אפשר זוית ראיה שונה?
בעיני עצם זה שהם הגיעו לגמר הם ראויים.
כל אחד מהם על הכשרון והיכולת שלו.
מעיין-- פייטרית, חרוצה, חדה, בהירה בדרך שלה, שיחקה את המשחק.
לא עשתה שום דבר לא ראוי כלפי אף אחת. ידעה גם לחבור
אני מבינה את הקנאה שגרמה לאחרים בה.נשארה נאמנה לחבריה.
וכל אלה שמדברים בשם הצדק המוחלט--היו הרבה פחות נאמנים.
מאנגיסטו--היה בודד והתמודד מול כל המודחים עד שחזר למשחק,
והיה הה"חושב" והמתכנן להגיע לגמר.
ענבר-- היא היתה פעילה ודומיננטית ואכפתית, גם זכתה כמה פעמים במשימות.
בדרכה שלה טפסה והגיעה.
לכל אחד מאלה יש גם חולשות ולא הכל אני אוהבת אבל הם בהחלט ראויים.
מצטערת--לא אוהבת את ההתנהלות של נתי--הקרבן התמידי, המתבכיין והמתמסכן. האמירה של אני רוצה את הגמר בשביל שגיא, בשביל אמא שלי--יאללה אתה בן 40, תתקדם.--כל אחד רוצה את הגמר, בשביל.... לא צריך להיות אומלל כדי לרצות. מרחמת עליו שהפסיד דקה לפני--בטח תסכול עצום.