מה בפינה
נתינה/מותר לוותר לעצמנו

מה בפינה
נתינה/מותר לוותר לעצמנו


השבוע חוגגים בארה"ב את Thanksgiving שאני מודה שאין לי מושג על מה מדובר בחג הזה
אני רוצה להעלות את נושא הנתינה, ועם הנתינה, את ההבנה שמותר לנו לפעמים לוותר לעצמנו וזה בסדר גמור. ברור לי שאלה שני נושאים מאוד מאוד שונים, אבל החלטתי לשלב ביניהם.

מצ"ב סירטון נפלא לדעתי, שנלקח מדף הפייסבוק של Paging Fun Mums:
https://www.facebook.com/PagingFunMums/posts/618839534954843

איך אתם מרגישים בחיי היום יום שלכם עם הרצוי מול המצוי?

האם נוח לכם עם הנתינה שלכם במשפחה האישית שלכם? במשפחה הרחבה או עם חברים?

האם אתם נותנים לקהילה בה אתם חיים? איך?

חג שמח לכל מי שחוגג, אשמח גם לשמוע איך אתם חוגגים או איך חוגגים באזורכם
 

alphadelta

New member
פגעת בול

אתמול הייתה לי התקפת ״אני-אמא-לא-טובה-מספיק״. אז הסרטון היה במקום.
לגבי השאר , עם השנים למדתי להקיף את עצמי רק באנשים שאין הרגשה של מי נותן יותר או מי צורך יותר. אבל זה היה תהליך ארוך שלי עם עצמי.
ולגבי מתן לקהילה - התשובה היא כן, אבל בכלל לא מספיק. יש ה מ ו ן מקום לשיפור, ומאד אשמח לשמוע מאחרים מה אתם עושים כי אשמח לרעיונות.
 
למדתי לוותר לעצמי


ילדתי את בוני בגיל מבוגר ואחרי כמה שנים של נסיונות להכנס להריון. היא כל עולמי ורציתי לתת לה את המקסימום. למזלי למדתי לוותר לעצמי ולחיות עם זה בשלום

כן, יש ימים שהיא מול הטלביזיה המון, כי היא לא רוצה לעשות כלום ואני פשוט מוותרת כי אין לי את האנרגיה להלהיב למשהוא אחר, ובכוח זה ריב ולא כייף וממש מיותר.
כן, ויתרתי על תכני החגים הישראלים
כשהיא היתה קטנה זה היה כיף גדול, סיפרתי את סיפור החג, שירים, יצרנו, הכנו מאחלים, קישטנו ומה לא. היום כשהיא בת כמעט 11, אני בבעיה. לא רוצה ללחוץ כי אני יגרום לשנאה של החג, אז מציינת בקטנה מבחינתי.
וויתרתי על דברים שממש לא מספיק חשובים ולא מצדיקים ריבים. לבחור מלחמות בשביל שקט ושלווה ואני חיה עם זה מצויין


במשפחה וחברים אני נותנת הרבה ומרגישה נוח מאוד עם זה. לעיתים רוצה גם לקבל רוצה לדעת שמעריכים.

תרומה לקהילה - אני מתנדבת כבר כמה שנים בחנות יד שניה שמממנת מרכז לתמיכה בחולי סרטן ובני משפחותיהם. אני מאוד אוהבת את האירגון הזה שעובד בכל צפון סקוטלנד ועושה עבודה נפלאה. אני מאוד נהנת מהעבודה שם ומתחושת המשפחה שיש שם. אני גם חלק מתיאטרון הילדים שהקמנו על האי. חברת ההנהלה, אחראית על התלבושות בהפקה הנוכחית אחרי שעזרתי עם התלבושות בהפקה הקודמת, ואחראית על הכיבוד יום בשבוע בחזרה. אני מקבלת המון מההתנדבות הזאת.
 

forglemmigej

New member
אני למדתי מחכמינו זצ"ל

ש-והוי דן את כל האדם לכף זכות, צריך לסלוח לכל אחד להמנע ממחשבות נקם ולסובב את הגב למי שעושה לך רק רע ובמזיד ,יכול להיות שכוונותיו טובות כמו שאומר הפסוק אבל לא בבית ספרי ובכלל אני נגד הגשה הנוצרית לתת את הלחי השניה. חג ההודיה נדמה לי קשור לאיזה אירוע שבו היה קשה למתישבים (המתנחלים) הראשונים עם פגעי המזג והיבול שלא עלה האמריקאים הראשונים (עוד מלה מכובסת) עזרו להם והם ישבו ביחד ואכלו כמו שאנחנו הולכים לנגב חומוס אצלם יענו האוכל זה מה שמקרב את הלבבות. בדנמרק יש מנהג יפה שיושבים ביחד ואוכלים כל מיני זרים (שמכירים קצת מלפני ן כמובן), האוכל מפרק מתיחות ועושה אוירה נעימה.
לגבי ילדים , כדאי להסביר להם שלא תמיד הכל הולך כמו שרוצים שאף אחד לא מושלם זה רק באגדות
 
על נתינה- לעצמנו ואחרי


אני מאוד בעד לתרום כמה שיותר לקהילה.
יזמתי כמה וכמה פרוייקטים התנדבותיים בעבר וכשעברנו לפה התנדבתי ללמד עברית בבית כנסת. לצערי נאלצתי לקחת הפסקה מזה כי יחד עם הטיפולים נהיה לי יותר מידי אבל בדרכי אני כן משתדלת לתרום לקהילה.
&nbsp
היה לי מאוד קשה לוותר על ההתנדבות הזו אבל זה לקח ממני הרבה הרבה זמן ואנרגיות שיחד עם העבודה והטיפולים נהיה לי יותר מידי ובדיעבד מרגישה שזה היה לטובה, אם כי מתגעגעת לילדים בהתנדבות.
&nbsp
אני מאוד אוהבת לתת מעצמי, לרוב אני גם אחשוב על אחרים לפני שאחשוב על עצמי אבל אם יש משהו שלמדתי בשנה האחרונה זה שזה מאוד חשוב גם לחשוב על עצמנו ומה נכון ובריא לנו ולא רק לאחרים.
 

rona73

New member
הרצוי מול המצוי

כרק הגעתי לבולגריה עוד היו לי תוכניות רבות,ללמוד את השפה לעבוד ולהתקדם ולפרוח.
בשנה הראשונה בבולגריה התחתנתי ונכנסתי להריון.
כול השאיפות שלי נעצרו. למדתי רק קורס אחד בבולגרית.עבדתי מספר שעות בשבוע ויתר הזמן היתי עם התינוקות.

וויתרתי המון לעצמי.

לפני כמה שנים(בערך שלוש) הכל חזר,החופש להחליט מה ללמוד,לעבוד קשה ולהצליח.אני במרתון לסיים את כל מה שלא הספקתי.וגם התחלתי לרוץ,למדתי מאפס כי אף פעם לא אהבתי לרוץ.
שאף פעם לא מאוחר לרצות משהו ולעשות,ללמוד ולהגשים חלומות.

הילדים ואישי מקבלים אותי כמו שאני וגם פחות ממני בהבנה.
בקשר לקהילה,נותנת כחלק מהאירגון.לא מספיק בכלל.
 

carlimi

New member
לא מזמן היה כאן

דיון על ללמוד מטעויות.
המוטו שלי הוא בדיוק מה שהיא דיברה בסרטון - A GOOD ENOUGH MOTHER.
זה כמובן לא שלה אלא של ויניקוט אבל זה כבר קטנוני ...חחח
מזכירה את המשפט הזה לעצמי כל כמה זמן
 
למעלה