מה בפינה סליחה ונימוסים אחרים

[ניריתסקוטלנד1]

מה בפינה

סליחה ונימוסים אחרים

זמן סליחות עכשיו, וסליחה, תודה ונימוסים אחרים הם הנושא שלנו היום.
כמה קשה לנו לבקש סליחה לפעמים, ממי קל לבקש סליחה וממי לא, אם הסליחה שלנו כנה או רק כדי לצאת מידי חובה?

האם אתם מקפידים על מילות נימוס? האם אתם מקפידים/מלמדים את הילדים להשתמש בהן?

אתם רואים הבדל כאשר אתם או הילדים מדברים עברית או כאשר אתם בישראל?

מצ"ב לינק לסיטואציה והסבר מענין לדעתי:
https://www.yeladimze.com/אני-כבר-סלחתי/

 

[פרפרי אהבה]

אני מאוד מקפידה על נימוס, אולי אפילו קצת יותר מידי לפעמים

נראה לי שנדבקתי מהאמריקאים שאומרים על כל דבר "סליחה" גם אם הם אלה שנפגעו

&nbsp
הקטנה עדיין קטנה מידי אבל עדיין מקפידה איתה בכל פעילות שתינו תמיד ניגשות למעבירי הפעילות ואני אומרת תודה באנגלית וגם בעברית (הם מתים על זה

).

 

[alphadelta]

עדיין לומדת

הילדים והבעל הרבה יותר מנומסים ממני, מהאמא/בת זוג מהלבנט. כשהילדה הייתה בת כשנתיים וחצי, היינו בחנות ושאלתי את אחד העובדים איפה למצוא משהו. הוא ענה וכנראה לא אמרתי תודה, כי הילדונת מיד אמרה לי ״ומה אנחנו אומרים ...״ שאני משערת שזה תרגום של מה שהיא למדה בגן.
בישראל הם הרבה יותר מנומסים מרב האנשים סביבם וזה בולט. לקח להם זמן ללמוד איך עומדים בתור בישראל ואיך פה.

 

[קוף מקליד]

"כולנו אומרים תודה, סליחה בבקשה"

נירית העלית עניינים שונים מאוד וחשובים וגם הזכרת לי מה היה כתוב על מחברות בית הספר שלי...!
הילדים שלנו נחשבו מנומסים עוד בישראל אבל באנגליה הם בהחלט השתפרו - הסביבה משפיעה על כולנו ואין ספק שאני משתמשת בהרבה יותר תודה ובבקשה מאשר בישראל (זה בולט במיוחד באימיילים רשמיים או של העבודה).
בנוגע לסליחה: לפעמים אני קולטת תוך כדי מריבה עם הילדים שבעצם הגזמתי ומבקשת סליחה. אני מקווה שזאת דוגמה חיובית ושהם ילמדו שטוב להודות בטעות במקום להתבצר בעמדה וכחנית. הרגעים המשמחים הם כשהם יורדים מהחדר אחרי מריבה ומתנצלים, או בבוקר למחרת. זה באמת עושה לי את היום.
ובנוגע לסליחה האחרת, זה מצחיק איך באנגליה כולם אומרים סורי על כל דבר, נגיד אם בטעות התנגשת במישהו, הוא יבקש סליחה. גם אני התחלתי לעשות את זה, זאת תגובה הרבה יותר נעימה מהטרוניה האגרסיבית שמקובלת במקומות אחרים, נגיד בישראל, אם כי לפעמים - אבל ממש לא תמיד - יש בה ממד מסוים של פאסיב-אגרסיב.

 

[קוף מקליד]

אה וכמובן

המנהג של ילדים להודות למארחים על האירוח בסוף פליי-דייט
"thank you for having me", שבהתחלה כשאמרו לי אותו ילדים בני שלוש-ארבע נראה לי ממש הזוי והיום אני מחבבת אותו מאוד.
וגם המנהג היפה לכתוב לילדים מכתבי תודה על מתנות יומולדת - כל אחד מקבל כרטיס או מכתב שבו ילדת היומולדת מספרת שהמתנה המסוימת הזאת ממש מצאה חן בעיניה ומודה למעניקה שבאה למסיבה.
ויש דברים שעד היום קצת זרים לי, כמו שבני משפחה מבקשים בנימוס עילאי שיעבירו להם את המלח או יגישו להם קפה - אז נכון שמאז שאנחנו פה אנחנו מודים זה לזו הרבה יותר מבישראל, אבל לא מבקשים בדחילו ורחימו כל דבר, זה קצת פורמלי מדי בכל זאת אנחנו ביחד כבר יותר מעשר שנים...!

 

[ניריתסקוטלנד1]

על מכתבי תודה שמעתי,

וגם רציתי שבוני תשלח מכתבי תודה על מתנות שהיא קיבלה מהמבוגרים דווקא שמפנקים אותה מאוד, אבל היא ממש לא שיתפה פעולה ולא רציתי להפוך את זה לעונש אז... זה מקסים בעיני אבל לא פגשתי את זה כאן בכלל. כן אומרים תודה או שאני במייל או פייסבוק, אבל לא יותר.

 

[forglemmigej]

היות שהתחנכתי בבית ורשאי טיפוסי

הנימוס היה קיים בכל שניה, הרי המוטו אצלם הוא מה יגידו ולכן זה הכל בשביל שההוא מולך ירגיש טוב..תמיד כשבאו אורחים הייתי צריכה לקום וללחוץ את היד. פה זה מובנה בחיי היום יום אפילו כשעושה ארוחת ערב הזוגי תמייייד אומר Tak for mad כולמר תודה עבור הארוחה. במקומות ציבוריים תמיד אומרים סליחה המלה בבקשה לא קיימת פה וזה ענין של תרבות מילולית שמשתנה ממקום למקום, לא לכל שפה יש את אותם גינונים, אם שואלים אם רוצים קפה או משהו בביקור אז אומרים כן, תודה או לא תודה בהתאם לרצון. החיים יותר נוחים עם נימוסים . מה שכן היות שהרבה אנשים תקועים כל היום עם הפרצוף בסמרטפון וכמעט מתנגשים במי שבא מולם כדי להמנע מהסליחה שתבוא אני עושה עיקוף זריז לא להתקיל

 

[ניריתסקוטלנד1]

אני מקפידה על מילות נימוסים בעצמי וגם עם בוני,

שהיום ממש לא צריך להזכיר לה כבר כמובן.
אישהו בעברית זה עובד פחות טוב ואנשים גם מרימים גבה אם אני נימוסית וזה נשמע כל כך מתנשא לפעמים. צריכה לבחור סיטואציות

 

[The former varlimi]

אני מאוד מקפידה

גם בבית וגם בחוץ - תמיד.
לדעתי זה משהו שמושרש עם הזמן, ולראיה זה גם עובד.
כשאנחנו מבקרים בישראל ההבדלים מאוד בולטים.