שוקו היחיד
New member
"מה גברים באמת רוצים"-ליהיא לפיד.
באופן מפתיע, מתברר שגם כמה חזקים מסתננים מדי פעם בין קוראות העמוד הזה. יש שעושים זאת בהיחבא, ויש כאלה שלא רק קוראים, אלא גם נוזפים בי. הם טוענים שאני לא הוגנת, שרואים בבירור שאני נוטה לטובת הנשים. ועל כך אני אומרת: בהחלט. אבל היות שמזמן לא היה חג שבו המצב רוח הלאומי היה שפוף כל כך, התקווה רחוקה כל כך והעולם נגדנו כל כך, החלטתי לפעול למען קירוב לבבות בתוך הבית. ליתר דיוק: לשמוע פעם אחת את הצד שלהם. בעידן זה של חיים במסלול המהיר וגירושים במסלול האקספרס, ניסיתי להבין מתי הכל התחיל להשתבש. מחקר קצר הביא אותי לתשובה: בבוקר שאחרי. גמרתם לפתוח את מתנות החתונה ולרשום מסודר ויפה מי הביא צ'ק ועל כמה, והלכתם לישון בחיוך גדול (רק הצ'ק העלוב של הדוד כהן מדיר קצת שינה, בכל זאת, אין לו ילדים. למי הוא שומר את כל הכסף?). בבוקר התעוררתם, ומאותו רגע שניכם רוצים בדיוק, אבל בדיוק, את ההפך. אז למען שלום בית, ולאור אופנת החשיבה החיובית, הקבלה, הסובלנות והאהבה, הקמתי פורום חזקים, נתתי להם לשטוח את טענותיהם וניסיתי להבין גם אותם. הנה עצותי לשנה הבאה: 1. קני לך פרחים הטענה שלך: "אני בשבילו כמו הכורסה שבסלון". את מצפה לחיים שלמים מלאי מתח, סערה, רומנטיקה פעילה, שליחים שיטוסו לכל עבר עמוסי פרחים, שיחות על זוגיות כל הלילה, חיזור שלא ייגמר לעולם. הוא רק רוצה לנוח. מהרגע שגילה (לפני שנים) שבשביל להשיג סקס צריך לעבוד, הוא עסוק במשימות חיזור. הוא אפילו היה מוכן לוותר על כל שאר הבחורות בעולם, רק שיוכל סוף סוף לנוח. המשימה הושגה - הוא שלך, את שלו, כל מי שמכיר אתכם שמע אותו אומר שהוא אוהב (בעודו חנוט בחליפה בצבע קרם, והרבי נועץ בו מבט מאיים), הוא לא חייב לחזר יותר. את רוצה: שלא ייקח אותך כמשהו מובן מאליו, את לא כורסה שמונחת בסלון. הוא רוצה: שתיקחי אותו כמובן מאליו. שתתייחסי אליו כמו אל הכורסה. למה עליה את לא כועסת אם היא לא הביאה פרחים בט"ו באב? הצעה לגישור: היי מודעת לכך שמבחינתו כל הרעיון בנישואים הוא שלא צריך יותר לשלוח פרחים כל פעם שהוא רוצה שתעשו את זה. 2. תתקשרי לחברות הטענה שלך: "אני לא יכולה לדבר איתו כמו שאני מדברת עם החברות שלי". שיחת בנות, המועדון הסודי שבו כל חזק מוכן להיות יתוש על הקיר, מתוך ההנחה הגברית המוטעית שאנחנו מדברות בה רק על סקס ומלוות אותה בפרטים עסיסיים. הנחה אותה אנחנו מטפחות באהבה, כמובן, היות שהיא שופכת אור ממזרי על העובדה שאנחנו בעיקר יושבות ומתלוננות עד אין קץ. את רוצה: שגם לו תהיה סבלנות לשמוע את הקיטורים שלך על הבוס, הגננת, המורה, האמא הכוסית שבאה לאספת ההורים עם מכנסונים קצרצרים ובלי חזייה. הוא רוצה: להכיר את האמא ההיא. הצעה לגישור: גברים לא יבינו לעולם את הצורך "לדבר על זה". רוצה לריב - תריבי. רוצה סתם לקטר - תזמיני חברות, תכיני פשטידה, ויאללה. 3. תפסיקי לרמוז הטענה שלך: "הוא לא מבין אותי". כבר שבוע שאת מסתובבת בפרצוף חמוץ, את בקריזה של הלייף, נוהמת על כל הברה שהוא מוציא, רושמת בפנקסך הקטן והעמוס את כל הדברים הסופר-דופר מרגיזים שהוא עושה, והוא ממשיך כאילו הכל בסדר. את מפזרת מסרים ורמזים על כך שיש בעיה, והוא מתנהג כמו הלן קלר: לא רואה, לא שומע, לא מרגיש. את רוצה: שהוא ישים לב לכל החמצת פרצוף, ומיד ישאל "מה קרה מותק?". הוא רוצה: שזה יעבור. הוא משותק מפחד, אין לו מושג איזה טירוף השתלט עלייך, כמה זה הולך לעלות ומה לעזאזל עושים. הצעה לגישור: אל תחכי שהוא ישאל, זה לא יקרה. גברים מתעלמים מרמזים. ותרי על הפרצופים החמוצים, תגידי לו את זה חד וברור. כבר למדת את זה אצל הקוסמטיקאית בפעם הראשונה שעשית שעווה: הופ, וגמרנו. ככה זה הכי פחות כואב. בדרך הזאת הם לפעמים אפילו מקשיבים. 