אני מניח שאין שמנים בחו"ל
ש"אין להם תחליף" (מבחינת הפעולה שלהם [אנטי... מעורר... וכיו"ב], וחלילה לא הריח שלהם) לעומת אלו שיש בארץ, אולם מרכיב הריח הוא מעל ומעבר בעיניי (או שמא באפי?
). אותי מושכים ריחות מתקתקים למיניהם, יסמין למשל [כמה חיבור לצד הנשי והעדין מצידי], אולם מבין כל הפרחים שיצא לי להריח - הנרקיס היה המושך ביותר. אז יש בניסיון להשיג שמנים שאין בארץ משהו מעט מפונק
, אבל גם חשוב. ועוד יותר מזה - הסקרנות. מעניין אותי לדעת אילו שמנים קיימים מעבר למוכרים כאן בארץ ובקורסים, מה ההשפעות שלהם, האם בכל זאת יש כאלה ייחודיים, ומה הסיבה שהם לא מיובאיים. לפי מה שהבנתי, טוב יותר לקנות ככל ש"היד" קטנה יותר (יד ראשונה או שנייה ולא שלישית) - וכשאני קונה דרך ספק בארץ זו בכל זאת יד שנייה. אולי, אם אפנה לייצרן בחו"ל, אוכל לקבל מחירים נהדרים [כאמור, באיביי היו אנשים שמספקים שמנים שונים במחירים באמת נהדרים]. אפרופו, כיצד שולחים שמנים אתריים ממקום למקום? האם החום והטלטלה לא פוגעים בהם? שמן זרעי פשתן, אם אינני טועה, הוא כזה שחייבים לקנות ולשמור בקירור - האם מותר לשלוח אותו ממקום למקום?
כרגע שמתי לב שעודף הקושיות שלי הוא ממש באווירת פסח. חג ריחני!
] קראתי שיש המון המון שמנים אתריים שאין בכלל בארץ. נרקיס, יקינטון, והפנקס פתוח. מה דעתכם\ן על זה? האם השמנים לא מיובאיים מתוך סיבה מוצדקת? האם אפשר "להסתפק" בשמנים שישנם בארץ? האם יש אנשים שמייבאים שמנים שאין בארץ מחו"ל? והאם הייתן\ם מחשיבים את זה כפגיעה בענף הארומתרפיה שבארץ?
חג שמח!
