לא בטוחה לגבי
נושא האיזור. יש לי משפחה וחברים באיזורים שונים בארץ, והמסקנה שלי היא זהה אקרוס דה בורד. כשאני אומרת פיסיות, אני ממש לא מתכוונת למכות ודחיפות. ה personal space בישראל הוא שונה מבארהב, וילדים קטנים עוד לא ממש יודעים להיות רגישים לזה.
אני אתן לך דוגמא, יש דברים שהילדים שלי אמרו לחברים שלהם בארץ (במיוחד הילד הצעיר יותר) שהיה ברור שהם בילבלו לגמרי את הילדים הישראלים והתגובה של הילד הישראלי תמיד היתה משהו עם מגע. למשל, הבן הצעיר שלי אמר לחבר שלו "אתה החבר הכי טוב שלי בישראל ואני אוהב אותך" (משהו שהוא היה אומר הרבה לחברים האמריקאים שלו. הילד הצעיר שלי היה מאוד מאוד פופולרי בבית ספר שלו בארהב). הילד הישראלי ממש לא ידע מה לעשות עם המילים האלו, אז הוא הביא לילד שלי צ'פחה קולנית מחבקת (ולא כואבת) על הגב. הילד שלי נרתע. הוא לא רגיל שנוגעים בו ילדים אחרים.
זה היה כמעט משעשע לראות את האינטראקציה הזו. לקח לי זמן ללמד את הילד שבישראל חברות מראים ולא אומרים.
חוץ מזה, לי ממש אין ביקורת שלילית על בתי הספר בישראל. למעשה, אני מרוצה מהבית ספר של ילדי בישראל יותר מאשר זה שלמדו בו בארהב.
נושא האיזור. יש לי משפחה וחברים באיזורים שונים בארץ, והמסקנה שלי היא זהה אקרוס דה בורד. כשאני אומרת פיסיות, אני ממש לא מתכוונת למכות ודחיפות. ה personal space בישראל הוא שונה מבארהב, וילדים קטנים עוד לא ממש יודעים להיות רגישים לזה.
אני אתן לך דוגמא, יש דברים שהילדים שלי אמרו לחברים שלהם בארץ (במיוחד הילד הצעיר יותר) שהיה ברור שהם בילבלו לגמרי את הילדים הישראלים והתגובה של הילד הישראלי תמיד היתה משהו עם מגע. למשל, הבן הצעיר שלי אמר לחבר שלו "אתה החבר הכי טוב שלי בישראל ואני אוהב אותך" (משהו שהוא היה אומר הרבה לחברים האמריקאים שלו. הילד הצעיר שלי היה מאוד מאוד פופולרי בבית ספר שלו בארהב). הילד הישראלי ממש לא ידע מה לעשות עם המילים האלו, אז הוא הביא לילד שלי צ'פחה קולנית מחבקת (ולא כואבת) על הגב. הילד שלי נרתע. הוא לא רגיל שנוגעים בו ילדים אחרים.
זה היה כמעט משעשע לראות את האינטראקציה הזו. לקח לי זמן ללמד את הילד שבישראל חברות מראים ולא אומרים.
חוץ מזה, לי ממש אין ביקורת שלילית על בתי הספר בישראל. למעשה, אני מרוצה מהבית ספר של ילדי בישראל יותר מאשר זה שלמדו בו בארהב.
