דיברנו כבר על זה שארה"ב גדולה?
ארה"ב מחולקת ל 50 מדינות שונות, שממלאות יבשת ענקית.
בדירוג של "איכות החינוך הציבורי" במדינות ארה"ב, המדינות של אזור ניו-אינגלנד שבו אני גר (וורמונט, ניו המפשייר, מסצ'יוסטס) נמצאות בראש הדירוג - במקומות 1-3.
מתוך כל 50 המדינות, המדינה הספציפית שבה אני גר (מסצ'יוסטס) נמצאת במקום הראשון ב"איכות החינוך הציבורי" - ראשונה מתוך 50 מדינות.
בתוך מסצ'יוסטס יש כ 350 מערכות חינוך ציבוריות (SCHOOL DISTRICTS) - ומערכת החינוך הספציפית של העיירה שבה אני גר נמצאת בערך במקום 80 מתוכן.
כלומר - הילדים שלי הולכים ל SCHOOL SYSTEM ב"עיר אוניברסיטאית" קטנה, שהסטטיסטיקות שלה חריגות לחלוטין מהממוצע בארה"ב:
אחוז הרבה יותר גבוה מהממוצע של הורים הם בעלי תארים אקדמאיים גבוהים (כי אנחנו מוקפים במקומות עבודה אוניברסיטאיים ורפואיים),
אחוז הרבה יותר קטן מהממוצע של ילדים ממשפחות חד הוריות,
אחוז הרבה יותר קטן מהממוצע של ילדים רעבים (כן, יש כזה דבר בארה"ב), או ילדים ממשפחות הרוסות.
לא מזמן בדקתי, עבר תשובה אחרת שלי, והסטטיסטיקה אומרת שה SPENDING PER STUDENT (כמה כסף המדינה משקיעה בכל תלמיד) במסצ'יוסטס הוא כמעט כפול מזה של צפון קרוליינה (שבה גרה מנהלת הפורום הזה), למשל.
אז אם את רוצה לדבר על הילדים הספציפיים שלי - הם גרים ב"עיר בועה" בארה"ב, שממש לא מייצגת את כלל ארה"ב. הם לומדים במערכת חינוך שנחשבת מבחינת המדדים שלה כשייכת למאיון העליון של מערכות החינוך בארה"ב, מוקפים בילדים שהם "בנים של" אקדמאיים לפלפים לבנבנים עם עיגולדים... ולכן הם משצלבים היטב ויחסית שמחים ללכת לבית הספר.
אני לא יודע אם זה היה אותו דבר בבית ספר אמריקאי סטריאוטיפי - כזה שלפי המיתולוגיה האמריקאית רק הספורטאים "נחשבים", ותלמידים טובים מקבלים שמות גנאי כמו GEEK ("חנון") וסובלים מהצקות והשפלות. החוויה של הילדים שלי היא אחרת לגמרי - אצלנו כולם GEEKS...
