מה דעתכם/ן בנידון

מה דעתכם/ן בנידון

שלום לכולן אנחנו זוג שהחלטנו להביא ילד לעולם מתרומת זרע. טרם הגענו להחלטה האם שתינו נביא ילד לעולם (כל אחת בתורה) מאותו תורם זרע או שמא כל אחת מאיתנו תלד מתורם זרע אחר. מה דעתכם בעניין?
 

פרח7

New member
הי D&D

דעתי חיובית
האם שתיכן רוצות להרות? אם כן תהרו שתיכן כל אחת בזמנה החופשי אם רק אחת מכן רוצה, תהרה רק היא אם אף אחת מכן לא רוצה, תאמצו. אני שואלת על רצון להרות (הריון ולידה) ולא על רצון להוֹרוּת כיוון שלדעתי (ואיני נציגת הקהילה בשום נושא וענין) אין חשיבות כשיש ילדים מי ילדה אותם. באשר האם לקחת תרומה מאותו תורם לילדים המממ... תלוי אם חשוב לך שהם יהיו קשורים גם ביולוגית. בכל מקרה בהצלחה ואם יש שאלות נוספות, אנחנו פה
 
הלו פרח

אז ככה; שתינו רוצות ללדת, כל אחת בתורה מתרומת זרע. השאלה מי תהיה ראשונה - היא עניין של גיל (המבוגרת תהיה ראשונה). כאשר התייעצנו עם פרופ' יעבץ מביה"ח איכילוב, הוא אמר שהוא לא בעד אותו תורם זרע לשתינו, מאחר וזה יכול להביא לתחרות וחוסר שיוויוניות בין הילדים. אני לא ירדתי לסוף דעתו. את כן??
 
אני לא ירדתי לסוף דעתו

ולי אישית זה לא חשוב. מה זה נותן? יהיו ילדים, תאהבו אותם, יהיו להם שתי אימהות. מה חשוב הזרע?
 

פרח7

New member
../images/Emo6.gif שמעתי על יעבץ הרבה דברים

אבל לא ידעתי שהוא מיעץ על תרומת זרע ללסביות לפי ניתוחים פסיכולוגיים עתידיים. הוא יוצא בוודאי מתוך הנחה שה"ילד שלך" (זה שאת תלדי) יהיה מוצלח יותר (או מוצלח פחות) מה"ילד שלה" (זה שתלד זוגתך) ואז אתן תחשובנה, הילדים גדלו באותו בית מכאו שהחינוך זהה, הגנטיקה של האב היא זהה מהי סיבת השוני בין הילדים? אהה!!!!!! הגנטיקה השונה של האימהות... ובכן אם לסכם את הגיגי על דברי הפרופסור, רק בנושא זה, שאינו תחום התמחותו, חרטה! הילדים יהיו שונים אם יהיה להם תורם זהה או תורם שאינו זהה כשם שאנחנו לא זהים לאחינו ו/או אחותינו שנולדו לאותם הורים. אבל, אני כמובן אומרת את זה מתוך ראיה שלילדים שלי (שני בנים) יש אישיות עצמאית והם אינם המראָה שלי. אם אצלך זה אחרת, אולי צודק הפרופסור.
 
הוא פסיכולוג?

לפי זה גם לא טוב ללדת מאותו אבא כשיש אבא? מה זה השטיות האלו. אני יכולה להגיד לך. שלא זאת הסיבה שהם יהיו אחים אז תעשו את הראשון ואז תחליטו.אם זה ימצא חן בעניכם תלכו על זה. חוץ מזה לפעמים למישהי מסוימת קשה להכנס להריון ממשהו מסוים אז לא כדאי להתבית על משהו אבל תמיד אפשר לנסות.
 
לדעתי...

יש לי שתי בנות ובן, כל אחת מזרע אחר. כל אחד אחר, כל אחת מקסים ומופלאה. למה זה משנה? אני עם העיסוק בביולוגיה סיימתי קצת אחרי התיכון... יתרון יחיד שאני יכולה לחשוב עליו בעניין הזרע, הוא שאם חלילה וחס, איפעם בעתיד מישו מהם יצטרך השתלת כליה למשל - עולים הסיכויים שהאחרים יהיו תורמים מתאימים... אם זה נראה לכן שיקול - אז תוסיפו את זה לטבלא... ו- ברוכות הבאות
תספרו לנו, למשל - כמה זמן אתן יחד? ממתי אתן חושבות על ילדים? בנות כמה אתן?
 
