על הדבש ועל העוקץ
יש מה שנקרא חמלה עם קשיחות- compassion with a hard edge כפי שהוא מבוטא בספר "הדרך השלישית" של אנתוני גידנס. המורכבות של מושג זה היא תולדה של כישלון הדרכים הקיצוניות. העובדות המוכחות בשטח מעידות על כישלון מוחלט גם בצד הימני קיצוני וגם בצד השמאלי קיצוני. הגיע הזמן לבחור בדרך חלופית יעילה יותר. במלחמה , כמו בפוליטיקה, יש מקום לטקטיקות מונעות ויחצנ"ות יעילה. הפתרון ראשית כל נעוץ ביחסיי הפנים של המדינה. כל תושביי המדינה הישראלים צריכים להתגבש (איכשהו) לקבוצה בעלת מוטו אחיד. איך אנחנו מצפים להתגבר על האויב אם אנחנו בעצמנו לא מסוגלים להגיע לידיי הסכמה. אני חושבת שמשם הדרך ל"קשיחות מתונה" ביחסי החוץ תהיה קלה יותר. אבל כמובן שבמצבנו האוטנטי, אלו הם רק חלומות באספמיה. ואם זה לא משכנע, המצב הכלכלי של מדינת ישראל על הפנים. ומספר המשתמטים מהצבא (נכון לעכשיו בסביבות ה-35%) עולה בצורה מפחידה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לצאת למלחמה.