מה דעתכם - תרגומים חדשים או ישנים?

[Rivendell]

מה דעתכם - תרגומים חדשים או ישנים?

מצד אחד, תרגום חדש הוא עדכני יותר, מתאים יותר לרוח התקופה. מצד שני, יש משהו מאוד קסום בשפה ובתחושה של תרגום ישן. בתרגומים חדשים יש לפעמים נטייה "להנמיך" את השפה כדי להקל על ילדים, ולזה אני מאוד מתנגדת. אם לא מקנים בגיל צעיר את היכולת להתמודד עם טקסט שלא נדחף לפה בכפית, מאוחר יותר זה הרבה יותר מסובך. הבעיה היא שבתרגומים ישנים נהגו דווקא להגביה את השפה בצורה שלא תאמה את המקור. בגדול אני בעד תרגומים חדשים, אבל אני חושבת שחשוב להתאים אותם למקור. כלומר, אם הספר המקורי כתוב בשפה גבוהה שמתאימה לתקופה מסוימת, התרגום החדש צריך להיות נאמן לזה. מה דעתכם? מה אתם מעדיפים?

 

[אפרת של ב ני]

תרגום חדש ללא ספק

שלום, אני חדשה כאן ולמעשה גיליתי את הפורום רק אתמול ומאוד מצא חן לי. לדעתי עדיפים התרגומים החדשים כי הישנים פשוט "לא עוברים" ולמה הכוונה: אימי קנתה לבנותי התאומות (בנות 9) את הספר אורה הכפולה, הן התחילו לקרוא ומהר מאוד נטשו אותו כי "הוא עם אותיות קטנות ומילים קשות". בעידן כמו שלנו שהילדים והנוער פחות קוראים, כי יש יותר פיתויים מסביב, הדרך לקרב אותם לקריאה, לבד מדוגמא אישית, היא כמו שאת אומרת "להנמיך" קצת את השפה כדי שיהיה יותר קל להתמודד איתה. מנסיון כך הם קוראים יותר ומפיקים הנאה לא פחותה מזו שהיו מפיקים מתרגום קשה יותר. לאט לאט הם לבד ימשכו לספרים קשים יותר (שוב מנסיון - ביתי שקוראת הרבה מאוד גילתה לאחרונה את הספר "האריה המכשפה וארון הבגדים" הכתוב בשפה די גבוהה ובתרגום מיושן וראתה שהשד לא נורא כ"כ ןאת זאת אני תולה בספרים הקודמים שהיא קראה עם תרגום קצת יותר "נמוך" אך "עובר מסך").

 

[דניאלה99]

תרגום

או כל דבר אחר שגורם ל"הנמכה" הוא רע בעיני. (יש ספרים שמראש הם כאלו, ואני לא אחשוף מיוזמתי את הילדים לספרים האלו). אני מאמינה שלשפה מתרגלים. ילדים שמקריאים להם ספרים איכותיים (לא נדון במושג הזה עכשיו)מתרגלים לשפה אחרת. הם לא עוזבים ספר כי יש בו כמה מילים שהם לא מבינים. אני מקריאה לילדיי את ספרי ילדותי מגיל מאד צעיר (וגם ספרים חדשים). הם נהנים מהם, ולא מבקשים להפסיק. מה שכן, לפעמים אני מוצאת משפטים מסורבלים ומייגעים להקראה, ואז אני משכתבת אותם (הם עוד צעירים, הילדים שלי), אבל אני משתדלת להישאר כמה שיותר נאמנה למקור. ההתלבטות היא באמת לגבי ילדים שלא קוראים, ורוצים לקרב אותם אל הקריאה. גם אז, אני תוהה האם סיפור מרתק, לא יצליח למשוך אליו קוראים חדשים, גם אם השפה קצת קשה עבורם??

 

[אפרת של ב ני]

השכתוב הזה הוא בעצם "הנמכה" קלה

של התרגום ולזאת התכוונתי. גם אני הייתי משכתבת משפטים לילדי כשהקראתי להם ספרים. נסי לתת לילדייך (אם הם לא צעירים מידי) את הספר אייבנהו בגירסא הישנה או אפילו את מסביב לעולם בשמונים יום - התרגומים ישנים ומסורבלים וכל הכיף וההנאה שבקריאה נפגם. הילדים של היום הם גם קצת עצלנים - רגילים שהכל בא בקלות - ולנוכח הפיתויים והתחליפים נוטים לזנוח ספרים ביתר קלות כך שעבודתנו קשה יותר.

 

[ToryMaster]

../images/Emo45.gif

דוגמה נפלאה לספר שנעשה בו שכתוב, הוא "הנסיכה הקסומה" בתרגום של גולדמן, שכתב גם את התסריט לסרט. מומלץ בהחלט לקרוא, ולדיון הזה רלונטיות בעיקר ההערות שלו, בסוגריים וכולי.

