מה בפינה
תרבות הפנאי/סופ"ש

מה בפינה
תרבות הפנאי/סופ"ש

את הנושא הזה שלחה לי אחת מחברות הפורום, וכך היא כותבת:
לקראת הסופ"ש בעלי תמיד שואל "מה התוכניות שלנו לסופ"ש" וזה תמיד מצחיק אותי שהוא מצפה לתכנונים. בישראל סופי שבוע מוקדשים על ידי רוב המשפחות לארוחות משפחתיות. יום שישי הוא סידורים. שישי בערב כמעט לכולם יש ארוחה עם מישהו איפשהו. ונשאר שבת - עוד ארוחה או שמתכננים משהו מכוון בתור הפסקה מהארוחה.
פתאום מחוץ לקן המשפחתי המורחב מתפנה זמן לגרעין המשפחתי המצומצם.

האם אנשים אחרים מרגישים שזה שינה את תרבות הפנאי שלהם? האם זה הפך להיות טבעי ולא מתוכנן? אולי אנשים שמתכננים זה פשוט אופי ואנשים עושים את זה מעצמם? איך מבלים בדרך כלל בסופי השבוע כשאין את מחויבות הארוחות?

ושורה תחתונה, איך נראים סופ"ש שלכם מול סופ"ש כשחייתם בישראל?
 
כשהיינו בישראל

אכלנו לרוב עם המשפחה ארוחת ערב ביום שישי, מעבר לזה לא היו מחויבויות משפחתיות למעט אם היתה יומולדת למישהו וכד'.

גם בישראל וגם כאן אנחנו אוהבים להיות עם עצמנו. לעיתים רחוקות מטיילים עם עוד משפחה, בעיקר כי בעלי לא אוהב להתגמש מול אנשים אחרים, הוא אוהב את דרך החיים שלו. כאשר מטיילים עם משפחה אחרת, יש הרבה יותר רצונות שצריך להתחשב בהן ולעשות ויתורים וזה לא מתאים לו. אין לי בעיה עם זה.

אנחנו לרוב ספונטנים, לפי מה שנכון לנו באותו יום וכמובן מזג האויר שמכתיב פה כל פעילות בחוץ. שורה תחתונה, אין הבדל גדול בין סופי השבוע שלנו פה ושם.
 

shuttles3

New member
הו, אי אפשר להשוות בכלל

הכל השתנה המון ב-8 השנים האלה. לאחי בישראל נולדו שתי בנות. לנו בקנדה נולדו שני בנים. סופי השבוע של אז הם כמובן לא דומים בכלל לסופי השבוע של היום.
בכל אופן, אני מאלה שמתכננים הכל, כך יותר נכון לי ולמשפחתי. בעלי תמיד חסר רעינות ומחשבות בנושא זה, כך שהכל נופל עליי... וכמובן מידי פעם מעצבן אותי נורא, במיוחד אחרי שהתכנון שלי לא מצליח או לא יוצא מהנה
.
אין לי מושג איך סופי השבוע שלנו היינו נראים אילו היינו קרובים למשפחה. גם כך אנחנו מרגישים שאין לנו מספיק זמן ביחד, לא מספיקים לשחק כמו שרוצים, לא מספיקים לעשות שיעורי בית וללמוד כמו שרוצים, לא מספיקים ללכת לחוגים שרוצים, לא מספיקים לראות סרטים מצוירים כמו שרוצים, לא מספיקים להיפגש לשחק כמו שרוצים ובעצם לא מספיקים לנוח כמו שרוצים. אז גם למצוא זמן לכל הסבים והסבתות והדודים והדודות ובני הדוד ובנות הדודה? איך? איך איך?
&nbsp
 
ותוסיפי לזה שסופ"ש בישראל

הוא בעצם רק שבת. לפחות פה יש לנו גם שבת וגם ראשון


זה נורא להרגיש שלא מספיק
 

shuttles3

New member
זה לא שישי-שבת?

ועוד ביום שישי בישראל הילדים בגן, כך שההורים יכולים לעשות סידורים או להשלים שעה-שעתיים של שינה. אצלנו יש יומיים שלמים של סופ"ש, כך שכל הסידורים צריכים לעשות עם הילדים ואין השלמת שעות שינה...
 
כמו שכתבת, הילדים במסגרות ביום שישי אז קמים כרגיל,

וזה הופך להיות יום של סידורים, קניות ונקיונות, הכל בלחץ לפני שאוספים את הילדים בסביבות 12:00. זה לא כמו כאן שכל שבת וראשון פנויים.
אני חייבת לציין שלרוב החברים של בוני יש המון חוגים בשבתות, וזה כנראה לא יום כל כך חופשי להורים, אבל זאת כבר החלטה שלהם.

כשהיינו בארץ בוני היתה קטנטונת וישנה בצהריים. הכי כייף היה לקחת אותה הביתה, לבית נקי עם ריח של ריצפז
ולהכנס למיטה לאיזה שעתיים - עונג שבת!!!
 

alphadelta

New member
סופ״ש

לא הייתי אמא בישראל, כך שאני שאין לי למה להשוות. מה שכן, אני זוכרת שכשהגעתי לארה״ב, הייתה לי חסרה ההרגשה של יום שישי אחרי הצהרים. דווקא כי זה היה יום של סידורים/ עבודה של חצי יום וכולי.
 

rona73

New member
סופ"ש כאן

אפשר להיפגש עם חברים,וזה מצריך תיכנון.אישי(שהוא לא ישראלי ו לא אוהב לתכנן) היה מתקשר לחברים באותו יום לקבוע תוכנית ותמיד היו להם תוכנית אחרות.
לא פעם כעסתי,שאם לא הינו מחכים לדקה האחרונה ,הינו מבלים בחברת אנשים אחרים.

