מה דעתכם?

[smailie]

מה דעתכם?

קיים היום טרנד (חיובי מאוד, לדעתי) להתחיל ללמוד אנגלית כבר בגן הילדים.

 

[schlomitsmile]

אני לא אוהבת את זה... זה חלק מהמירוץ המשיגני-קפיטליסטי. אז נכון, אנחנו חיים בחברה משיגנית קפיטליסטית, ולכאורה לימוד אנגלית בגיל חצי שנה מכשיר את הילדים להתמודדות טובה יותר בחברה הזאת. אבל אני לא רוצה לחנך את ילדיי להפנים את הערכים האלה, לא רוצה שישתעבדו למירוץ הזה. אם כבר בילדותם המירוץ הזה יתפוס מקום, במקום להנות מהשתוללות בריאה לגוף ולנפש, או להתענג ולחדד חושים בהאזנה פעילה למוזיקה, או לתרגל כישורים חברתיים במשחק בפינת הבובות, לא אתפלא כשבגיל 30 הם יהיו ורקוהולים.

 

[הילית111]

הוצאת לי את המילים מהפה

נימאס כבר שמגיל 0 רוצים כל הזמן ללמד את הילד ולדחוף אותו במקום ללכת עם הקצב הפנימי שלו לצערי ניראה לי שאנו במיעוט...

 

[aviah]

למה להרוס לילד את העתיד

היום, תנאי הכרחי לעבודה בהיי-טק זו אנגלית גרועה עד בלתי-קיראה לחלוטין לדעתי, לימודי שפה שניה בגיל הגן היא חלק מאופנת האוריינות ששלטה פה בעשור האחרון, אופנה שיצרה דור של ילדים אנאלפביתים/דיסלקטים/דיסקלקולים. שפה צריך ללמוד מהיסודות, אם הגן לא מתכוון ללמד את זה - והוא לא - אפשר בהחלט לחכות לגיל בסית הספר. מה שכן אפשר לעשות, זה לא לחכות עם השפה הזרה עד כיתה ד', אלא ללמד את הדיקדוק והתחביר שלה בד-בבד עם לימודי העברית.

 

[smailie]

ההסתייגויות מובנות, אבל בכל זאת

דווקא לימוד השפה האנגלית זהו דבר שיכול להתבצע באופן חוויתי ומהנה לילדים. זוהי הזדמנות ללמוד שירים חדשים ולערוך משחקים של צלילי הגייה. הרי בכל מקרה לא מדובר כרגע על אופן לימוד תובעני של מבחנים וציוּנים. ידיעת השפה (ללא ידיעה יסודית של כללי הדיקדוק, בשלב זה) מופנמת אצל הילדים בתת - מודע והערך המוסף יכול להיות רק חיובי. וכשמגיע קרוב משפחה מחו"ל, הילד כבר יכול לנהל איתו שיחות. אני רואה דווקא את חצי הכוס המלאה שברעיון השנוי במחלוקת הזה.

 

[aviah]

ילדים ישראליים חשפוים לאנגלית כבר מזמן

מאז שיש כבלים בישראל (כמעט עשרים שנה), הילדים שומעים אנגלית. אבל עובדה שהם לא יודעים אנגלית. מכאן שסתם ללמד אותם שירים בלי דיקדוק ותחביר - לא באמת מלמד אותם את השפה.

 

[schlomitsmile]

בענייני שפה, כמו גם בעניינים אחרים אין אצל ילדים 'כאילו', אי-אפשר לזייף איתם. נכון שילדים, בשונה ממבוגרים, לומדים שפה ע"י חשיפה אליה, באופן אינטואיטיבי. בלי שיעורי דיקדוק ותחביר. כך אנחנו לומדים את שפת-האם שלנו. אם ניתן לחשוף את הילד לשפה נוספת, באופן טבעי, אמיתי ושוטף- למשל אם אחד ההורים דובר שפה אחרת כשפת-אם, זה בהחלט מבורך. הבן שלי למד גרמנית באופן זה. אני מכירה ילדים דוברי שלוש ואפילו ארבע שפות, שלמדו את השפות הללו באופן זה (אמא דיברה איתם רק שפה אחת, אבא שפה אחרת, המטפלת שפה שלישית, ומסביב דיברו שפה רביעית. נשמע מפחיד, גם לי, אבל הילדה הזאת שולטת בכל ארבע השפות). אבל כשמנסים לזייף, לחשוף אותם באופן מלאכותי לשפה זרה, זה פשוט לא זה...

