אני לא מסכימה שיש צורך לשלם על חיוך, אבל מה שאני אוהבת בתמונה זה שחיוך מאולץ הוא עדיין חיוך. גם אם אין לך חשק לחייך, עטה על עצמך "רסן" וירטואלי וחייך בכל זאת. זה משפיע על מה שמתרחש בפנים.
לאו דווקא "כסף לא קונה אושר" (לקח לי זמן עד ששמתי לב שיש שם שלט עם מחיר), אלא לי זה נראה כמו תור של אנשים בדרך לעבודה ליד כרטיס נוכחות :
מרגע שנכנסים ומחתימים כרטיס ועוטים חיוך מזוייף.