מה דעתכם? נושא לדיון....

[Dawson girl]

מה דעתכם? נושא לדיון....

היי לכם, מה נשמע? מזמן לא כתבתי פה ולכן אני רוצה לשאול שאלה ולפתוח עליה דיון. אז ככה: בראיון עם לילך זינו, שאגב קראתי אותו בעיון, היא אמרה שהיא מעדיפה מישהו מחברת החירשים להיות בן זוגה, כי זה יותר נוח לה. אז רציתי לשאול: מה יותר טוב לדעתכם, להיות בעולם השומעים או החירשים? או בכלל לנוע בין שניהם? לדעתי, הכי טוב זה באמצע- בין שניהם. ככה מוצאים יותר חברים ומה שחשוב יותר- מתרגלים לעולם האמיתי שמחוץ לקהילת החירשים. בבקשה תכתבו מה דעתכם... צ´או אני

 

[royik]

גם אני באמצע

אני ממש לא מעדיף שום צד, העיקר זה הבנאדם ולא אם הוא שומע או לא. נכון, השמיעה או היעדרה זה חלק משמעותי מהבנאדם אבל בשום פנים ואופן לא מלמד עליו וזה לא פייר להחליט על משהו בהתאם למצב השמיעה שלו, הרי זה לא באשמתו. בנוגע ללילך, אולי זה משנה לה כי היא חרשת לחלוטין, אני עוד מסוגל לשמוע קצת. ההשערה שלי בנוגע להחלטתה היא שחשוב לה להיות עצמאית והיא לא רוצה להיות תלויה במישהו, אולי יש בה חשש שאם היא תהיה עם שומע היא תרגיש לא שווה ופחותת ערך. בכל מקרה, חשוב לגוון ולא להתקבע על חברה מסויימת, סה"כ יש דברים טובים בשני העולמות (אומנם לא רק) אבל אם מוותרים על משהו אז משהו מתפספס וחבל.

 

[GuyMan]

גם אני באמצע......./images/Emo72.gif

רוי הוא צודק לגמר....

 

[המרחפת]

זה מאד תלוי

בחירש, ברמת התקשורת שלו עם הסביבה ובסבלנות שלו. לדוגמה: יצאתי פעם עם כבד שמיעה, מקסים ונחמד, שהיה לי מאד מאד קשה להבין אותו. בתור ידיד זה יפה ונחמד, אבל המקרה שהעלית הוא של בן זוג, ואני לא יודעת מה איתך, אבל אחת הדרישות המינימליות, לפי דעתי, מבן זוג, היא שיהיו לי עימו שיחות שוטפות. כפי שאמרה לילך, זה יותר נוח, וכפי שציינה באחד מראיונות הטלוויזיה, זה עניין של תקשורת והיכולת להתחבר עם החברים שלו. אני חושבת שזה מאד מאד אישי- עד כמה אתה מסוגל לתקשר עם אותו בן אדם, וכיוון שזה משתנה מאדם לאדם, זה משתנה ממקרה למקרה. באשר לטיעונים של קהילה מוכרת, איני רואה אותם כרלבנטיים כל כך.....

 

[Catty]

לא מסכימה....

לי קשה להבין כמעט כל בן אדם שומע לא מוכר, ולפעמים גם חרשים וכבדי שמיעה לא מוכרים. זה הכל עניין של הכרות. בפעם הראשונה שפגשתי את החטול (לפני שנה) לא הבנתי אותו כלללללל!!!!!!! אבל ככל שנפגשנו יותר, והתחלנו לנסות לדבר יותר אחד עם השני התחלנו יותר להבין... כעת אני מבינה אותו כמעט לגמרי.....!!! (והוא אותי) פשוט צריך סבלנות וכוח רצון... זה הכל.

 

[Catty]

גם אני באמצע... ../images/Emo8.gif

אני עם מישהו שומע, וזה ממש משתלם, אני העיניים שלו והוא האוזניים שלי

לא, הוא לא עיוור, בס"כ עם משקפיים, אבל אני אוהבת אותו כל כךךךךךךךךךךךךךך!

