כאן את עולה על אותה הטעות של למארק
יצורים אינם מסתגלים לסביבה באופן אקטיבי. אם יצור חסר פרווה מגיע לאזור קר, הוא אינו יכול לגדל פרווה רק משום שהוא רוצה לגדל פרווה, הוא לא יגדל פרווה לתכלית מסויימת, למעשה אין תכלית. יצור אינו מסתגל לסביבה כפרט, יצור מסתגל לסביבה כקבוצה, כמין. פרט חסר פרווה בשינוי אקלימי פשוט ימות, הוא לא יסתגל, הוא ימות ולא יהיו לו צאצאים, אם ישנם בתוך אותו המין אולי כתוצאה ממוטציה פרטים עם פרווה יותר עבה, הם אלו שיצליחו להשיג אוכל ולהעמיד צאצאים. אך במעבר מקבוצה שבה יש רוב לחסרי הפרווה לקבוצה שיש בה רוב של בעלי פרווה ימותו כל הפרטים שאינם מתאימים לשינוי. הישרדות המתאימים, זאת הססמא של דארווין, survival of the fittest. במלים אחרות הרוב ימות והמיעוט יתרבה עד שיהפוך לרוב מתוך כל פרטי המין. מפני שיש אצלך חוסר הבנה של הרעיון הזה אני אחזור עליו. בתהליך האבולוציה יש סיבה(שינוי בביוטופ) ותוצאה(שינוי בהרכב פרטי המין) אבל אין תכלית(פרט אינו משתנה כי הוא צריך להשתנות או כי הוא רוצה להשתנות, הרכב הקבוצה משתנה כתוצאה מתמותת הלא מתאימים). דארווין הניח שקיימות ווריאציות לתכונות שונות, שבאוכלוסיה מסויימת יהיה רוב לבעלי התכונות המתאימות יותר. הוא לא נכנס לנושא איך ווריאציות אלו נוצרות, את זה עשו ממשיכיו בניאו דארויניזם, וטוב שהוא לא התעסק בזה מפני שבזמנו לא היה ידוע לו על המנגנון התורשתי. המין האנושי יצא מהאבולוציה, המין האנושי אינו נתון לגמרי לתנאי הסביבה מפני שבאמצעות טכנולוגיה הוא משנה אותה, בן האדם יכול באמצעות מכשירים מתאימים ובגדים לחיות בטמפרטורה 25 מעלות צלסיוס בכל חלק של העולם. בן האדם יוצר כלים כדי להסתגל לסביבתו ומשנה את סביבתו שתסתגל אליו, למעשה המין האנושי הוא הסיבה לתהליך אבולוציה שמתרחש ממש בימינו אנו כאשר בעלי חיים רבים שאינם מתאימים לעולם אנושי פשוט נעלמים מהנוף, אך הבן אדם עצמו אינו משתנה, התכונות הגנטיות של האדם אינן משתנות בזמן האחרון. כי אין להן סיבה להשתנות מאחר שבן האדם שולט על הסביבה. בן האדם יוצר כלים לתכלית מסויימת, אך עדיין אינו יכול לשנות את תכונותיו הגנטיות לאיזושהי תכלית רק מעצם רצונו, אולי זה השלב הבא כאשר האבולוציה האנושית תוכתב לא ע"י גורמי הטבע אלא ע"י יכולות המדענים לבצע מניפולציה בגנים. אך בינתיים גם האדם אינו מסתגל באופן גופני רצוני לסביבה. ישנה נטייה לייחס תכלית לאירועים ביולוגיים, זו נטייה שיש בה משום אמונה או רצון להאמין. יש אנשים הרוצים להאמין שהיצור יכול לשנות את עצמו ולהתאים את עצמו לסביבה משתנה, זה לא נכון, היצור אינו משנה את עצמו כתוצאה משינוי הסביבה כדי להסתגל היצור מת אם הוא אינו מתאים, המין כולו הוא זה שמסתגל, מפני שהפרטים אותם הוא מכיל עכשיו הם אלו ששרדו. כל מוטציה שמתרחשת אינה מתרחשת למטרה מסויימת, היא פשוט מתרחשת, טעות באיזה שלב של שכפול המידע ועוד דרכים בהן נוצרות מוטציות. הסביבה בוררת את התוצאות, המתאים שורד הלא מתאים מת. אך יש לזכור שהמוטציה אינה מתרחשת מלכתחילה על מנת לשרוד בתנאי הסביבה. זה פשוט קורה. יצור אינו מגדל פרווה כדי לשרוד, הפרווה גדלה, היצור שורד, הפרווה אינה גדלה היצור מת. במבט על התהליך זה יכול להראות כאילו הפרווה צמחה כדי לעזור ליצור לשרוד אך זה לא נכון. הפרט שרד כי גדלה לו פרווה, פרט אחר מת כי לא היה לו המזל שתגדל לו פרווה, והמין כולו נחשב כאילו הסתגל לסביבה החדשה.
