מה בפינה רכישת הרגלים

[ניריתסקוטלנד1]

מה בפינה

רכישת הרגלים

אז רגע לפני החגים והחופשות הנושא שלנו הוא על הרגלים.
איזה הרגלים/מסורות אימצתם לכם לתקופת החגים בחו"ל?
האם יש מסורות באזור מגורכם שאתם לא מוכנים לאמץ? האם יש כאלה שפעם אמרתם לא, והיום אתם רואים את זה אחרת?
ולגבי בית הספר – האם בחופשה יש לכם סדר יום כלשהוא?

מצ"ב לינק שנלקח מהבלוג ילדים זה לא צחוק
http://ilaughkids.blogspot.co.uk/2010/10/blog-post_10.html

סליחה על האיחור

 

[פרפרי אהבה]

אני משתדלת לעשות ארוחה חגיגית לכבוד החגים הגדולים

אבל לרוב לא ממש מציינים. חנוכה קשה לי באופן אישי לחגוג... סבתי ז"ל נפטרה ערב חנוכה ומאז ממש קשה לי לחגוג. מלמדת בכיף בגן אבל קשה לי להדליק את הנרות וכו'.
&nbsp
בד"כ מידי פעם בחגים מזמינה חברים, הפעם הבעל הדאגן שלי לא יתן לי כי הוא מכיר אותי ואיך אני באירוחים- עומדת שעות ומכינה דברים ולא נותנת לו לעזור

הפעם נתארח בעיקר ונכין מעט כדי לתרום לארוחה.
&nbsp
&nbsp

 

[ניריתסקוטלנד1]

אצלי זה פשוט,

כי בעלי מקומי ככה שהכל מוכר וידוע לו ואנחנו עושים מה שנכון לנו.
את קריסמס אנחנו חוגגים כהלכתו. יש פה משחק מקומי שנקרא Ba. זה קורה ביום של קריסמס וב-1/1. בשעה 13:00 זורקים את כדור העור המיוחד שנתפר למטרה זאת ויזכה בו הבחור (רק בחורים. פעם אחת נערך משחק לנשים אבל אין דרישה) שיצליח לקחת את הכדור לנקודת הגמר של הקבוצה שלו. יש קבוצה שנקראת UPPY והשניה DOONY, דהינו למעלה ולמטה ויש נקודה בה צריך לגעת עם הכדור. המשחק עצמו די משעמם בעצם, כי מדובר בהרימה של גברים אחד על השיני שלפעמים נתקעים ככה שעות ולא זזים, אבל אנחנו מגיעים לזריקת הפתיחה. כל העיר מגיעה לשם וזה מפגש נחמד.
בראש השנה אנחנו הולכים לרחבה מול הקתדרלה לקראת חצות. תזמורת חמת חלילים מנגנת עד חצות, כולם חוגגים ומאחלים אחד לשני שנה טובה.

בחופשות ביה"ס שעת השינה של בוני משתנה, אבל אני מאוד משתדלת שהיא כן תהיה במיטה לקראת 21:00 שזאת השעה גם בזמן בית ספר. אני צריכה את הזמן הזה שאני לא בתפקיד אמא. לרוב אין בעיה עם זה.

 

[alphadelta]

חופש/ה

כן מאמצים מנהגים של המקום. אבל לא של דת.
למשל - מתנדבים בחג המולד יחד עם אנשים של דתות שונות בחלוקת אוכל של חג המולד. אבל לא חוגגים את החג.
או - אין לנו עץ בבית אבל יש בתוך הבית קישוטים של חנוכה (אבל לא אורות ) שזה מנהג אמריקאי לחלוטין.
והילדים מקבלים מתנות כי פה חנוכה מתחרה בחג המולד.
חוץ מימים שיש לנו פעילות, הילדים קמים כשבא להם. ונהנים מהחופש. אבל הם מספיק גדולים לתת לי זמן משל עצמי כשאני צריכה.

 

[נחמנית]

דומה אצלנו בהרבה למה שכתבת

קישוטי חנוכה מקומיים שלא הייתי מעלה בראשי בישראל. מתנת חנוכה אחת סימלית רק כדי שלא ירגיש שהוא מפסיד משהו בתחרות עם חג מולד.

