ממש לא מדוייק. אני אנסה להסבירץ
תראה, מדבריך משתמע שזה ממש היה ספארינג לכל דבר וזה ממש לא נכון. מדובר בסגנון פרו רסלינגי קשוח אבל עדין פרו רסלינג.. המכות אכן כואבות יותר ולא מתוכננות כמו בתסריט, אבל לא רק הסוף הוא החלק ה"לא אמיתי". אתה צריך להבין משהו על עולם הפרו רסלינג. זה לא שאם תכניס עכשיו שני מתאבקים מה WWF לזירה ותגיד להם: "יאללא, קרב" לא יהיה להם מושג מה לעשות, כי הם לא עברו על זה מראש. הם יודעים איך לעבוד כי זה מה שהם עושים למחייתם.
אתה תיתן לי אגרוף, אני אזרום איתך קצת, עוד מעט אני אתן לך ואז אתה תזרום איתי, ועוד מעט אי או אתה "נכריז" על איזה מהלך... כאשר יש כאן המון המון המון ואני שוב מדגיש, המון עניין של ריספקט. כאשר מדובר במתאבק בכיר יותר, הוא זה שינהל את הקרב. מה אני רוצה להגיד כאן ואיך זה קשור לבושידו ? זה קשור שאם היה לך לוחם בכיר כמו טאקאדה מול לוחם פחות בכיר משמעותי, אז המטרה הייתה לגרום לטאקאדה להיראות טוב ולא להפך. מעבר לכך, יש כמובן גם הצורך להציג קרב מותח ומעניין לשם הבידור, ז"א אי פאשר שלוחם אחד יקרע את השני כל הקרב ויש גם אילוצים של זמן ועוד... אז נכון שזה היה סגנון קשוח יותר אבל זה לא נכון לחשוב אם למשל ראית קרב של לוחם X מול לוחם Y ולוחם X הוביל כל הקרב, זה אומר שגם בספארינג בגו'גו זה היה דומה...