מה בפינה עזרה של הילדים בבית

[ניריתסקוטלנד1]

מה בפינה

עזרה של הילדים בבית

רעיון לנושא הזה עלה ע"י חברת הפורום. עזרה של הילדים בבית הוא נושא שעלה פה כבר כמה פעמים ונושא חשוב מאוד בעיני.

האם הילדים שלכם שותפים באחזקה השוטפת של הבית? האם זאת בקשה שלכם או רצון שלהם? שווה לציין גילאים?

האם אתם עזרתם בבית בתור ילדים?

האם יש לכם עזרה באחזקת הבית בתשלום?

מצ"ב כתבה בנושא: איך לרתום את הילדים לעזור בבית?
http://saloona.co.il/blog/איך-לרתום-את-הילדים-לעזור-בבית/

 

[ניריתסקוטלנד1]

אני די Control freak

ככה שיש לי בעיה גדולה עם בקשת עזרה מבוני. היא כבר ילדה גדולה, בת 11, ועדין אני מוצאת את עצמי עושה הכל לבד - כי אני יעשה אחריה, כי זה לא יעשה כמו שאני רוצה, אז עדיף שהיא לא תעשה בכלל

לא רוצה להוריד לה את הביטחון העצמי.
אני כן רוצה להנחות אותה, לבקש ממנה לעשות דברים שאני יכולה להשאיר כמו שהיא יכולה/רוצה לעשות. אני בבעיה גדולה!!!

בתור ילדה, כן עזרנו להרים את כל הרהיטים בבית ביום חמישי בערב לפני שירדנו לארוחת ערב בחדר האוכל של הקיבוץ. אבא שלי היה שוטף את החדר בזמן שאמא שלי לקחה אותנו לבתי ילדים אחרי ארוחת הערב. לא יותר מזה. אבל בבית שלנו לא בישלו, כיבסו וכד'. זה בית של סלון וחדר שינה אחד, עם מטבחון שמתאים לקומקום וכיור פחות או יותר.

 

[פרפרי אהבה]

בעיני זה מאוד חשוב לאפשר לילד לקחת חלק

פעיל בניהול הבית. אני לא אומרת להעביד את הילד בפרך אבל בעיני אפשר כבר מגיל צעיר יחסית - סביב 3-4 - להתחיל לתת משימות ולהעלות את הרמה.
אני יכולה להעיד שהילדים, במיוחד בגיל צעיר ולכן חשוב להרגיל אותם לזה מגיל צעיר, מאוד אוהבים ושמחים שנותנים להם תפקידים. הם מרגישים בוגרים ושסומכים עליהם.
&nbsp
ככל שהם גדלים- הסמכות שלהם נהיית גדולה ויש להם אחריות יותר בוגרת ובעיני זה נותן כלים לחיים אח"כ.
&nbsp
אמא שלי לא ממש נתנה לי לקחת חלק פעיל בניקיון או בכביסות וכו'- זה תמיד היה רק היא. אם הצעתי בתור נערה בוגרת לעזור לה במטבח, ה"עזרה" הייתה מסתכמת בזה שאני רק בוהה כי היא לא איפשרה אפילו לערבב... זה היה סוג של המקום שלה ואסור להתערב. זה היה מאוד מתסכל אותי כבר בתור ילדה צעירה ובטח בתור מבוגרת- ברמה שבביקור האחרון בארץ הופתעתי מאוד שהיא איפשרה לי כן לעזור לה ולבשל וכו'. אני די הייתי בחרדת קודש רק לגעת בכלים שם פן יקרה משהו ולא תסמוך עליי יותר

 

[ניריתסקוטלנד1]

למזלי

ולמזלה של המשפחה שלי אני לא כל כך כמו אמא שלך. בהחלט מאפשרת, אבל לא לוקחת צ'אנס

 

[alphadelta]

מסכימה

אבל זה לפעמים קשה לי. יש להם עבודות בית. ותורנויות ל כלים/כביסה/שאיבת שטיחים. אבל זה לא תמיד בסטנדרטים שלי. ואני צריכה להלחם בזה ולתת להם. קו עדין בין ללמד מה הציפיות ולתת להם לעשות לבד ולהיות גאים במה שהם עשו. מדהימה כמות הילדים שמגיעים לאוניברסיטאות טובות ולא יודעים להפעיל מכונת כביסה, להכין אוכל או לשטוף כלים. ומחקרים מראים קשר הדוק בין הרגשת שייכות למשפחה ובין עזרה בבית.

