לנוחות המשתתפים
אני מצטטת כאן את המאמר שאליו כנראה התכוונת: התיאולוגיה התאיסטית מאת: 00000000000000000000ו 13/05/03 | 16:31 כשעשוע, ניסיתי ליצור תפיסה תיאסטית המתאימה לתצפיותנו את הטבע, על ההתפתחות מהווצרות היקום ועד היום... חילקתי את ההתפתחות לחלקים הבאים: 1. תחילת היקום, 2. הווצרותם של האטומים והגלקסיות - מהמפץ הגדול, 3. היווצרות של מערכת כוכבים - מענן של אבק בחלל, 4. היווצרות של חיים – ממולקולות אורגניות, 5. היווצרות של חיים מתקדמים – מיצורים חיים בסיסיים. אתחיל בחלק הראשון. קבלו: הקדמה: כיצד נוצר היקום? כיצד האדם נוצר? אף אחד מאיתנו לא היה שם כדי לדווח... אבל להלן תיאור אפשרי של התהליך, מתחילת היקום ועד היום. בחרתי בתיאוריה שמתאימה ביותר לתצפיות שלנו על הטבע עד כה. חלק 1 תחילת היקום: בראשית לא היה מרחב, ולא זמן. אם היו קיימים המרחב והזמן, היתה נשאלת השאלה "מה גרם להם להיווצר?", ואז: "מה גרם לדבר ההוא להיווצר?". מכאן שבהתחלה לא היה כלום. לכאורה אפשר להתחיל את הסיפור מהאנרגיה הראשונית (הנקודה הסינגולרית), אך זה לא יספק הסבר לשאלה "ממה היא נוצרה / מה גרם לה להיווצר". הנקודה הסינגולרית היא נקודה קטנה עד אינסוף (חסרת מימדי מרחב וזמן), של אנרגיה עם טמפרטורה אינסופית (נקודה סינגולרית). בתחילה לא היה קיים עדיין המרחב. על פי תורת היחסות: מרחב = זמן. לכן גם הזמן לא התקיים עדיין. המרחב והזמן נוצרו עם התפוצצותה של הנקודה הסינגולרית. בהעדר מימדים של זמן ומרחב, יכולים להתקיים רק דברים חסרי מימדים (1.אינסופיים מהבחינה שהם קיימים מחוץ למימד הזמן, ללא התחלה או סוף. 2.חסרי ממשות פיזיקלית מאחר שהם אינם קיימים במרחב). גם לאחר שמימדי הזמן והמרחב נוצרו, בהכרח שדברים אלו ממשיכים להתקיים ללא תלות במימדים אלו (מכיון שדברים אלו הינם חסרי מימדים). לא יתכן לומר שקיים יותר מ"דבר חסר מימדים" יחיד, מכיון שאז היינו נזקקים למרחב שיכיל אותם. מכיון שלא היה קיים מרחב, חייב להיות שקיים רק "דבר חסר מימדים" יחיד. מכיון שלא היה שום דבר מחוץ ל"דבר חסר מימדים", נהיה מוכרחים לומר שהנקודה הסינגולרית (שהתחילה את המימד והזמן) נוצרה על ידי ה"דבר חסר מימדים" - מכלום. מכאן שחיב להיות משהו שהינו חסר מימדי מרחב וזמן, ובעל היכולת ליצור יש מאין. חלק מהדתות קוראות לדבר זה: "אלוהים". למרות ש"דבר חסר מימדים" אינו נתפס בעינינו, אנו חייבים להניח את קיומו של דבר ללא ממשות פיזית (ובעל יכולת ליצור יש מאין) כדי להסביר כיצד התחיל הכל מכלום. הנקודה הסינגולרית לא היתה קיימת בפני עצמה (מאחר שלא היה לה מרחב להתקיים בו, ומאחר ולא היה קיים מימד זמן כדי שהיא תווצר מתישהו). למרות שלנוחות ההסברים אפשר להתייחס אליה כאילו היא היתה קיימת ואז היא התפוצצה, ההסבר הנכון יותר יהיה לומר שה"אלוהים" יצר התפוצצות של אנרגיה אינסופית. נספח - תיאוריות בריאה שנפסלו: התיאוריה של המפץ הגדול נראית עדיפה על תיאוריות אחרות לתחילת היקום, מפני שהיא עונה על שאלות בצורה טובה יותר. הנה סיבות לאי-בחירת תיאוריות אחרות: *תיאוריה: היקום היה קיים תמיד. סיבת פסילה: תיאוריה זו מתכחשת לתצפיות שלנו על הטבע שמהם למדנו כי לכל דבר פיזי צריכה להיות התחלה. *תיאוריה: סיפור הבריאה של ספר בראשית. סיבת פסילה: הסיפור סותר תצפיות רבות שלנו על הטבע. בהנחה שמקור התורה זה אלוהים, חייבים לומר שסיפור