היו לנו הרגלים קבועים במקום הקודם כי כבר היתה לנו קהילה. עכשיו אנחנו חדשים, המסורת צריכה להתפתח מחדש. כל חג אני חושבת על סבא וסבתא שלי משני הצדדים שהגיעו לישראל אחרי שכל המשפחה הלכה. לתקופה שהיה לחץ ליצור תרבות ישראלית ולזנוח את הישנה. אני חושבת על העולם שאבד, על הזכרונות שבטח צפו בהם, על הבדידות שהם בטח חוו. אני חושבת על כל תחושת חוסר השייכות שלי ועל הגעגועים שלי למשפחה בכל חג ומנסה לחשוב על מה הם עברו. בארץ לימודי השואה מתמקדים בשואה עצמה, אבל דווקא המעבר מישראל גרם לי להבין מה הייתי צריכה לשאול ולחקור - איך הם חיו לפני, מה הם איבדו ומה אנחנו איבדנו במסורת.

כאן נהוג לשחק במשחק הסביבון עם מטבעות שוקולד. אנחנו לא שיחקנו בזה בארץ. גם השם של סביבון הוא דריידל - איזה צל של תרבות ישנה שאמורה להיות גם שלי אבל עלי היא פסחה כי אני גודלתי לתרבות הישראלית.

יש דברים שהתחלנו שפעם לא היו אצלנו. חלק כי התרככתי. הגיעה תהלוכת סנטה לשכונה עם כבאיות. הקטן חולה על כבאיות. שלחתי אותו לראות כבאית - לא את סנטה (בכלל הזוי בעיני בהקשר של הפינה הקודמת לשלוח ילדים לשבת על הברכיים של גברים זרים בתחפושת. אני יודעת שזה לא קשור, אבל זה מה שעולה לי בראש כשאני רואה את זה). הגדול השתתף בקונצרט הבית ספרי. הוא התרגש להציג את השירים של חנוכה (דריידל והמנורה) והתרגש בכלל מזה שהקונצרט מכיר גם במקום שלו בתוך התקופה הזאת. בעבר פשוט לא היה לבית הספר קונצרט שהוא יכל להשתתף בו (כלומר כשגרנו בקנדה) והשירים היו כמעט כולם חורף וקריסטמס, למרות הפלורליסטיות של קנדה הגן לא הדגיש את זה.

 

[alphadelta]

לפעמים שואלים אותי פה

דווקא אנשים יהודים על מנהגים שאני לא מכירה. למשל איך משחקים בסבביון . או אומרים מילים ביידיש ובטוחים שזה בעברית. וכשאני אומרת שאני לא יודעת או שאני לא מבינה, מביטים בי כאילו נפלתי מהירח.
בבית הספר מאד שמחו שבאתי לספר על חנוכה. ופתאום, אנחנו המשפחה האקזוטית. משעשע ביותר.

 

[alphadelta]

ללכת לראות מצעד

לא מפריע לי כל כך. הרי לרובינו, אם היינו בהודו או סין היינו מתייחסים אל זה בתור משהו מקומי ומיוחד.
הצחיק אותי מה שאמרת על סנטה. כל כך הרבה קטנטנים פוחדים וההורים דוחפים אותם לעשות את זה.
אחת הפעמים שהגעתי לספר על חנוכה (חושבת שהבת הייתה בכיתה ד) הפקידה בכניסה לבית הספר הייתה חדשה וביקשה ממני פרטים מזהים, שאלה למה באתי וכולי. היא שאלה אם אני יהודיה (שאלה שלא נהוג לשאול) עניתי שכן. היא שאלה אם אני מישראל. עניתי שכן. היא שאלה שם אני מדברת עברית. עניתי שכן. היא הביטה בי במבט מלא פליאה וספק אמרה ספק שאלה : ״אז את הדבר האמיתי?״ כל כך התאפקתי לא לצחוק.

 

[ניריתסקוטלנד1]

הדבר האמיתי. ענק!!!