מה בפינה סיפורים לפני השינה

[פרפרי אהבה]

מה בפינה

סיפורים לפני השינה

מחקר אמריקאי מגלה הבדלים משמעותיים בהתפתחות מוחית אצל ילדים שהוריהם הקריאו להם סיפורים לפני השינה לעומת ילדים אחרים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4688657,00.html

בין היתר, הקראת סיפור לפני השינה תורמת זמן איכות לילד ולהורה, מאפשרת לילד לפתח דמיון, מפתחת אוצר מילים עשיר ומיומנויות חברתיות.

האם אתם מקריאים סיפורים לילדיכם

מאיזה גיל עד איזה גיל לדעתכם מומלץ להקריא סיפורים לילדים

האם אתם ממשיכים להקריא גם כשהילד יודע לקרוא

באיזו שפה אתם מקריאים לילדיכם

מוזמנים/ות להוסיף המלצות לספרים בעברית ובאנגלית שכיף להקריא לילדים לפני השינה.

וכמובן, מוזמנים לכתוב כל העולה על ליבכם בנושא זה.

יום נפלא לכולנו

 

[ניריתסקוטלנד1]

סיפורים לפני שינה היה אחד הזמנים שיותר אהבתי,

גם כאמא וגם בתור ילדה בבת ילדים בקיבוץ, שזה מאוד שונה, כי שם היינו מתקבצים כל הילדים (18 ילדים) בחדר אחד, והמטפלת היתה מקריאה סיפור. היה בזה משהוא אינטימי כזה, כולם יחד רגע לפני שהולכים לישון.

הבת שלי כבר בת 10 וקוראת לבד. לעיתים רחוקות מאוד היא מבקשת שאני יקריא לה, ואין לי ספק שזה בשביל לחזור לדינמיקה הנפלאה הזאת של לשבת ביחד בתוך סיפור כזה או אחר, אותה הרגשה נפלאה שהיא חוותה כשהיתה קטנה יותר. לשאלה עד איזה גיל מומלץ להקריא סיפורים, אני מניחה שזה תלוי בילד ובהורה

אני קראתי לבוני בעיקר בעברית. לדעתי זה מאוד חשוב לשימור של העברית, בעיקר בבית בו רק אני דוברת עברית. העברית שלה לפעמים קצת גובהה בגלל זה, אבל יש לה שפה יותר עשירה בזכות זה, אין לי ספק. לא תמיד היא רצתה סיפורים בעברית, אבל אני תמיד אמרתי לה שבערב, אני עייפה וקשה לי להקריא באנגלית, אחרת הספרים בעברית היו נדחקים הצידה

אחד הספרים של לפני השינה שבוני מאוד אהבה בגילאים הצעירים יותר, היה הספר "פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו" של מירה מאיר. זה ספר על ילד שפחד לישון לבדו, אז הוא הזמין את הצעצועים לבוא לישון איתו. בוני היתה מביאה את הצעצועים גם למיטה שלה, לפי הסדר בספר, ואז מחזירה. היא מאוד אהבה את זה

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=691783

 

[een ogenblik]

סיפורים לפני השינה, או הקראה לפני השינה?

אין זהות בין השניים, או, ליתר דיוק, הקראת ספרים לפני השינה מוכלת בתוך סיפורים לפני השינה. לא סתם קיימים ספרי ילדים טובים שמקורם בהורים שסיפרו לילד(יה)ם סיפור לפני השינה, ובהמשך הפכו את הסיפורים לספר עבור ילדים זרים.

 

[alphadelta]

יש יתרונות גדולים לכל אחד מהם הילדים שלנו מאד אוהבים סיפורים שלנו מהעבר וסתם סיפורים שאנחנו ממציאים יחד. הם אכן סיפורים שיותר קרובים לעולמם אבל יהיו בשפה יותר מדוברת. כשמקריאים זו לרב שפה יותר ספרותית וגבוהה. וחושף לדברים שלאו דווקא נחשפים אליהם בדרך כלל.

 

[een ogenblik]

גם זה, בסופו של דבר, אינו חד משמעי

כמי שעבדה בעברה בחנויות ספרים, אני חוששת שלצד ספרים המעשירים את השפה ובעלי רבדים עמוקים, קיימים הרבה מאוד ספרי ילדים רדודים ובעלי שפה רדודה (או גרוע מכך, בעלי שפה פסאדו-גבוהה).
לעומת זאת, סיפורים בעל פה המסופרים על ידי אנשים בעלי שפה עשירה יכולים להיות מעשירים שפתית, גם אם נושא הסיפור מותאם לחיי הילד המסויים הזה, ולכאורה עוסקים בענייני היומיום.

