מארק דני ולהקתו
בוקר טוב, אנשים:
מארק דני ואנשיו, פרשו מהזרם של J.K.D Consepts בראשות דן אינוסאנטו (שלטענת רבים הוא החשוב בתלמידיו של ברוס לי). מארק דני הגיע לאינוסאנטו בראשית שנות השמונים: תקופה בה אינוסאנטו השקיע זמן ומאמץ בלשלב לשיטתו (המתמקדת בהגנה עצמית) חומרים פיליפיניים (מקל, מאצ'טה, סכין ויד ריקה).
מארק דני, שנמשך בשעתו בעיקר ללחימה במקלות קצרים: חיפש דרכים לתרגל את חומר הלימוד בעצימות הגבוהה ביותר שניתן (מבלי שהשיעור יהיה חוויה חד פעמית) - וזאת עמ' לסמל"צ את יכולות הקרב של המוט הקצר, באופן מציאותי ביותר שאפשר.
השנים הראשונות (סוף השמונים - ראשית התשעים) אופיינו בכמעט אפס מגינים ובמכות רצח עם מקלות
.
פגיעות גוף קשות מאוד - חלקן אי הפיכות (של מארק וחבריו מ"הגרעין הקשה") הובילו אותו למסקנה (אליה הגיעו גם באיגרוף וגם בהאבקות האולימפית) כי אין תחליף למגינים
. זאת אם רוצים לעסוק בלחימת מגע מלא - ובה בשעה לשמר את היכולת המנטאלית לטווח רחוק שבלחשב משוואה מתמטית בעלת שני נעלמים ויותר
.
ומכאן הסיבה מדוע הקרבות שלהם נראים כפי שהם ניראים.
זאת ועוד: המודעות ללחימה מבוססת מציאות שהתגברה מאוד בעשור האחרון בארה"ב (ומתוך שכך בכל ה-
) לא פסחה גם על מארק דני וחבורת "האחים הכלבים":
נוצרו שיתופי פעולה עם מיטב המומחים בתחום, כגון קצין הקליעה והמומחה לירי באקדח גבריאל סוארז ואחרים.
בוצע מחקר מעמיק על פשיעה בנשק הרחוב זמין (בארה"ב) שהוא בעיקר כלי דקירה ואקדחים ופותחו מתודות הדרכה ולחימה עם וכנגד הנ"ל.
מארק מרבה לעבוד עם אסירים ואסירים לשעבר - וחלק מקיף מעבודתו ואולי תרומתו הגדולה ביותר לתחום הלמ"מ היא התמודדות ביד ריקה ובאקדח כנגד התקפות דוקרנים לגוף ולצוואר. חומרים מאוד מעניינים שאנו מרבים לעסוק בהם.
כיום (לאחר שרבים ממנה ישבו על כתפיו הענקיות - והרחיקו ראות
): יש למארק דני אופוזיציה מעניינת - גם ברמה הטאקטית.
אבקש לציין שאף אנוכי, המחשיב עצמי לתלמידו: לא מתחבר לתכני לחימת המקלות - כפי שהדבר מתורגל בארגונו...
אם-זאת, יש לזכור כי בתחומו: האיש הינו פורץ ומטווה דרך ולטעמי הינו אחד מאמני הלחימה (בודאי שבתחום הלמ"מ) החשובים ביותר שפועלים כיום.
בברכה, יובל.