נעשה את זה כמו שצריך

אז שלום לכולן/ם :) אנחנו שנתיים יחד, בנות 33 (בסוף החודש) ו-28.5. הרצון לילד היה קיים אצל כל אחת מאיתנו (ללא קשר אם בעתיד היא תהיה עם בת זוג או לא), אבל רצה הגורל, הפגיש בינינו, והרצון לגדל ילדים יחד עם בת זוג מתגשם. התחלנו את התהליך בבנק הזרע, ואנחנו ממש ממש בתחילת הדרך (שיהיה לנו בהצלחה). חשבנו על אותו תורם זרע בשביל לתת איזו קרבה ביולוגית בין הילדים, וכמובן הנימוק שציינת (חס וחלילה) מחלה של אחד הילדים. לפחות אנחנו יודעות שלתורם יש הרבה מנות זרע
, כך שיש מספיק לעתיד-אם נחליט ששני הילדים יהיו מאותו תורם.
 
שיהיה לכן מאד ../images/Emo50.gif

ו- שני ילדים? זה מה שאתן מתכננות? או שיש לכן צפי ליותר?
 
כרגע שניים..

אבל כל אחת בתורה היא. מה יהיה בהמשך? אלוהים יודעת... אבל זה התכנון לכרגע.
 

שמנתולה

New member
ברוכה הבאה די אנד די ../images/Emo175.gif

אנחנו כנראה לא נתעקש על אותו תורם לשתינו, בהתחלה רצינו שיהיה קשר ביולוגי בין הילדים אבל אח"כ זה עבר לנו...
 

Gירפה

New member
בהמלצת בנק הזרע

בחרנו תורם שדומה פחות או יותר לשתינו (עד כמה שאפשר למצוא מכנים משותפים לזברה וג'ירפה
) הבטיחו לשמור לנו את מנות הזרע ללא תשלום (יש בנקי זרע שלוקחים על זה כסף) אבל לא התחייבנו ולא החלטנו מה יהיה בהמשך(זה תלוי גם איך ייצא הראשון...)
 
אז ככה, מניסיון של ילד אחד

ומחשבות על עוד, מתישהו, אז עברנו על כל הטיעונים שהוזכרו כאן: 1) חשיבות הקשר הביולוגי בין הילדים- סותרת מעט את הנחת היסוד של המשפחות שלנו, שלפיה אין הרבה חשיבות לקשר הביולוגי. הנה - אני אמא של פינוקי מבלי שיהיה בנינו כל קשר ביולוגי. אז למה החשיבות הגדולה כשזה מגיע ליחסים בין האחים? הרי הם יחיו כאחים דווקא בגלל הקשר הלא ביולוגי- העובדה שהם גדלים באותו בית עם אותן אמהות. 2) העניין של עזרה רפואית אחד לשני במקרה הצורך - נשמע מאוד "נכון" - אבל: מישהי אמרה לי שברגע שלא שני ההורים משותפים, אלא רק אחד, אז סיכויי ההתאמה בין הילדים- לצורך תרומות שונות ומשונות (שלא נדע) יורדים פלאים. זה מסוג הדברים שאנחנו אומרים מבלי לדעת את העובדות. כדאי להתיעץ עם גנטיקאי (אם זה ממש חשוב למישהו). 3) השיקול המנצח (אבל הלא מאוד משמעותי) עבורי הוא שבתהליך הבחירה של התורם הרגשתי שיש לנו כל כך מעט שליטה שממש לא בא לי לעבור את זה שוב. במהלך ההריון של זוגתי בהחלט חוויתי מידי פעם מחשבות לגבי "מה אם..." (התורם רוצח/יש לו אוזניים נורא מצחיקות/יש לו חרא של אופי) ולקחת שוב מאותו התורם מקטין את החששות האלה, כי כבר אנחנו יודעות "עם מי יש לנו עסק". ולכן קנינו עוד מנות של אותו התורם גם עבורי (בבנק "שלנו" מותר!). אבל בשל העלות היקרה יכול מאוד להיות שהכמות הזו לא תספיק ואז נצטרך לבחור תורם אחר. זה משהו שאני בהחלט יכולה לחיות איתו. ובקשר לדברים של יעבץ: ההרגשה שלי היא שבהעדר כללים כתובים כל מנהל בנק זרע לוקח לעצמו חרויות והחלטות מאוד מרחיקות לכת- מה לתת, למי ולפי אילו קרטריונים. זה המקום להזכיר שייעבץ - כבודו במקומו מונח- לא שולט על כל תרומות הזרע במדינה ויש עוד בנקי זרע, עם מדיניות אחרת.
 

טוטולס

New member
מסכימה עם הנקודות שהעלית וגם...

אנחנו מצאנו שבהינתן שבחרנו בתורם לא-ידוע, אנחנו מעדיפות "להתעלם" מקיומו ככל האפשר, ולא לעסוק בתכונות שלו (בהנחה שהוא "בסדר", לא איכפת לי גבוה-נמוך, כהה-בהיר, תלתלים-חלק וכו') על מנת לנטרל ספקולציות. בפרט, אנחנו לא יודעות אם הם מאותו תורם או לא... וגם לא אכפת לנו. בשבת אפילו אמא שלי פנתה לנסיכה והתייחסה ל"אחיך"... [אפילו סלעים נשברים, ומה גם אנשים.]
 
למעלה