 

[clairvoyance]

שומעים ולקויי שמיעה

השאלה הזאת מזכירה לי משום מה את הראייה העתידנית של בחירת ילד למשפחה על פי תכונות ספציפיות: זוג הורים הולכים לרופא שלהם ומבקשים שהילד שלהם יהיה שומע, עם עיניים כחולות, שיער שטני... הבנתם את הכוונה... כשאני מתחברת עם אנשים, זה לא שאני עושה רשימת "מכולת" ואומרת, טוב, היום אני אבחר לי חבר לקוי שמיעה, ומחר.. לשם גיוון, אני אבחר חבר שומע. אני מתחברת אל אנשים בראש פתוח. מי שיש לי את הקליק איתו, אני פשוט אתחבר. דבר ממש לא רציונלי, ממש לא מחשבתי, בספונטניות, ותוך אינטראקציה עם אנשים. מכיוון שאני נולדתי למשפחה שומעת, ובסבבתי היו רק אנשים שומעים, הרי שאף פעם לא הייתה לי את הדילמה של האם להתחבר אל לקויי שמיעה או חרשים. רועי רשם שמה שמרכיב את אישיות האדם זה "השמיעה" או "חוסר השמיעה" שלו, לדעתי, קודם כל, אנחנו אנשים. זה הדבר שמאחד אותנו. אחר כך אפשר לבוא ולהגיד, הוא לקוי שמיעה, זה שומע, זה ישראלי, זה אמריקאי, זה דתי וזה חילוני. בקשר לההערה של עדי, עדי - שנינו הרי מכירות אדם שומע לחלוטין - שגם אני וגם את התקשינו מאוד להבין אותו. את עד היום לא הכי מבינה אותו.וגם שומעים מתקשים להבינו הרבה פעמים. בעוד שאניהתרגלתי עם הזמן, וכיום מבינה את דבריו גם בלי לקרוא שפתיים. ושוב, בגלל שנוצר בינינו ה"קליק" התאמצתי ולאט לאט למדתי להבין אותו. אם באמת רוצים, ואוהבים, אפשר להבין אדם ולמצוא דרך לתקשר איתו ולדבר שיחה קולחת. הוא מתאים את עצמו, ואת לומדת להתאים את עצמך. בתקווה שלא שיעממתי אותכם, באמת שניסיתי לקצר, כי יש לי הרבה מה להגיד בעניין, ולסיכום: חברים הכי טובים זה כל מי שאתה יכול להגדירו כחבר, עם כל המשתמע מכך. רוב חיי לא היו לי חברים לקויי שמיעה. היום יש לי חברים לקויי שמיעה. למי אכפת? הם חברים שלכם - ואתם אוהבים לבלות יחד ויש לכם קשר טוב? יופי. אז מה זה משנה אם הם לקויי שמיעה או לא?

 

[GuyMan]

את צודקת למרות

אנחנו מדברים על איך מקשרים עם אנשים אחרים ולא נושא גזעניות

 

[clairvoyance]

אם לא שמת לב..

זה בדיוק מה שכן ניסיתי לטעון כאן.. שדיון זה לא שונה מהשאלה : האם הייתם מתחברים עם שחורים, מזרחיים, אשכנזיים וכו´. זאת בדיוק הפואנטה שלי... ותודה על ההסכמה של השאר איתי

 

[המרחפת]

אבל כאן לא מוצגת לפניך בעיה

שהיא חיצונית בלבד ומדברת על טעמים של אסתטיקה, העדפה ודברים שונים. זה מאד מאד שונה מהשאלה של "האם הייתם מתחברים עם שחורים, מזרחיים, אשכנזיים וכו´". אם שם ההשפעות של השוני הן חיצוניות עד מנטליות, ההשפעה כאן היא חוסר תקשורת. כיום מפמפמים לנו (ודי בצדק) שמערכת יחסים בנויה על אמון, תקשורת הדדית ועוד ועוד דברים. די בצדק. האם היית מוכנה לחיות עם מישהו שאת מתקשה לתקשר איתו, אפילו אחרי זמן רב של ניסיונות, והיית מבינה שאינך מסוגלת לנהל עימו שיחה ספונטנית? ובדומה, גם להיות חברה שלו, אם זה בכיתה י"ב ואם זה בגיל 22.

 

[Catty]

יפה דיברת! בדיוק מה שאני חושבת...

 

[Dawson girl]

לכולם- תגובה

היי, מה ניש? אני שמחה שעניתם לדיון שלי. היה לי מסקרן לקרוא מה אתם חושבים בנדון. גם אני חושבת כמו זו שרשמה את המכתב הארוך (מצטערת, שכחתי את השם). אם יש לך קליק עם מישהו- אז למה לא? נתראה בדיון הבא... צ´או