מה דעתכם על רש"ר הירש?

פיקסעלע

New member
מה דעתכם על רש"ר הירש?

דרכי ה' צדק וחסד הם יסודות התורה, שלא כרמב"ם (להוציא מהפרק האחרון של המורה) הוא לא מסרס את המצוות שבין אדם לחברו ב"טובת החברה". הגותו היא לדעתי סיסטמציה של המודל שהרמב"ם מציע בפרק האחרון של המורה. (להבנתי [לא כל'] הרעיון הוא שידיעת ה' מובילה למסקנה שאי אפשר להידבק בו אלא ע"י הידבקות במידותיו וזה גם הרעיון של רצוא ושוב בחסידות [אם רץ לבך שוב לאחור] ורעיון הספירות "איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד") אלא שלהבדיל מהרמב"ם הוא לא אליטיסט והוא לפחות מנסה להסביר את זה בשפה המובנת לכול. הוא לא מתפלסף התפלספות יתר, את השארת הנפש הוא מסביר כהישארות האנושיות גם אחר שהאדם מת.
שלא כרמב"ם, הוא לא אינדיבידואליסט קיצוני ושייכות לעם שומרי המצוות וההיסטוריה של עם זה תופסים בהגותו מקום יותר מרכזי.
אצ"ל בנושאי "השקפה" שהוא ממש מציע את "שביל הזהב" - "התבדלות" ושלילת הלאומיות והציונות מחד, ותורה עם דרך ארץ והגינות אזרחית מאידך.
סופסוף מישהו שחושב כמוני.
מה דעתכם? האם מישהו מכיר התייחסות של ל' אליו?
 
בוצינא דקרדוניתא

ישנה התייחסות של הבן איש חי לאותן מימרות: "עשר ספירן איהו בהו ואינון ביה" וז"ל: "לא אמרו איהו אינון ואינון איהו כי נשמה בתוך הגוף" וכו'. ואם כך הוא באצילות, בו הכלים מתבטלים לאורות, ק"ו ב"ב של ק"ו, בזה העולם המגושם. והוסיף: "והנה כל שדיברו באידרא קדישא מפרקי מרכבה העליונה מגוגלתא דרישא ובחללין דמוחא ודיקנא וכו' לא יעלה בדעתך חלילה שדיברו במהות האל הקדמון... ודע נאמנה כי המאמינים בעשר ספירות היותם מהות השם טועים טעות גדול וגמלו לנפשם רעה" [דעת ותבונה בהקדמות , פתיחה שניה]. כלומר במחלוקת עצמות-כלים, העמדה הלא-חסידית לא פותרת את קשי-המדרש במכילתא 'זה אלי ואנווהו', אלא מעצימה אותו יותר [ראה הלכות דעות א, יא; רמ"ק "פרדס רימונים" פרק ד; ככ"ר דניאל בויארין "מדרש תנאים: אינטרטקסטואליות וקריאת מכילתא", מכון שלום הרטמן, 2011. בפרק ההיסטורי].

מכל מקום, הרש"ר הוא הוגה שעומד בפני עצמו ואין לעשות רדוקציה של דבריו אל דברי הרמב"ם או כל אחד אחר מהראשונים [שלא כמו ה"משך חכמה", למשל, וכמובן שאינני מחלק ציונים]. אמנם מתקוף היותו הוגה במסגרת המחשבה היהודית פשוט שהוא ייסמך על קודמיו. זאת ועוד: אלו שמנתחים את הגותו רק כמענה לבעיות השעה, כלומר הרקע הרפורמי וכד' מפספסים משהו מאוד קרדינלי בתלמוד תורה. בזה לא אמרתי שרש"ר לא העלה את מאבקיו למדרגה גבוהה, אך צריך בכל זאת להעמיד דברים על דיוקם. פירושו לתורה הוא אחד מהתעודות שמסיבות הנאה ליהודי בן ימינו, והשוואה בינו לבין פולחן הקדושים שנתפשט במאורות-חסידים מעמידו בהחלט כבוצינא דקרדוניתא.

"והם [הערב רב] לא ראו במשה את עושה רצונו של ה' וכו' אלא הם ראו במשה דמות אשר התעלה מעל לטבע האדם הרגיל ורכש תכונה אלוהית, איש שבכח השפעתו להטות את רצון האלוהות, ושבכח ישותו להבטיח חסות מטעם האלוהות" [רש"ר על שמות לב, א]..
 

פיקסעלע

New member
דבריו במאמר על השבת

על כך שרק אחר ש"ויכל אלוקים את כל אשר עשה" היה "וישבות..." זה בדיוק הרעיון של תוהו ותיקון.
 
למעלה