אני בן אדם של תוכניות! זהו אמרתי...

חשוב לי לדעת מראש מה נעשה בשבת ראשון.
כעיקרון אני גם מבשלת,וגם עובדת ועכשיו גם לומדת ככה שאין לי בכלל זמן בסופי"ש אבל אם מתכננים עם חברים אפשר להיפגש או לנסוע למקום מחוץ לעיר.
אפשר להזמין,אפשר לנוח בבית.לפעמים יש לילדים תוכניות ולא ממש פנויים.
לפעמים חולים ולפעמים סתם מזג האוויר לא מאפשר...


הילדים שלי לא קטנים וגם מולם צריך לתכנן,ש.ב,חברים או וגם לשאול מה הם רוצים לעשות.

את האמת שעכשיו שהתחיל החורף אין לי בעיה להישאר כול היום בבית ולראות סרטים.
 
אני חייבת לציין שעכשיו,

שבוני יותר גדולה, אני מאוד נהנת לשבת ולראות איתה סרטים שגם היא וגם אנחנו נהנים מהם.

גם אני בן אדם של תכנונים אם זה קשור לאנשים אחרים. אי אפשר לתכנן על אנשים אחרים בלי לשאול אותם
וכן, זה מבאס שבודקים מולם ברגע האחרון ו... זה לא מתאים להם.
 

galialon8

New member
נושא שמעסיק אותי לאחרונה

אני בהחלט מרגישה הבדל.
בארץ הסופ"ש היה בעצם רק שבת (מתגעגעת לבוקר החופשי בימי שישי...) ובדרך כלל המשפחות "סידרו" לנו תכניות - באופן כללי הסידור היה שבכל סופ"ש אנחנו מבקרים זוג הורים אחר (יש לנו שלושה), וסופ"ש אחד בחודש לעצמנו בבית או עם חברים.
כאן הסופ"שים ארוכים יותר, ואין את הסידור הקבוע עם המשפחה (הוא התחלף בשיחות סקייפ של עשר דקות עד חצי שעה, אם כל הצדדים זוכרים ופנויים) אז פתאום יש לנו הרבה יותר זמן למשפחה הגרעינית.
אני גם כן מהמתכננים, ואני משתדלת לעשות תכנית כללית כמעט בכל סופ"ש כדי להוציא את הילד קצת מהבית ומהטלוויזיה. אז אנחנו חווים את הסביבה שלנו הרבה יותר מאשר בארץ, עשינו מנויים לכל מיני אטרקציות (מוזיאון ילדים, גן חיות) ואנחנו מנצלים אותם הרבה, ומדי פעם גם מנסים משהו חדש. סה"כ כיף!
 
בישראל כל הסופ"ש היה הולך על ביקורים משפחתיים

לרוב היינו גם משלבים מפגשים עם חברים ו/או ארוחה במסעדה אבל לא ממש היינו בליינים או מטיילים גדולים.
&nbsp
גם עכשיו אנחנו לא ממש מטיילים (אלא אם נסיעה של שעה לביה"ח שעושים לי את הטיפולים נחשב
) אבל מקווה מאוד שזה ישתנה כשהפיצית תצטרף אלינו למשפחה (עוד 5 חודשים).
&nbsp
אני חושבת שכשיש ילדים , זה יותר קל לעשות דברים בסופשבוע כי צריך להפעיל אותם ואנחנו ללא ילדים אז מוצאים בקלות יותר תירוצים למה לא.
&nbsp
מה שנוח פה זה שהסופשבוע באמת ארוך ובמיוחד שאני מסיימת בשישי מוקדם זה מרגיש שיש הרבה זמן לנוח ולהירגע מהשבוע. לצערי לא ממש מנצלים את זה אבל מקווה שכשנהפוך למשפחה בת 3 נפשות - זה יקרה יותר.
&nbsp
וכן... יוצאת מהארון
שבוע 17 , עם בת בדרך...
 


עדיין לא מאמינה שאני כבר שבוע 17.
אחותי שלחה לי 2 ארגזים מפוצצים בבגדי הריון ולכן כל ערימות הכביסה, מזל שהבעל אחראי על הכביסות מאז תחילת ההריון
אני רק אצטרך למדוד את כל זה...
&nbsp
סופסוף לא צריכה להסתפק ב-3 זוגות מכנסיים שקניתי ולא ממש אהבתי , יש מבחר!
 
אל תפסלי כלום מבגדי ההיריון,

כל שבוע משהוא אחר מתאים ואחר כבר לא. כל פעם מתלהבים ממשהוא אחר.

אני חייבת להודות שדוקא כשהייתי בהריון, קניתי כמה שמלות ומכנסיים שנשארו איתי עוד כמה שנים אחרי כן
 
שכחת שאני גרה בניו יורק ואין ממש מקומות אחסון...

אחרי ניפוי רציני של הבגדים שלי וסידור כל הבגדים שכרגע לא עולים לי על הציפורן
בקושי יש מקום...
בנתיים ספרתי 15 זוגות מכנסיים ועוד 20 חולצות- נראה לי שזה מספיק...
&nbsp
&nbsp
יש לי סגנון לבוש מאוד ספציפי כך שיודעת מה יתאים לי ומה אני אלבש ומה לא ותמיד אפשר לקנות

&nbsp
עוד לא מדדתי את הכל, אם לא יתאים במידה - אעביר הלאה...
היא הייתה מידה יותר קטנה ממני גם (אני התנפחתי בטיפולים בגלל ההורמונים) אז מן הסתם לא הכל מתאים מבחינת מידה.
 
למעלה