אמממ....
אני לא חושבת שהיה משהו אחד משמעותי שגרם לזה. כשהייתי צעירה הייתי טום-בוי לגמרי, אבל תמיד רציתי להיות יותר נשית בהופעה שלי, וגם רציתי לדעת להתאפר. מתישהו בצבא התחלתי להתעניין טיפה יותר והמליצו לי לקחת שיעור איפור. אמא שלי ראתה שאני מתעניינת וקנתה לי שיעור איפור כמתנה ליומולדת, ושם בעצם נפרץ המחסום.
לדעתי זה בעיקר משהו שקורה כשמסתכלים על הסביבה, רואים נורמות חברתיות מסוימות ורוצים גם. בעיניי איפור, אפילו מינימלי, זה משהו שיכול להחמיא לכל אחת. בעיניי גם יש בזה משהו כיף, להשקיע אפילו 5 דק' בבוקר שמוקדשות רק בשבילי ומרוכזות רק בי.