מה דעתכם?

[עינת גבע]

מה דעתכם?

שלום לכולם, מחשבת בוקר, עמדה בסיסית טובה היא לצאת מנקודת הנחה שבכול מעשיו הילד מאמין – לפעמים אולי בטעות – שכול מעשיו יקדמו אותו בדרך הטובה ביותר במצב שנקלע אליו. מה דעתכם? עינת גבע, מנהלת הפורום, מכון אדלר

 

[ילד יפה של אמא]

מסכימה אבל

מסכימה עם זה אם כי כאשר טועה יש להעמיד אותו על טעותו. לדוג' מרביץ כדי להשיג צעצוע שרוצה... זה אכן יקדם אותו ואת רצונו אבל...

 

[עינת גבע]

הסבר...

שלום את צודקת, יחד עם זאת כשאנחנו מבינים שכוונות הילד טובות. ושהוא טועה בדרך. נוכל לתווך לו את המציאות עם אמפאטיה, למשל, "אני מבינה שאתה מאוד רוצה את הצעצוע ששחף מחזיק. תוכל לנסות לבקש אותו" באופן זה אנו מכירים ברצון שלו. נותנים לו תחושה שהוא מובן. ומדריכים אותו על ידי פתיחת אופציה נוספת להשגת הצעצוע. מה דעתך? עינת גבע, מכון אדלר.

 

[עינת גבע]

הסבר...

שלום את צודקת, יחד עם זאת כשאנחנו מבינים שכוונות הילד טובות. ושהוא טועה בדרך. נוכל לתווך לו את המציאות עם אמפאטיה, למשל, "אני מבינה שאתה מאוד רוצה את הצעצוע ששחף מחזיק. תוכל לנסות לבקש אותו" באופן זה אנו מכירים ברצון שלו. נותנים לו תחושה שהוא מובן. ומדריכים אותו על ידי פתיחת אופציה נוספת להשגת הצעצוע. מה דעתך? עינת גבע, מכון אדלר.

 

[ילד יפה של אמא]

נכון

מסכימה. הרי הוא יפתח אנטי באם ננהג אחרת............. ועד איזה גיל זה רלנוטי? ז"א זה קצת נאיבי אולי לחשוב שכל דבר נובע מכוונה טובה. בגילאים צעירים אני מסכימה לגמרי. מה לגבי גילאים מבוגרים יותר?

 

[עינת גבע]

ו...תודה על המחשבה, תודה על האתגר.

ילד שגדל על ברכי ערכים כמו הכרת וקבלת השונה, טעויות הם מעבדה ללמידה,ילד שחווה שמאמינים בו, סומכים עליו ומאפשרים לו גדל להיות נער טוב. אדם טוב. אדם שמכוון להיטיב עם עצמו ועם הסביבה. ילד שגדל עם אמפטיה לומד להיות אמפאטי. ילד שגדל עם סובלנות לומד להיות סובלן. ילד שהכירו בצרכיו ורצונותיו לומד שיש גם אחרים. הוא לא חי לבד. הוא מבין שגם לאחרים יש זכות קיום, זכות להביע דעתם, זכות לרצות. ילד כזה מתאים עצמו ומסתגל לסביבה. ילד כזה פועל מכוונות טובות. נכון, לא תמיד כוונות טובות מובילות לתוצאות הרצויות . יחד עם זה, הוא אחראי ,מכיר ולומד מטעויות ומשנה דרכו אם צריך. אלייך יקירתי, עינת גבע, מכון אדלר.

 

[ילד יפה של אמא]

ובכל זאת..

זה נכון כל מה שאת אומרת. וזה צריך להיות נר לרגלינו בחינוך הילדים עמ"נ לגדל אותם להיות אנשים טובים יותר. יחד עם זאת אני לא מכירה הרבה אנשים שכל כונותיהן טהורות תמיד. אני מדברת על הכוונה ולא על המעשים בפועל. האם כולם קיבלו חינוך לקוי באיזשהו מקום ולכן כך גם כונותיהם? מבינה את כוונתי?

 

[עינת גבע]

אני מאמינה...

שלום, אני מאמינה שמה שאנשים רוצים באמת זה מה שהם עושים בפועל. זאת אומרת שאנשים פועלים על – פי כוונותיהם. הם לא תמיד מודעים בכך או לא תמיד מודים בכך. אחד הגורמים המשפיעים על עיצוב וגיבוש באישיות זה דרכי החינוך. דרכי החינוך הם הדרך המעשית בה מתקשרים ההורים עם הילדים. הורים בוחרים את דרכי החינוך שלהם על פי השקפת עולמם. הדרך מושפעת גם מהחברה, מהזמן ומהתרבות בה חיים. עד לעבר הלא רחוק שלטו הדרכים האוטוקרטיות –הסמכותניות. היום מבינים שכדי לגדל ילד לחיים בחברה דמוקראטית דרוש דיאלוג.דרושה סמכות דיאלוגית. היחסים עברו פאזה מיחסי ייראה ליחסי ראייה. אנחנו בתקופת מעבר. עדיין לא הפנמנו את אורח החיים הדמוקראטי שמושתת על שוויון ערך כבוד וסובלנות. וכן, רובנו גדלנו על ברכי הסמכותנות הכופה ולכן יש באישיות שלנו שרידים אוטוקראטיים. כלומר, אנחנו פרי של שיטות חינוך כמו ביקורת, עונשים וכו'. דרכי חינוך הוגנות והגונות שמעודדות תחושת שייכות כמו: עידוד, שיתוף והתייעצות יאפשרו לפרט להרגיש שייך ולחברה התפתחות והתקדמות. אני אופטימית. השינוי תופש תאוצה דרכים מעודדת תופשות את מקטמם של דרכים מייאשות אשר חוסמות תחושת שייכות. עינת גבע, מכון אדלר.