קודם כל תודה
שפרסמת את הכתבה והארת את עיני.. בתור מדריכה לשעבר בפנימיה שהיתה צעד אחד לפני מסילה, ובתור אחת שעובדת עם שירותי הרווחה, אני יחייבת להגיד שזה לא כל כך קל להשלח לשם ע"י שופט, ויש נערות שנלחמות על מקומות שם, או לחילופין, פשוט מדרדרות עוד ועוד כי אין מקום. ובתור מדריכה בהווה בפנימיה לנוער עם הפרעות נפשיות, אני בהחלט יכולה להזדהות עם חדר פסק זמן, ועם כך שלפעמים אין ברירה. ועם כל הכבוד לכל המממהרים לבקר, שיבינו קודם מה זו נערה במצוקה, ובתור חברה לא לא לשפוט את הטיפול בנעורת קצה שמבחינת הרבה אנשים ברחוב לשלוח אותן לבית כלא\ בית חולים פסיכיאטרי, ושינסו לעזור! האם אורלי וילנאי אי פעם הציעה לקחת אליה לחופשות נערה שאין לה לאן ללכת? לתרום כסף לחוג בפנימיה? להתמדב לחונכות ועוד כהנה וכנה? וכתבתי את השם שלה כממייצגת את כלל החברה והביקורת. כי אם אנשים היו עושים השתדלות קצת יותר קטנה, אולי נערות לא היו מגיעות לכאלה מצבי קצה..
