מה דעתכם, אולי נִלמַד קצת דקדוק עברי?

[מיכי 10]

מה דעתכם, אולי נִלמַד קצת דקדוק עברי?

בשבועות האחרונים היתה כאן פינה ללימוד רוסית ( ואגב, המעוניינים להמשיך ללמוד, ואיליה המורה, אתם מוזמנים כמבון לחזור לשיעורים, אלא אם אתם כרגע בחופשת סמסטר

).

חשבתי על אפשרות, אם תסכימו, של פינת לשון עברית. מה הכוונה? יש אנשים שיש להם בעיות בלתי פטורות בשפה העברית, ובעיקר בדקדוק שלה. אז אם יש אחרים בינינו שיכולים ומוכנים לעזור, זה יהיה נחמד.
גם נוכל להתחלף מדי פעם בתפקידים. כי מי שלא מתמצא בנושאים מסויימים, מתמצא אולי היטב בנושאים אחרים.

את הנושא הראשון שאני הייתי מבקשת ללמוד (וחבל שהרעיון בא לי דווקא כשעה לפני שבת, אבל אני רוצה בכל זאת לשאול), אכתוב מיד בהמשך.

 

[מיכי 10]

יו"ד לפני שווא.

למדתי לפני שנים מעטות, שלפני שווא לא יבוא יו"ד, ולכן אני מנקדת את האות שלפני השווא בחיריק.

אבל אלדד הִפנה את תשומת ליבי לכך שתלוי באיזה שווא מדובר.
כיוון ששכחתי לגמרי את מה שלמדתי בעבר הרחוק לגבי הכללים של שווא נע ושווא נח (ושווא מרחף), אשמח אם מישהו יסביר לי אחת ולתמיד בצורה פשוטה וברורה מה קורה עם השוואים, ובעיקר מתי מותר לשים יו"ד לפני שווא, ומתי - אסור.

בתודה מראש,
מיכל.

 

[trilliane]

האם כוונתך לכללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה?

אם כך, הם כתובים מפורשות באתרה [העדבקתי רק מה שרלוונטי]:

תנועת i נכתבת באות יו"ד.
למשל: דיבור, יישוב, אישה, נטייה, ייתן, תיכתב.

אבל יו"ד לא תיכתב
– לפני אות המנוקדת בשווא נח, כגון שמלה, מכתב, דמיון (=דִּמְיוֹן), חוץ ממילים שבצורת היסוד שלהן נכתבת יו"ד (בכתיב חסר הניקוד), למשל: זיכרונות (צורת היסוד: זיכרון), ניסיוני (הניסיון שלי או שם התואר; צורת היסוד – ניסיון).
– בפעלים בבניין הפעיל, גם אם אחרי הה"א אין שווא, כגון הפיל, הכה (=הִכָּה), הציל, הצלתי (=הִצַּלְתִּי), הציע.
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/MissingVocalizationSpelling/Pages/ikkar.aspx

אם יש לך שאלות בדקדוק עברי את תמיד מוזמנת לבקר, את יודעת...

 

[מיכי 10]

כן טריליאן, תודה על ההסבר ועל הקישור. לכך

התכוונתי, אם כי לא רק.
חלק גדול מכללי הכתיב חסר הניקוד אני יודעת.
השאלה שלי היתה יותר ספציפית - והתכוונה לְ-מתי מותר יו"ד לפני שווא. ולכן, איך אוכל להבחין בין השוואים השונים.

 

[trilliane]

הבחנה בין שווא נח לשווא נע

שווא בראש מילה תמיד נע;
שווא בסוף מילה (גם אם שניים רצופים) תמיד נח.
באמצע, אם יש שניים רצופים, הראשון נח והשני נע.

אם יש רק אחד, בודקים את צורת המקור של המילה (לפני הנטייה):
אם מקורו בתנועה – נע (כותֵב >> כותְבים)
אם גם במקור לא הייתה תנועה – נח (כתב >> כתבְתי)

עוד טיפים:
שווא תחת אות דגושה הוא נע.
שווא שלפניו תנועה גדולה – נע.
שווא שלפניו תנועה קטנה (פתח, סגול, חיריק חסר, קמץ קטן, קובוץ) – נח.

