים תופסים את העולם, אך בגיל 11 לסביבת השווים יש הרבה מאוד מקום מבחינת תפיסת הילד מה הוא צריך ומה לא.
הייתי בערך בגיל הזה כאשר היה ברור לי שנעלי התעמלות ראויות הן אך ורק נעליי אדידס *לבנות עם פסים אדומים*. מדוע? כי ככה היה מקובל בבית ספרי, ולא העלתי בדעתי שיכול להיות אחרת. ואני לא בדיוק הייתי הילדה שנוהה אחרי אופנות של אחרים.
כאוס כעת בת רבע לאחת עשרה. בכיתה ביקשו מהם להביא תמונה של דמות נערצת עליהם. לאחר שהילדה ביררה איתנו את משמעות המילה idool, שאין זה אומר שהכוונה היא לזמר/ת כפי שילדים אחרים בכיתה גרמו לה לחשוב, היא בחרה מישהי שרכבה בעבר על סוסים ברכיבה אולימפית וכבר פרשה (מה שמראה כמה הם יודעים דברים בלי קשר אלינו, כי מכל התחומים בעולם, רוכבות סוסים הולנדיות זוכות מדליות ברכיבה אולימפית אינן משהו שאני שולטת בו, ולו במקצת). לאחר שהיא ביצעה חיפוש תמונות על המחשב שלי (כי מאצלי אפשר להדפיס), מסרתי לה תמונה לקחת לביה"ס. למחרת היא שבה עם בקשה להדפיס את תמונתו של ג'סטין ביבר.
???????????????????????
פשוט הילדה אינה מכירה מוזיקה כמעט, וזה השם היחידי של זמר שהיא הצליחה לחשוב עליו.
שום הסבר שלי על כך שדמות מוערצת אינה חייבת להיות זמר לא השפיעה, כי "כל הילדים האחרים הביאו תמונות של זמרים".
לא התנגדתי בקול, אך מכיוון שלא התלהבתי שתצהיר בכיתה שג'סטין ביבר נערץ על ידה (במיוחד כזו לא המציאות), הצעתי לחפש תמונות של זמרות. מכיוון שגם הילדה לא הרגישה נח עם בחירתה, היא נענתה, ולבסוף בחרה תמונה של אדל.
אז נכון, אלילי נוער אנם מותגים בהגדרה, אך הם דומים מספיק כדי להדגים את הנקודה. יכולתי להשפיע עליה להציג בכיתה משהו מיתי הייתה מוגבלת, כי מה שילדים אחרים אמרו היה חשוב יותר.
(ובסוף היא כן הראתה את תמונת רוכבת הסוסים, כי ברגע שהיה ילד אחד שלא נכנע לתכתיבים והראה ג'ודקא, היא מייד הרגישה בטוחה מספיק להראות לא-זמרת, כמו שכל מה שאמרתי במשך יומיים לא העניק לה את הבטחון לזה.)