4. תהיי ריאלית הטענה: "דיברנו על זה אלף פעמים, אבל הוא לא משתנה". הם מתחתנים איתנו, אנחנו מתחתנות עם הפוטנציאל. כל אחת מאיתנו, ערב נעיצת ציפורניה והחלטתה על הקורבן המיועד, יודעת בדיוק מה מגרעותיו ומה יתרונותיו. היות שאנחנו מעשיות (סבתא ציפורה היתה קוראת לזה פרקטיות), אנחנו נוטות להאמין שבעזרת הרבה עבודה (ועוד יותר הרבה ניג'וסים) אנחנו נעצב אותו ונייצר את הגבר המושלם: אופה, רופא, מחתל, חטוב, מפנק, חובב אספות הורים ושטיפת כלים, חוזר מוקדם מהעבודה אבל מרוויח המון. את רוצה: לשנות אותו. הוא רוצה: שתפסיקי לנסות לשנות אותו. הצעה לגישור: לעצום עיניים, להתאמץ חזק, להיזכר למה התאהבת בו מלכתחילה (אמרתי להתאמץ), ולהפסיק לנסות להסביר לו איך את רוצה אותו. ככה הוא וזהו (ובינינו, בימינו זה לא מעט). העיקר זה הרומנטיקה והנה חמישה דברים, שאנחנו בכל זאת ממליצות לגברים לזכור: 1 את יום הנישואים (למה זה כל כך מסובך, לעזאזל?!). 2. שבין העבודה-בית-ילדים מותר שיהיה לנו לפעמים כאב ראש. 3. שגם אתם יכולים ליזום פעם ערב שלא כולל פיצוחים וכדורגל. 4. שגם עליכם רואים את השנים. 5. שבסך הכל, עם קצת חיזור ורומנטיקה - אפשר לקבל מאיתנו כל כך הרבה.
באופן מפתיע, מתברר שגם כמה חזקים מסתננים מדי פעם בין קוראות העמוד הזה. יש שעושים זאת בהיחבא, ויש כאלה שלא רק קוראים, אלא גם נוזפים בי. הם טוענים שאני לא הוגנת, שרואים בבירור שאני נוטה לטובת הנשים. ועל כך אני אומרת: בהחלט. אבל היות שמזמן לא היה חג שבו המצב רוח הלאומי היה שפוף כל כך, התקווה רחוקה כל כך והעולם נגדנו כל כך, החלטתי לפעול למען קירוב לבבות בתוך הבית. ליתר דיוק: לשמוע פעם אחת את הצד שלהם. בעידן זה של חיים במסלול המהיר וגירושים במסלול האקספרס, ניסיתי להבין מתי הכל התחיל להשתבש. מחקר קצר הביא אותי לתשובה: בבוקר שאחרי. גמרתם לפתוח את מתנות החתונה ולרשום מסודר ויפה מי הביא צ'ק ועל כמה, והלכתם לישון בחיוך גדול (רק הצ'ק העלוב של הדוד כהן מדיר קצת שינה, בכל זאת, אין לו ילדים. למי הוא שומר את כל הכסף?). בבוקר התעוררתם, ומאותו רגע שניכם רוצים בדיוק, אבל בדיוק, את ההפך. אז למען שלום בית, ולאור אופנת החשיבה החיובית, הקבלה, הסובלנות והאהבה, הקמתי פורום חזקים, נתתי להם לשטוח את טענותיהם וניסיתי להבין גם אותם. הנה עצותי לשנה הבאה: 1. קני לך פרחים הטענה שלך: "אני בשבילו כמו הכורסה שבסלון". את מצפה לחיים שלמים מלאי מתח, סערה, רומנטיקה פעילה, שליחים שיטוסו לכל עבר עמוסי פרחים, שיחות על זוגיות כל הלילה, חיזור שלא ייגמר לעולם. הוא רק רוצה לנוח. מהרגע שגילה (לפני שנים) שבשביל להשיג סקס צריך לעבוד, הוא עסוק במשימות חיזור. הוא אפילו היה מוכן לוותר על כל שאר הבחורות בעולם, רק שיוכל סוף סוף לנוח. המשימה הושגה - הוא שלך, את שלו, כל מי שמכיר אתכם שמע אותו אומר שהוא אוהב (בעודו חנוט בחליפה בצבע קרם, והרבי נועץ בו מבט מאיים), הוא לא חייב לחזר