 

[פרפרי אהבה]

מבינה את העניין הזה

וברור לי שאני בחיים לא אעמוד בקנה המידה של הניקיון של אמא שלי ואחרי פעם אחת שעשיתי לה הפתעה ודאגתי להבריק את הבית לפני שהם חזרו מנסיעה בחו"ל והיא הורידה את המזוודות, פרקה ובכל זאת ניקתה את הבית כאילו מה שניקיתי לא מספיק- כבר לא טורחת לעשות דברים כאלה. בגלל זה ממש הופתעתי לטובה שקיבלתי את האישור להתייצב במטבח

.
&nbsp
ברור שזה לא יהיה בדיוק כמו שאת רוצה/אוהבת אבל לפעמים צריך לשחרר ואני חושבת שזו גם הזדמנות ללמוד דברים בסיסיים. אני רואה למשל את הגננת שעבדה איתי שנה שעברה שהייתה ילדה מפונקת שהנני והמנקה עשו הכל בשבילה ואפילו דבר בסיסי כמו לטאטא היא לא עשתה- אני ליטרלי לימדתי אותה לעשות את זה!

 

[ניריתסקוטלנד1]

נראה לי שהבעיה עם

אמא שלך זה שאם היא לא נקתה, זה לא נקי. זה ממש לא קשור לעבודה הטובה שלך

פשוט לא לעשות.

 

[פרפרי אהבה]

אני יודעת, זה לגמרי זה...

כבר לא מתרגשת

 

[shuttles3]

בינתיים

רק תנו לו לעזור. הוא בן 4. אנחנו מתעקשים לחיות ביחד בבית, ולכן לכולם יש מטלות ומשום שאנחנו משפחה, אנחנו עוזרים אחד לשני ואוהבים לעזור אחד לשני

.
סתם סיפור: אחרי שאני והילדון אוכלים ארוחת צהריים (אני בחופשת לידה), אני הולכת לשתוף כלים. אמרתי לו פעם: "אני שותפת כלים כדי ש..." - כמעט הלכתי להגיד "...כדי שלאבא יהיה נעים כשיחזור מעבודה". הבנתי מהר שתיכף יבואו הפמיניסיות ויהרגו אותי או שיבואו השוביניסטים ויכריחו אותי גם להתאפר חגיגית, להסתרק וללבוש סינר נקי לקראת בואו של בעלי מהעבודה

. בקיצור, אמרתי שאני שותפת כלים כי בערב אבא שותף כלים בדרך כלל. ואם יהיו פחות כלים בכיור, יהיה לו יותר נעים, לכן אני עוזרת לו". וזה מה שאני אומרת מאז (הרי שהוא חייב לשאול כל יום. הוא בן 4). מקווה שזה נשמע יותר טוב מהגרסה הראשונית...
אנחנו גם נוהגים להדגיש כמה נעים לעזור למישהו וכמה הכל הולך יותר מהר, יותר קל ויותר כיף כשעוזרים אחד לשני. אם קורה והוא בוחר לא לעזור, אני אומרת כמה עכשיו יותר קשה לי והרבה פחות כיף. בינתיים זה עובד. נו, הוא בן 4. הילדון בינתיים רץ לעזור כמעט בכל הזדמנות ומרגיש שותף בבית. הוא עוזר לנו, ואנחנו בכיף עוזרים לו לסדר את הצעצועים והמשחקים שלו (כמובן דואגים לסדר מקסימום חצי).
&nbsp
יש לנו עזרה בתשלום - מגיעה אישה פעם בשבועיים. מסבירים לילדון שאנחנו עושים סדר ונקיון כל הזמן, והיא מגיעה כדי לעשות עוד יותר נקי ועוזרת לנו.

 

[ניריתסקוטלנד1]

מקסים!!!

אהבתי את זה שאת ממלילה את זה. הייתי אולי משנה את הסיבה ששוטפים כלים שיהיה יותר נעים במטבח?

 

[shuttles3]

תודה על המילים החמות

בינתיים אני משתדלת לסובב כמה שיותר דברים לכיוון של "לעזור" ו"לעשות נעים ל...". הוא... בן 4. אי אפשר עוד לדבר איתו בצורה אבסטרקטית, כל המטרות צריכות להיות קונקרטיות.

 

[galialon8]

בן הארבע וחצי שלי שותף כפי יכולתו

הוא עורך את השולחן לארוחת הערב (קיבל את התואר הנחשק table boss), ומפנה את הכלים שלו אחרי הארוחה. הוא גם די אוהב לבוא איתנו לקניות ו"לעזור" - אם נחה עלי הרוח, אני מכינה לו רשימת קניות מצוירת וככה הוא יכול להגיד לי מה צריך. אחרי הקניות הוא עוזר לפרוק את השקיות (כלומר מוציא מהשקיות ואנחנו מסדרים). אה, והוא מאוד אוהב לשים טבליה במכונת הכביסה ולהפעיל אותה.
אני לא זוכרת שעזרתי בבית בכלל בתור ילדה, עד שהגעתי לגיל ההתבגרות וההורים שלי עברו לחיות עם בני זוג אחרים, עם ציפיות אחרות בשני הבתים. לקח קצת זמן ו"התנגשויות" עד שהתרגלנו והבנו את הכללים החדשים, והיום אני בהחלט מרגישה כמה זה חשוב להתחיל מוקדם בהרגלים האלה.

 

[ניריתסקוטלנד1]

זה נפלא!!!

ונפלא שאת יודעת להעריך את זה מנסיונך האישי

אהבתי את התואר שהוא קיבל