מה דירבן אותנו?

[קדרית באה]

מה דירבן אותנו?

אני רואה את העבודות המופלאות שהועברו פה בהחלפות, והמילה הנכונה היא: מישתאה.
והשאלה היא, מה דחף אותנו לרף הגבוה הזה. האם זה שהרקמה מיועדת למישהי אחרת? האם זה הידיעה שהמקבלת תדע להעריך?
האם זה הדד ליין המלחיץ? מה "עבד" לנו פה כל כך טוב?
מה אתן אומרות?

 

[נחמה שחורי]

קל לי לענות-

וכבר כתבתי שחיפשתי משהו אחר לתאיר- מלבד איקסים...
הרדנגר זו ריקמה שאני מאוד אוהבת והמון זמן לא רקמתי (מי שזוכרת מהמפגש האחרון- יש לי מפה מותחלת שמחכה כבר יותר מ-10 שנים לסיום...)
החלטתי לבחור בשיטה הזו והתיעצתי עם תאיר לגבי היעוד של הריקמה.
אהבתי מאוד מאוד את העבודה ואני מאושרת שגם תאיר שמחה איתה.
אני בעד החלפות נוספות!!!

 

[אמאדובה]

שאלה מצוינת, יש לי שתי סיבות

1) זה שהרקמה מיועדת למישהי שתדע להעריך את ההשקעה. זה גם איתגר, כמובן, להשקיע בתכנון ובביצוע ולא ליישר פינות.
2) דד ליין זה תמיד חשוב! אחרת הכל מתמסמס בטרדות החיים.

 

[colibri]

ועוד איך מעריכה!!!

 

[אמאדובה]

יופי שכבר קיבלת

העליתי תמונות לשרשור

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?ForumId=2285&MessageId=169143171

 

[ורדה וזהו]

לראות ולהתעלף

 

[maybesure]

אכן תוצרים מקסימים אחד אחד

כולם ברמה שהייתי שמחה לקבל

אותי מאתגר לעבוד בתוך מגבלות: מגבלת גודל, מגבלת נושא, לפעמים מגבלת צבע (כמו הרקמה הכחולה של יום העצמאות), לעיתים מגבלת מוצר.
גם כשאני רוקמת בחוג - חייב שיהיה קודם שימוש לרקמה, יעוד. בלי זה קשה לי אפילו לחשוב על נושא, דוגמה צבעים וביצוע. קשה לי לרקום על סתם בד בלי לדעת מה הוא יהיה בסופו. אני לא אוהבת לרקום "לארון".

האמת: אני תמיד חוששת מתגובת המקבלת. קשה לקלוע לטעם אישי, במיוחד כשלא כל כך מכירים. מצד שני - אני אוהבת הפתעות וסגנונות חדשים כך שמשתדלת לא להגביל את הנותנת בצבעים או סגנון.

הדד ליין לרוב לא מלחיץ אותי - אלא אם אני חולה בתקופת ההחלפה. כשיש לי דד ליין אני עוזבת את כל התחביבים שלי ומתפנה להחלפה לכמה ימים. לרוב זה עניין של לא יותר משבוע. אני נהנית מהתהליך החל מהתכנון ועד למשלוח.

 

[bibu7]

תוצרים איכותיים ומדהימים

בשבילי זה הכל יחד, העובדה שההחלפה מיועדת למישהי שגם בשבילה הרקמה היא תחביב. המחשבה של מה לרקום. בדרך כלל, (כולה שתי החלפות, כן?) אני מנסה להתנסות במשהו חדש בהחלפות. דד ליין מדרבן אותי ולכן גם כשאני רוקמת לעצמי אני עושה לי דד ליינים, (לא תמיד עומדת בהם). וכמובן שאני צריכה לקבל חיזוק חיובי מהסביבה שמה שהכנתי סביר ויכול להשלח.

 

[tair40]

אני אוהבת את הרעיון של ה"לתת"

יותר מהכל.
אבל אותי לא צריך לדרבן... זה מדורבן באופן טבעי...

 

[עדי מהכפר של סבא]

קודם כל

לכולן על ההשקעה והנתינה מכל

זה מורגש ויוצא אפילו מעבר למסך כל עבודה, כל יצירה לתפארת. תתפלאו דוקא רמתכן הגבוהה....והרצון שלי לתת משהו ברמתכן... הוא זה שמעכב אותי ולכן איני ניכנסת ל"תוכנית ההחלפות". אני עובדת על זה... מקווה שבשנים הבאות אוכל גם אני להשתתף... ולשאלה "מה דוחף לרף גבוה"??? נידמה לי שמה שהביא לרף הגבוה זה גם הצגת העבודות של החברות בשני המיפגשים- בהם הוצגו דברים מקסימים זוכרות???? נוכחנו שיש כאן בפורום חבורת בנות מוכשרות ביותר - אי אפשר סתם להביא עבודת תך...אלא יצירה מיוחדת.
ללא ספק מיפגשים תורמים לאווירה נעימה, לעשיה,מחזקים את הקשר והרצון לשיתוף

כן ירבו מיפגשים שכאלה.

 

[ורדה וזהו]

ההכרות הוירטואלית ומעל הכל ההכרות האישית

אין ספק שזו אחת ההחלפות היפות ביותר והמיוחדות ביותר שראיתי בפורומים.
כן, בפורומים.
ההחלפות שלנו בפורום תמיד משובחות ומוצלחות וזו עלתה על כולן.
יש לי הרגשה שההכרות במפגשים שלנו אצל עדנה בכפר סבא (תודה עדנה על הנדיבות מכל הלב) תרמה המון לרצון לתת מכל הלב.
נוצרה אחוות רוקמות.
שותפות של חברות לאהבה גדולה שהיא הרקמה.
מכיוון שאנחנו גם מכירות אחת את השניה וירטואלית, אנחנו יודעות שיש לאן לשאוף ויש עם מי לדבר.
חברותא.
אז כשמייבי קוראת לדגל ועושה את זה הכי טוב שיש - ההתגייסות של המתגייסות היא טוטאלית.
כל אחת מציבה לעצמה אתגר לעשות את המוחלפת מאושרת ועושה את זה הכי טוב שיש.
והיכולות בקבוצה שלנו גבוהות.
אז זה מה שעבד לנו כל כך טוב:
הרקמה מיועדת למישהיא שמאד מעריכים.
הידיעה שהמקבלת יודעת להעריך את הרקמה ותשמור עליה כעל בבת עינה.
הכרות אישית.
זה מה שעבד כל כך טוב.
ואני מן הסתם מאד גאה במקום הזה שיצרנו ביחד.
אי קטן של שפיות.
תודה

 

[דולי12]

כל הכבוד על היצירתיות, הכישרון וההשקעה

נהניתי להציץ. אין ספק שההכרות הוירטולית וגם המפגשים תרמו לזה.

 

[קדרית באה]

אני קוראת את מה שהבנות כתבו,

ופשוט גאה להיות חלק מהחבורה המעניקה המופלאה הזאת!