שאלה מצויינת
היי צביקה, יופי של שאלה, קראתי, התשובה הייתה ברורה ומיידית ואז מצאתי את עצמי חושב עליה מספר דקות. השאלה הזו גרמה לי (בפעם המי יודע כמה) לחשוב מהו אימון בעצם? לפי ההגדרה להלן התשובה תהיה לא, אדם לא יכול לאמן את עצמו. ICF מגדיר את האימון כ"שותפות מקצועית בין מאמן מוסמך ואדם (או קבוצה), שותפות התומכת בהשגת תוצאות יוצאות מגדר הרגיל, בהתבסס על מטרות שהוצבו על ידי האדם (או הקבוצה). מאידך אדם כלשהו ובפרט מאמן בהחלט יכול להציב לעצמו מטרות ולהשיג אותן, היה והוא נתקל במחסומים הוא יכול להתבונן בצורת החשיבה שלו, בפרדיגות שלו על החיים בין אם בשיחה "רגילה" עם אחרים, בין בתרגול מדיטציה שמוסיף למודעות העצמית ובין בכתיבה ועוד טכניקות אחרות, יתכן שזה עדיין חסר את הפן של נקודת מבט בילתי תלויה אך זה לא בילתי אפקטיבי. נשאלת השאלה אם כך, אדם שעושה את כל אלה, מה בדיוק הוא עושה? האם הוא מאמן את עצמו או מתאמן? בכלל חשוב לזכור שאימון היא עשיה אקטיבית ולא בכדי מתאמן נקרא מתאמן (אקטיבי, מתאר מצב בתהליך) ולא כפי שיש שטועים לקרא לו מאומן (מתאר מצב סטטי). כדי לחדד ניתן להתבונן בשורש דומה אחר, ס.ב.ן אדם שחופף לאחרים את הראש יכול להקרא מסבן (מאמן) ואדם שמסבן את ראשו שלו האין הוא מסתבן? (מתאמן) לסיכום, כל אדם שמתאמן הוא למעשה מאמן את עצמו, ודאי שיש דרגות של אקטיביות, כמאמן שמתאמן בעצמי אני יותר אקטיבי מאשר המאומנים שלי, אני בוחר יותר פעולות לבצע, אני נוטה להגדיר את השיחה ביתר אפקטיביות אני מסכם את השיחה בכתב לצורך התבוננות בהמשך ואני בוחן לאורך זמן את ההתקדמות לעבר המטרות שלי, המתאמנים שלי עושים דברים אלו אך לא באותה אקטיביות, הם בחרו להתאמן ומגיעים לשיחות אימון שוב ושוב, הם בוחרים לפעמים לבצע פעולות ובעיקר הגדירו לעצמם מטרות. לסיכום, כל מתאמן הוא בעצם מאמן את עצמו קודם כל, ככל שרמת האקטיביות של המתאמן גבוהה יותר המתאמן יקח את מושכות האימון לידיו וישתמש במאמן כמאיץ תהליכים ולא כמוביל תהליכים, אצל מתאמן עם רמת אקטיביות נמוכה שלא לדבר על מי שבטעות מצפה שהמאמן שלו יגיד לו מה לעשות, המושכות עדיין יהיו בידיו של המתאמן אך התהליך יתקדם בקצב איטי יותר. תודה צביקה על השאלה מעוררת המחשבה