איני חושבת שיש העדפה להקראה לעומת סיפור, או להפך, אני פשוט חושבת שאין זהות בין שתי הפעולות בהכרח. בוודאי שאין זהות בין שתי הפעולות האלו, לבין שיחה בין הורה לילדו לפני השינה.
סיפור/הקראה הן מעין מונולוג, בעוד שיחה היא דיאלוג.

לכל אחת משלושת הפעילויות האלו יש יתרונות, אך מחסור בהן (בין אם באחת מהן, בשתיים מהן, או אפילו בשלושתן) לא יקבע גורלות, וילד יוכל להתבגר גם בלעדיהן לכדי מבוגר בעל דמיון עשיר, יודע קרוא וכתוב היכול לתפקד בעולם בצורה טובה מאוד.

למרות שאני תומכת בקיום מחקרים בכל נושא, אני חוששת שפרסום המסקנות שלהם לקהל הרחב מלווה בהרבה מאוד חוסר הבנה, ומוביל לתפיסות של "כזה ראה וקדש", המובילות לבעייתיות שונה אך נוכחת.

 

[alphadelta]

סינון

את צודקת לגבי איכות הספרים. אבל כמו בכל דבר בחיי ילדינו, במיוחד בגילאים הצעירים, אנחנו המסננים. אנחנו המחליטים. וכמו שיש הורים שלא מאכילים את ילדיהם ירקות ופירות כי אורגני זה יקר להם, יש הרבה אנשים שלא מבינים ממש מה תוצאות המחקר אומרים.

 

[libiבבית]

וההמלצות שלי

נמרת

תפיליילה

סיפרתי אותם הערב

 

[ניריתסקוטלנד1]

תפילילה מעולה!!!!!!!!!!!!!!!

הבת שלי קיבלה את הספר הזה ליומולדת גיל שנה. התחלתי לספר את הספר לא עם כל המלל, קטעים נבחרים ותמונות. פשוט ספר נפלא!!!

http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=37636#.V4CO58FBRjo


"כשהגוף והלב ממש מוכנים, פשוט נרדמים וישנים נים נים נים"

 

[libiבבית]

נסי את נמרת . זה ספר מתוק נורא
והנה עוד כמה המלצות של ספרים מאד מאד ישראלים :

שאלה של שועלה /נוגה אלגום
נונה קוראת מחשבות/ אורית גידלי

 

[ניריתסקוטלנד1]

תודה, לאיזה גילאים זה מתאים?

הבת שלי בת 10 ונראה לי שזה לקטנים יותר.

 

[libiבבית]

נכון ...זה ליותר קטנים

אני התרגשתי עד דמעות מהספר "ואחד עם כיפה" , מבוסס על סיפור אמיתי. ילד דתי , שאבא שלו נהרג במסגרת שרות צבאי , והוא עובר למושב חילוני. זה יותר מתאים לבני עשר .

גילוי נאות: אני "חילונית" ואבי בתי ,דתי.

מצד שני יש הרבה חוכמה ויופי גם בספרים לקטנים.

 

[פרפרי אהבה]

תודה למי שענתה

ומוסיפה עוד שאלה מאתגרת ...

מה עושים כשהילד רוצה שתקריאו לו את אותו הסיפור שוב ושוב

כמה פעמים אתם מוכנים להקריא סיפור ולחזור עליו

&nbsp
ילדים מאוד אוהבים מחזוריות ולפעמים למשל בגן הם מבקשים עוד פעם (או יותר נכון "עופאם"). אני בד"כ מקריאה פעם אחת, אם מבקשים עוד פעם- מזמינה אותם שנקרא שנית בזמן המשחק החופשי ומי שרוצה-מצטרף לזמן הקריאה בפינת הישיבה באיזור הספריה.
&nbsp
בבית למשל כשאני עושה בייביסיטר אני כן חוזרת אבל לא יותר מפעמיים וכל פעם מוצאת סיבה אחרת למה לא שוב ומסבה את תשומת הלב למשהו אחר או מלהיבה על ספר אחר

 

[alphadelta]

