כתבות כאלה לא שוות את הזמן שנחוץ לקריאתן
(גם בהתעלם מהתרגום והעריכה הנוראים).
 
נתחיל מהשאלה הרטורית "האם ייתכן שאחוז גבוה כל כך של אנשים שהחליטו להתנזר מגלוטן מעידים על שיפור בריאותי רק כי הם מאמינים כל כך שההתנזרות מגלוטן תשפר את מצבם הבריאותי?" שהתשובה עליה היא, כמובן כן, זה בהחלט ייתכן. דיאטות שונות ומשונות שהופכות לאופנתיות בלי בסיס מחקרי כלשהו הן תופעה נפוצה, ובכלל המון התנהגויות ציבוריות עונות על אותו כלל: השכיחות של תופעה לא מלמדת כלום, מלבד העובדה שהיא שכיחה (ידוע גם כ "מיליארד זבובים לא יכולים לטעות. אכול חרא", אם תסלח לי על הצרפתית).
 
בהמשך מופיעה הטענה "המדע מתוקף היותו מדע, חייב לבחון את האפשרות שמשהו מתחולל בגופו של אדם, לאחר שהחליט להימנע משימוש במוצרי חיטה, בזמן שהוא אינו רגיש כלל למוצרים אלה", ואכן זאת טענה נכונה. אלא שעד שתהיה הוכחה מחקרית, או לכל הפחות אינדיקציה מחקרית משמעותית, כל שאר המאמר פשוט חסר כל ערך. נניח שבאמת יש בחיטה 23,000 חלבונים (מספר שמצוטט הרבה, אין לי מושג מה המקור של המספר הזה ומה הכמויות של כל אחד מהחלבונים האלה) שחלקם אולי רעיל. אז מה? כמה סוגי חלבונים יש בבשר? בחסה? במאכלי חלב? בתפוח עץ? כמה מהם אולי רעילים?
 
לסיכום: מי שלא רוצה לאכול גלוטן, שלא יאכל גלוטן (אני, דוגמא, לא אוכל דגנים בכלל), אבל מי שלא נתקל בתגובה גופנית שמעידה על כך שהגוף שלו לא מסתדר עם החומר הזה יכול, לדעתי, לאכול לחם בלי חשש (תוך כדי חישוב הפחמימות, כמובן).
 
בתיאבון.