יותר. את רוצה: שלא ייקח אותך כמשהו מובן מאליו, את לא כורסה שמונחת בסלון. הוא רוצה: שתיקחי אותו כמובן מאליו. שתתייחסי אליו כמו אל הכורסה. למה עליה את לא כועסת אם היא לא הביאה פרחים בט"ו באב? הצעה לגישור: היי מודעת לכך שמבחינתו כל הרעיון בנישואים הוא שלא צריך יותר לשלוח פרחים כל פעם שהוא רוצה שתעשו את זה. 2. תתקשרי לחברות הטענה שלך: "אני לא יכולה לדבר איתו כמו שאני מדברת עם החברות שלי". שיחת בנות, המועדון הסודי שבו כל חזק מוכן להיות יתוש על הקיר, מתוך ההנחה הגברית המוטעית שאנחנו מדברות בה רק על סקס ומלוות אותה בפרטים עסיסיים. הנחה אותה אנחנו מטפחות באהבה, כמובן, היות שהיא שופכת אור ממזרי על העובדה שאנחנו בעיקר יושבות ומתלוננות עד אין קץ. את רוצה: שגם לו תהיה סבלנות לשמוע את הקיטורים שלך על הבוס, הגננת, המורה, האמא הכוסית שבאה לאספת ההורים עם מכנסונים קצרצרים ובלי חזייה. הוא רוצה: להכיר את האמא ההיא. הצעה לגישור: גברים לא יבינו לעולם את הצורך "לדבר על זה". רוצה לריב - תריבי. רוצה סתם לקטר - תזמיני חברות, תכיני פשטידה, ויאללה. 3. תפסיקי לרמוז הטענה שלך: "הוא לא מבין אותי". כבר שבוע שאת מסתובבת בפרצוף חמוץ, את בקריזה של הלייף, נוהמת על כל הברה שהוא מוציא, רושמת בפנקסך הקטן והעמוס את כל הדברים הסופר-דופר מרגיזים שהוא עושה, והוא ממשיך כאילו הכל בסדר. את מפזרת מסרים ורמזים על כך שיש בעיה, והוא מתנהג כמו הלן קלר: לא רואה, לא שומע, לא מרגיש. את רוצה: שהוא ישים לב לכל החמצת פרצוף, ומיד ישאל "מה קרה מותק?". הוא רוצה: שזה יעבור. הוא משותק מפחד, אין לו מושג איזה טירוף השתלט עלייך, כמה זה הולך לעלות ומה לעזאזל עושים. הצעה לגישור: אל תחכי שהוא ישאל, זה לא יקרה. גברים מתעלמים מרמזים. ותרי על הפרצופים החמוצים, תגידי לו את זה חד וברור. כבר למדת את זה אצל הקוסמטיקאית בפעם הראשונה שעשית שעווה: הופ, וגמרנו. ככה זה הכי פחות כואב. בדרך הזאת הם לפעמים אפילו מקשיבים. 4. תהיי ריאלית הטענה: "דיברנו על זה אלף פעמים, אבל הוא לא משתנה". הם מתחתנים איתנו, אנחנו מתחתנות עם הפוטנציאל. כל אחת מאיתנו, ערב נעיצת ציפורניה והחלטתה על הקורבן המיועד, יודעת בדיוק מה מגרעותיו ומה יתרונותיו. היות שאנחנו מעשיות (סבתא ציפורה היתה קוראת לזה פרקטיות), אנחנו נוטות להאמין שבעזרת הרבה עבודה (ועוד יותר הרבה ניג'וסים) אנחנו נעצב אותו ונייצר את הגבר המושלם: אופה, רופא, מחתל, חטוב, מפנק, חובב אספות הורים ושטיפת כלים, חוזר מוקדם מהעבודה אבל מרוויח המון. את רוצה: לשנות אותו. הוא רוצה: שתפסיקי לנסות לשנות אותו. הצעה לגישור: לעצום עיניים, להתאמץ חזק, להיזכר למה התאהבת בו מלכתחילה (אמרתי להתאמץ), ולהפסיק לנסות להסביר לו איך את רוצה אותו. ככה הוא וזהו (ובינינו, בימינו זה לא מעט). העיקר זה הרומנטיקה והנה חמישה דברים, שאנחנו בכל זאת ממליצות לגברים לזכור: 1 את יום הנישואים (למה זה כל כך מסובך, לעזאזל?!). 2. שבין העבודה-בית-ילדים מותר שיהיה לנו לפעמים כאב ראש. 3. שגם אתם יכולים ליזום פעם ערב שלא כולל פיצוחים וכדורגל. 4. שגם עליכם רואים את השנים. 5. שבסך הכל, עם קצת חיזור ורומנטיקה - אפשר לקבל מאיתנו כל כך הרבה.
ואתה יודע פעמים הבאות מומלץ דברים שדורשים דיונים.. ממ..תמונות מתווספות זה גם מעולה..חח... (חוצפניה אני..חח..יש לי עוד דרישות..