 

[Rivendell]

../images/Emo45.gif מאוד מסכימה.

אני חושבת שברגע שמסקרנים ילד, הוא יהיה מוכן לעבוד קשה יותר בשביל לקרוא את הסיפור. בכלל, להרגיל ילד שלא צריך קצת להתאמץ לפעמים זו טעות בעיני, וזה נכון גם לגבי ספרים.

 

[ToryMaster]

../images/Emo45.gif

אחת הסיבות שהנוער והילדים של היום הם כפי שהם, עצלנים יותר (ואני מהווה דוגמה מצוינת לכך), היא שלא מספקים להם גירויים שגורמים להם להתאמץ יותר, וזה חבל, מאוד מאוד חבל.

 

[בבהלובה]

אני מעדיפה ישנים../images/Emo6.gif

אבל באמת רוב הנוער אוהב יותר תרגומים חדשים...

 

[דרקונית מזל]

אני מאמינה שאם מקריאים מגיל צעיר

ספרים שביניהם שזורים ספרים עם שפה גבוהה/ישנה הם יגדלו בלי לפחד משפה כזאת.מצאתי שיטה שעובדת נהדר עם ילדים(עוד אין לי משלי אבל יש על מי להתאמן...)-אני מקריאה את הטקסט כמו שהוא כדי לשמור על המשקל,המצלול והעושר הלשוני אבל כל עמוד או לפי הצורך נותנת משפט של תקציר במילים שלי.ככה -בשילוב האיורים הילדים נשארים כל הזמן "בענינים" ומחוברים לסיפור ונחשפים לשפה המקורית.אחרת בגיל מאוחר כשצריך להתמודד עם יצירות ספרות ישנות מפחדים ומפסידים אוצרות.צריך לזכור שבגיל הרך ממילא לומדים כל הזמן מילים חדשות ודברים חדשים-אז יותר קל להבין גם שפה ישנה.השיטה הזו עובדת יופי ובזכותה יש ילדים שממש אוהבים,למשל,את אלתרמן ומבקשים שוב ושוב.אבל כמובן שספר תמיד צריך לבוא מאהבה-אני מאוד בעד לפתות ומאוד נגד להכריח.

 

[ToryMaster]

תלוי

יש ספרים, בעיקר קלאסיקות, שאני נהנית לקרוא את התרגום הישן שלהן, פשוט כי הוא תואם את רוח התקופהץ נשים קטנות לדוגמה, חייבים לקרוא בתרגום ישן, כי התרגומים החדשים משנים את השפה ואת הקסם, כנ"ל חלף עם הרוח (הם נחשבים לספרות לנוער בכלל?) מצד שני, תלוי כמה ישן, ספר שכתוב בשפה ארכאית/תנ"כית כמעט, לא אקרא, פשוט כי זה לא כיף, לנסות לפענח כל מילה ומילה. ניסיתי את רובינזון קרוזו בתרגום בשפה תנ"כית לחלוטין, התייאשתי אחרי עמוד וחצי. כמו שאמרת, אם ספר כתוב בשפה גבוהה, או בסלנג שמותאם לתקופה מסוימת, אי אפשר לשנות את זה, זה יהרוס חלק גדול מהספר. כנ"ל קיצורים מאסיביים של ספרים בשביל להקל על ילדים, אני קראתי באותו שבוע בחיי (כשהייתי בכיתה ד' בטח) את נשים קטנות בעיבוד מקוצר מקוצרר לילדים, ואת נשים קטנות בתרגום ישן ישן ישן (אני חושבת שהעותק הודפס בשנות השבעים), ולא מקוצר בכלל. הארוך היה הרבה יותר טוב, הרבה יותר מספק, ובלי ספק, עצם העובדה שכבר מגיל צעיר קראתי ספרים ארוכים בתרגומים למבוגרים, מקילה עלי עכשיו, כשאני קוראת ספרים ארוכים שלא נגמרים עם מילים ארוכו תשלא נגמרות ולא צריכה כל שנייה לחפש במילון.

 

[meytar זאת אני]

ישנים.

הרבה פעמים קוראים ספרים מלפני 50, 80 90 שנים ויותר, ואם מתרגמים את זה מחדש אז זה קצת הורס את אווירת הזמן של הספר. סבתא שלי קנתה את הספר "משפחתי וחיות אחרות" ובהתחלה התאכזבתי שהוא לא היה עם כריכה קשה כמו פעם, אבל למרבה שמחתי התרגום לא היה חדש והיו פה ושם מילים "קשות" שלא הבנתי, אבל עדיין נהנתי לקרוא אותו ככה