 

[pashoshington]

לא מדובר ב"זיוף"

ילד יכול בקלות ללמוד שפה מפי אדם שהשפה אינה שמת-אמו, וכך גם קורה במשפחות רבות. הורים רבים מלמדים את הילדים שלהם שפות שהם למדו באוניברסיטה, למשל, ואפילו יצא לי להכיר יהודים שלמדו עברית בבית, בחו"ל, לפני שעלו ארצה, מה שהקל על הילדים להשתלב בבתי-הספר כאן. כלומר, אין בכך נזק - עם החשיפה לדוברים ילידיים אמיתיים, הילד משלים את החסר, והידע הראשוני הזה דווקא עשוי להשתלם, ולהקל על הלמידה בשלב מאוחר יותר. עד כאן הצד הבלשני של העניין. מצד שני, ברור שמדובר ב"אופנה", אם כי לדעתי הדבר הספציפי הזה קצת פחות הרסני מהרבה תופעות אחרות, כי אין מבחנים - הילדים לומדים תוך כדי משחק, ולא נאלצים להתחרות זה בזה. בכל מקרה, רעייתי ואני דווקא חולקים בינינו לא מעט שפות, אבל אנחנו קודם כל רוצים שהבן שלנו יידע עברית נכונה ויפה, ודואגים לדבר איתו ולידו בשפה שהיא נכונה ועשירה. הגיל הקריטי לקליטת שפה כשפת אם נמשך בד"כ עד גיל 6-7, כך שיש זמן לזה.

 

[SpringSeason]

קצת דומה ליותר טלפונים פחות שיחות

אני חושב שזה חלק מהמגמה שבה לאנשים יש לכאורה יותר תקשורת (פורום באינטרנט

) אבל הם מדברים פחות ומאזינים פחות. רמת העברית אצל דוברי עברית כשפת אם שהוריהם דוברי עברית כפשת אם לא כל כך גבוהה. על כן לא ברור לי שכדאי להתחיל שפה שניה כאשר הראשונה נמצאת בסיכון לעלגות.

 

[חנול]

בלי לראות את הכתבה...

בווריאציה מסוימת אין יל שום התנגדות. יש לי התנגדות ל-"מירוץ חימוש המוח הקטנטן"..אבל, ויש לי אבל, אם למידה נעשית בדרך של משחק שהוא נעים ומהווה העברת זמן, ככל העברת זמן נעימה אחרת לילד, והילד נהנה, אין לי שום התנהגות שתוך כדי העברת המזן הנעימה תהיה פעולה של למידה. אני מתנגדת להושבה של ילדים בני 3-5 ללימודים כמו בבית ספר. פשוט כי זה לא מתאים לגיל הזה. מצד שני, המון דברים גם אנחנו למדנו תוך כדי משחק, (לפעמים בלי לשים לב שלימדו אותנו משהו), ואם זה נעשה כך, ואם הילד משתף פעולה כי הוא נהנה, אחלה. אני יודעת ששפות נטמעות בגילאים רכים. אני יודעת שלילדים יש יכולת לקלוט כמה שפות בו זמנית. כך שרק "הדרך" היא השלאה מבחינתי.הייתי מאד שמחה אם אבא של הילי היה מדבר איתה רק ספםרדית, ואם אמא שלי וסבתא שלי היו מדברות איתה רק פולנית. ואז היא היתה קולטת כמה שפות.

 

[pashoshington]

לכו על זה!

זה עובד - בדוק. ע"פ מחקרים מתחום הבלשנות, ילדים בד"כ יכולים "לקלוט" עד 3 שפות-אם באופן טבעי לגמרי - עם אמא מדברים בספרדית, עם אבא ברומנית, ועם החבר'ה בגן בעברית, וכן הלאה. בד"כ, ילד דו- או תלת-לשוני יתחיל לדבר בגיל מאוחר יותר, אבל מהרגע שהוא מתחיל לדבר, הוא מדביק את הפער תוך זמן קצר. אותם מחקרים מראים שהחל מ-4 שפות העניין מתחיל להסתבך. מה שכן, לא צריך להיות דובר ילידי בשביל ללמד את הילד. ילדים "מתוכנתים" כך שברגע שהם נחשפים לדוברים נוספים, הם עושים סינון ולא לומדים לדבר בצורה שגויה בגלל השגיאות של ההורה. באופן אירוני, זה יכול להביא לכך שהילד ירכוש את השפה ברמה העולה בהרבה על זו של ההורה שממנו הוא למד אותה. באשר לילדים בכתבה, ההורים צריכים לדעת שהשליטה באנגלית כשפת-אם לא בהכרח תקדם את הילדים בבית-הספר. השיטות שבהן מלמדים אנגלית במערכת החינוך כאן די מיושנות, כך שדובר ילידי, שיודע את השפה על בוריה, לא בהכרח יקבל את הציונים הכי טובים בכיתה. זה לא שהם לא יידעו את השפה - הידע שהם רוכשים יכול לחזור להיות "מאוקטב" בזמן שהות בחו"ל, למשל, ואז בהחלט יהיה ניתן לראות את ההבדל בינם לבין ילדים שלא למדו בצורה כזאת בגיל צעיר.