מה דעתכם על זה?

[אלומת האור]

מה דעתכם על זה?

אותי זה מטריד-משהו...

http://www.hashmana.co.il/newspapers/walla26123.11.12.pdf

 

[מרים 882]

נהייתי מכורה לשופינג

אבל ממש.
במשך שנהה הייתי חוזרת כל יום עם שקית מקניון מלחה.
לפני חודש בהחלתה מאוד קשה התחלתי להוריד מינון ביקורים
לקניון.
כרגע זה על פעמיים בשבוע.

 

[אופירA]

מה נשתנה?

קודם כל, למחקרים צריך להתייחס ברצינות הראויה להם. המחקרון הזה בוצע על 35-90 איש בלבד (רק 24% - 60% מתוך 155 נשאלים ענו עליו).
כמות זו מאוד "מייצגת" את אוכלוסיית מנותחי קיצור הקיבה בארה"ב, ולכן "ניתן ללמוד ממנה המון"...
הכותב טוען שתוצאות המחקר היו שמנותחי מעקף קיבה (כמה???) הגבירו צריכת אלכוהול יחסית לתקופה שלפני הניתוח. כמובן באנשים ששתו אלכוהול לפני הניתוח.
אז מזה אפשר ללמוד על אנשים בלי הרגלי צריכת אלכוהול לפני הניתוח?
ומזה אפשר ללמוד גם על התגברות צריכת סיגריות? וגם צריכת סמים התגברה??? נו, שוין...
אז גם בן אדם שלא מעשן ולא צורך סמים או אלכוהול טרם הניתוח, צריך להיות מוטרד?...

וכאן מספר הכותב, שהוא פסיכותרפיסט במרכז בריאטרי, על *בעיה אמיתית* של החלפת אכילת יתר ואכילה רגשית באלכוהול, סיגריות וסמים.
בעיה אמיתית? בשטח? נמדדה? באחוזים גבוהים? איפה? נאדה!

לאחר 30 שנות טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים, אני מוכרחה לספר לפסיכותרפיסט הכותב, שלא נתקלתי בטיפול *נכון* במדינת ישראל.
טיפול פסיכותרפיסטי מאוד מוגבל ביכולת העזרה שלו. אכן, הוא חיוני ונחוץ עקב הבעיה של האכילה הרגשית והצורך ללמוד דחיית סיפוקים והכלת רגשות, וכדי לפתח במטופל מודעות מספקת כדי לעזור לעצמו בעזרת חשיבה והיגיון בריא. אבל לא כדאי להשלות את המטופלים שהבעיה היא פנייה לאלכוהול, סיגריות וסמים, ושכדאי לבנות יותר מידי על תוצאות הטיפול הנפשי...

בפורום הזה במשך שנים רבות צפינו בעיקר בבעיה של אכילה רגשית ששינתה כיוון, אבל נשארה בגבולות הפרעות האכילה - כפייתיות לרזון, חשיבה אנורקטית, חוסר שפיות בהתייחסות להרזיה.
כעיקרון, אני אוהבת להתייחס לעובדות, ולא למחקרים אוטופיים.
העצה הטובה ביותר היא מודעות לפוטנציאל הבעיה לפני הניתוח. קל מאוד למנוע התנהגות שקשה מאוד להפסיק.

אני רוצה בנוסף להצביע על 2 נקודות חשובות:
1. בארץ יש הרבה פחות מנותחי מעקף קיבה מאשר מנותחי טבעת. בארה"ב יש הרבה יותר מנותחי מעקף קיבה מאשר טבעת.
היום בארץ יש מנותחי שרוול רבים (בארה"ב אין כמעט בכלל).
2. השרוול יוצר אפקט של מחסור מיידי כמו במעקף קיבה, כאשר יכולת האכילה מתגברת בהדרגה בהמשך הזמן. בטבעת אין מחסור מיידי במזון, האכילה הולכת ופוחתת עם הזמן, ובמקרה של השפעה שלילית בלתי צפויה על הנפש, אפשר לעצור את הקטנת יכולת האכילה, ואף להגביר אותה.

ועניין אחרון, הכי חשוב, בנוגע להישגי האנושות בעולם: האנושות, ברדיפתה אחר הרצון לשלוט בעולם ולהשיג קידמה טכנולוגית במטרה להגביר את האושר של האדם בעולם, הצליחה להשיג בעיקר אריכות ימים עבור אנשים יותר מתוסכלים ולא מרוצים ולא מאושרים, עם פחות בריאות נפש ויותר תחלואה כרונית מעיקה ומורידת איכות חיים (שהחליפה את התחלואה הקטלנית של התקופות טרום הטכנולוגיה).
שלמה המלך נשמע, לאור מציאות זו, צודק וחכם יותר מתמיד: הבל הבלים, הכל הבל. סוף דבר הכל נשמע. ואין חדש תחת השמש...

 

[Broken Crown Bunny]

היה פרק של אופרה ווינפרי על זה

שוחחו עם מנותחים (מעקף) שהפכו אלכוהוליסטים בתקופה שאחרי הניתוח.
http://www.oprah.com/oprahshow/Gastric-Bypass-Surgery-and-Alcoholism-Video

אני לא חושב שיש קשר לעצם הפרוצדורה הניתוחית אלא לתסכול שבקטיעה פתאומית של התמכרות לאוכל. יש שעוברים להתמכרות לספורט, לרזון, מוותרים על ההתמכוריות ויש כאלה שבוחרים באלכוהול. זה לא הרוב כלל, אבל זו תופעה קיימת.

אני הפסקתי לעשן חצי שנה לפני הניתוח. בחודשים עליתי 15 ק"ג. אחרי הניתוח עברתי לשתות 5-7 כוסות קפה ליום (הרופא אומר שזו לא בעיה, אני בוחר להאמין לו

). למרות שאני מתאמן הרבה אני לא מרגיש שום התמכרות לספורט.