התורה לא מובן כפשוטו, והינו קוד למשהו אחר. (לא בחרתי את התיאוריה "שחוקי הטבע הופרו שוב ושוב בצורה ניסית ואז כוסו העקבות של הניסים, גם בצורה ניסית" מאחר זה יוצר את הרושם שאלוהים הוא אינסטלטור גרוע שחייב להוסיף תיקונים כל הזמן. התיאוריה של המפץ הגדול היא הרבה יוצר אלגנטית). *תיאוריה: לפני המפץ הגדול היתה קריסה גדולה, ולפניה מפץ גדול, ולפניה קריסה... עד אינסוף. סיבת פסילה: לא נפתרה הבעיה של ה"התחלה". למרות זאת, יתכן לומר שתיאוריה זו נכונה, אך לשרשרת המפצים היתה התחלה כפי שתיארתי בתיאוריה של המפץ הגדול. *תיאוריה: הווצרות היקום מחור שחור של יקום אחר (מלאכותי, או על ידי ציביליזצית חייזרים מיקום אחר). סיבת פסילה: לא נפתרה הבעיה של "התחלה" (ההתחלה של היקום האחר). למרות זאת, יתכן לומר שתיאוריה זו נכונה ולשרשרת המפצים היה התחלה כפי שתיארתי בתיאוריה של המפץ הגדול. *תיאוריה: היקום שלנו הוא רק אחד מרבים בתוך על יקום. (או: העולם החל משבירה של 10 ממדים). סיבת פסילה: מה לגבי ההתחלה? (יתכן לומר שתיאוריה זו נכונה והעל יקום נוצר כפי שתיארתי בתיאוריה של המפץ הגדול). *תיאוריה: העולם כולו אינו מנוהל על פי חוקי לוגיקה, ולכן אין משמעות לשאלה "ממה הכל התחיל". סיבת פסילה: תצפיותינו על הטבע מראות עד כה שהוא מתנהל בצורה עקבית. נראה פחות סביר להניח שרק חלק מהטבע אינו מתנהל כך (על כל פנים, בחרתי בתיאוריה שמסבירה את היקום בצורה יותר יעילה). *תיאוריה: קיימות מיתולוגיות בריאה של עמים רבים, אך לא בחרתי בהן בגלל התנגשותן עם הסדר של היקום כפי שמשתקף מתצפיותינו. רק במקרה שסיפורים אלו לא מיועדים להיות מובנים כפשוטם, הייתי בוחר בהם. את המיתולוגיות השונות ניתן למצוא כאן: http://netaimstuff1.tripod.com/sitebuildercontent/sitebuilderfiles/PaganMith.zip להלן דוגמאות לסוגים שונים של מיתולוגיות, ואת הסיבות לאי בחירתי בהן (יתכן שדוגמא שאביא מתאימה ליותר מסוג אחד): 1. סוג: העולם נוצר על ידי אל בעל גוף פיזי. לפעמים מתואר איזה גוף יש לו (דוגמת דאמבאלא הנחש, במיתולוגיה של הוודו) ולפעמים אפשר להסיק זאת מהמיתולוגיה עצמה (דוגמת "כאב הבטן" של האל "בומבה", במיתולוגיה של שבט הבושנגו האפריקני). סיבת פסילה: לא מוסבר כיצד נוצר אל זה. 2. סוג: האל הגיע ממשהו שקדם לו (דוגמת האל מהאגם, שבמיתולוגית האינקה), או שאין התייחסות לשאלה "מאיפה הגיע החומר הראשוני" (דוגמת התערובת הגדולה של היסודות, במיתולוגית דת השינטו שביפן). סיבת פסילה: אין שם התייחסות לשאלה "מה קדם לאותו משהו". 3. סוג: אין התייחסות למהות האל או לדרך הווצרות העולם, אבל הבריאה מתוארת בצורה שאינה מתיישבת עם תצפיותנו על הטבע (דוגמת סיפור הלידה של הצומח בכדור הארץ, במיתולוגיה של שבט הוושאנגו האפריקני). 4. סוג: ריבוי אלים/אל בעל 3 חלקים. (דוגמת נזיאם, במיתולוגיה של שבט הפאנס האפריקני) סיבת פסילה: אם מדובר ב"אל" הכוונה היא לדבר חסר מימדים, יכול להיות רק אחד כזה (מכיון שאם יש יותר מדבר אחד, חייב להתקיים גם מרחב שיכיל אותם. אך אין תשובה לשאלה כיצד נוצר המרחב). 5. סוג: חלקי הסיפור של הבריאה מנוגדים לתצפיותינו על הטבע וכוללים הרבה ניסים וחוסר בעקביות, (דוגמת המיתולוגיה של שבט האפאצ'י, דת ההינדו, יוון ורומא, העמים הנורדים...). סיבת פסילה: הניסים וחוסר העקביות של הסיפורים מנוגדים לתצפיות שלנו על הטבע.