בגן ובבית זה שונה

בגן יש לו״ז יותר נוקשה ויותר ילדים שצריך לענות על הצרכים שלהם. בבית, כששלי היו קטנים או בימים ששמירטפתי, חזרתי וחזרתי. לפעמים כל פעם עם טוויסט אחר. קראנו עמוד אני עמוד הילד ( הרי הם כבר זוכרים בעל פה) /התעמקנו יותר באיורים/ דיברנו האם זה דומה למשהו בחיינו/ קראתי ואז חשפתי לספר אחר על ידי אותו סופר או מאייר. ולפעמים סתם חזרתי וחזרתי. כל עוד זה לא ספר אחד שקוראים כל הזמן במשך שבועות ( כי אז זה בא על חשבון חשיפה לדברים אחרים,) אז אין לי בעיה עם זה. כי זה עונה לילד על צורך.

 

[ניריתסקוטלנד1]

לא פגשתי את הסיטואציה של לספר

פעם אחרי פעם אותו ספר ברצף. אבל בעיקרון, בבית, למה לא? זה מה שמענין את הילד כרגע. אבל אולי כי לא פגשתי בקשה כזאת לחזור הרבה פעמים על אותו ספר

 

[een ogenblik]

למה לא?

בגן די ברור שאי אפשר לתת לילד אחד לקבוע עבור כולם, אך מדוע אינך נענית לבקשה שכזו עבור ילד בביתו?

 

[libiבבית]

אצלי

יותר מפעמיים זה קצת קשה.
לפעמים גם פעמיים קצת קשה לי , אז אני מספרת בקיצור , או במילים שלי , או מספרת את התמונות...

 

[lama zebra]

מקריאה בבית שוב ושוב.

יש לנו ספרים שאני חושבת שהקראנו כל אחד מהם בערך שלושה חודשים ערב, ערב ולכולנו יש כבר מקום חם בלב עבורם (ואין לי שמץ של מושג למה הוא נתפס בשעתו דווקא אליהם ולא לאחרים): גלגלים, עננונת (ספר מהמם), בייגלה ומיץ פטל.
היום אנחנו משתדלים בעיקר להקריא באנגלית כדי לשפר לילדודס את אוצר המילים.

 

[alphadelta]

לאו דווקא לפני השינה

בערבים חורפיים ליד האח או מכורבלים יחד אין כמו קריאה משפחתית. עדיין מקריאים להם המון. אלה רגעים משפחתיים משותפים שלנו.

 

[shuttles3]

לילדון שלי יש אופי מיוחד

אני חושבת שלהקראה של סיפור, לפני השינה וגם לא לפני השינה, יש ערך חשוב. מה לעשות שלילדון שלי אין סבלנות להקשיב לסיפורים? אז ההיסטוריה הולכת כך: בעבר, כשהוא היה בגיל שבו הוא לא היה מודע להיותו בעל יכולת בחירה, הייתי מקריאה לו סיפור מאחד מ-3 הספרים שהיו לי... אחרי שהוא הבין שהוא יכול לבחור, התחיל לבקש את אותו הספר (סיפור מקסים, דרך אגב! Something From Nothing by Phoeby Gilman. האיורים בו הם גם כן משהו מיוחד). הספר הוא באגלית, והקראתי לו ברוסית תוך כדי תרגום חופשי פחות או יותר. אז הקראנו את אותו הסיפור לילה אחרי לילה... אחרי שיכולת הבחירה שלו העצימה, הוא ויתר על הסיפור. כנראה היה עייף מידי ולא רצה למשוך את הזמן.
במשך היום הוא תמיד סירב בתוקף לשמוע אי אלו סיפורים.
בערך בגיל 3.5, שזה ממש לא מזמן, הוא החליט שמתחשק לו סיפור לפני השינה. נחשו מה... חזרנו לאותו הספר למרות שבחדר עומד ארגז שלם עם ספרים. עכשיו אנחנו קוראים מחצית ממנו כל יום, פעם באנגלית ופעם מתורגם, שזה אומר שמסיימים אותו תוך 4 ימים ואף אחד לא משתגע. בינתיים.
&nbsp
הקראה חוזרת של אותו סיפור עוזרת לפיתוח הזכרון. לכן אין לי בעיה להקריא שוב ושוב, הרי שתמיד אפשר לעשות קולות, להמציא פרטים קטנים, לשנות פרטים גדולים כדי לבדוק האם באמת עוקבים אחרי מה שאני קוראת, לשאול שאלות וכו'.