לא הבנתי מה היה יותר ספציפי בשאלה "מתי מותר יו"ד לפני שווא", זה בדיוק התמונה ההופכית למתי אסור... כאמור, הכללים של האקדמיה מנוסחים הפוך: תנועת i נכתבת (בכתיב חסר ניקוד) ביו"ד, אלא אם... (אז אם המקרה לא נכלל ביוצאי הדופן, מוסיפים יו"ד).

אם יש מילים מסוימות שאת מתלבטת לגביהן, שתפי וננתח יחד.

 

[מיכי 10]

המון תודה, טריליאן, על ההשקעה.

ועכשיו תורי להשקיע בלימוד...
נראה לי שאצטרך להדפיס את זה בבית, ואז לשבת וללמוד ברצינות. כי משום מה כרגע, זה נראה לי מסובך.

ותודה על ההזמנה לשאלות נוספות.

 

[trilliane]

זה דווקא לא מסובך בכלל... למדת לנקד בעבר, לא?

את יכולה תמיד לזכור רק "שווא שמקורו בתנועה הוא שווא נע" וזה מספיק (צריך גם לזכור שבתחילת מילה הוא תמיד נע, כי יש מילים שפותחות בשווא גם בצורתן היסודית). פירטתי מעט יותר דווקא כדי להקל, כי אלה כללי עזר מידיים נוחים.

 

[מיכי 10]

בוודאי שלמדתי ניקוד, וקיבלתי טוב מאד. זה היה

תנאי מעבר משנה א' לשנה ב' באוני', או משהו כזה.
אם שני המשפטים הראשונים מספיקים - נראה לי שאני מסודרת.

תודה

 

[מיכי 10]

אה, ותודה גם על ההזמנה, אבל

אני יושבת בית, מהסוג של אלה שאומרים עליהם "אשרי יושבי ביתך".

 

[trilliane]

דווקא ישבת אצלנו לא מעט...

 

[uriozmor]

זה לא עניין של מותר ואסור

העיצור y, הנהגה בהגבהת הלשון, מושך לפניו תנועת i באופן טבעי, אבל לפעמים התנועה הזאת הופכת לקבועה ולפעמים לא. למשל במילים נְיָר וזַכְיָן השווא מתקיים, ואילו בסיומת -יה יש תנועת i בדרך כלל. אבל לא תמיד! יש קבוצת מילים קטנה שמופיע בה שווא לפני סיומת -יה: כנופיה, קושיה, סוגיה, קטגוריה ועוד כמה. רובן הגיעו מארמית, וזו כנראה הסיבה לחריגה (המורפולוגית) הזאת.

 

[מיכי 10]

תודה, אורי. גם זה מעניין, ומלמד אותי גם

שבחלק מהדוגמאות שהבאת, לא שמתי לב שיש שווא לפני הסיומת 'יה', וחשבתי שזה חיריק, המחייב הכפלת היו"ד בכתיב מלא. אני מתכוונת למילים: כנופיה, סוגיה, ובעיקר קושיה (בה נצטרך להשתמש ממש בקרוב מאד).

אלא שלא זאת היתה שאלתי (ובקשתי, עד חצי המלכות

).
כפי שגם כתבתי לטריליאן, השאלה שלי היתה ספציפית. שָׁאַלְתי מתי מותר יו"ד לפני שווא. ולכן, איך אוכל להבחין בין השוואים השונים.

 

[trilliane]

חיריק אינו מחייב הכפלת יו"ד אלא הוספת יו"ד.

יו"ד עיצורית אכן נכפלת באמצע מילה, אבל לא כשהיא סמוכה לאם קריאה (כמו במילים שמסתיימות ב-יָה). במילה כמו שְׁתִיָּה הנכתבת ללא ניקוד שתייה, לא מדובר בהכפלת היו"ד העיצורית אלא בהופסת יו"ד אחרי התי"ו בגלל החיריק.

 

[מיכי 10]

כן, טעות שלי בניסוח. לא התכוונתי ל'הכפלה',

אלא להוספה של יו"ד.
ובזה אני כן מתמצאת, זה נושא קל בעיני.

 

[uriozmor]

אה, סליחה. חשבתי שאת מתכוונת ליו"ד עיצורית

אז קיבלת תשובה?

 

[מיכי 10]

כן, תודה.

אבל אני רוצה לשאול אותך משהו אחר כך, כשאגיע הביתה.