פרפוגנדה רגילה
מקריאת המחקר עליו מתבסס המאמר הפופוליסטי:
- מצויין שם ששיעור ההתחסנות באוכלוסיה הסומאלית במינסוטה ירד בהדרגה לאורך 6 שנים, והגיע בשנת 2010 ל 54%. במילים אחרות, יש לנו אוכלוסיה עם שיעור התחסנות הרבה מתחת לרף "חסינות העדר" המתוקשר במשך קרוב לעשר שנים, והפלא ופלא - אין קורבנות חצבת. המגפה לא "חוזרת לקטול את הילדים שלנו" כפי שמבטיחים לנו מקדמי החיסונים. ומדובר בהתפרצות אליה נחשפו 3,000 אנשים. כמה חלו? 21 מקרים שזוהו ואומתו. במילים אחרות: אוכלוסיה ללא כיסוי חיסוני - התפשטות נרחבת של המחלה - רק 21 חלו - אף אחד לא מת. האם המחלה באמת כזו מפחידה? פרופורציות!
- בהתפרצות היו מעורבים שני מעוני חסות לחסרי-בית. מ 21 החולים, 8 היו במעונות אלו. במעונות כאלו תנאי צפיפות ובד"כ גם פחות הגיינה ותזונה נאותה. אלו תנאים נוחים מאד להתפשטות חצבת. אבל אלו לא מאפיינים את האוכלוסיה הכללית. כלומר, בתנאים סבירים (לא מעונות חסרי-בית), מספר החולים היה 13 - מספר נמוך מאד, בהתחשב בזה ש 3,000 נחשפו לוירוס... שוב, פרופורציות.
- למרבית הנדבקים היו בעיות בריאות עוד לפני המחלה (2 ביקורי רופא בממוצע). חיזוק לתובנה שילדים בריאים יותר עמידים ופחות פגיעים לוירוסים.
- הם מציינים שבהתפרצות הזו, 16 לא היו מחוסנים. כלומר, 7 היו מחוסנים - ובכל זאת חלו. 7 מתוך 19 שחלו ואומתו במעבדה כחולים בנגיף (אגב, שניים היו בכלל מבוגרים מעל גיל 18). כלומר, 37% מהחולים - מחוסנים. האם החיסון באמת מגן על מי שקיבל אותו?
- הם מציינים שמקרב 16 הבלתי מחוסנים שחלו, 9 היו בגיל בו היו אמורים להיות מחוסנים. כלומר, 7 כלל לא היו בגיל בר התחסנות. יש לי עוד "תגלית" לספר להם - גם הרבה מבוגרים כבר לא "מחוסנים", לא רק הילדים מתחת לגיל שנה. בפעל, לא משנה מה יהיה שיעור ההתחסנות של אותו פלח באוכלוסיה המתאים לפי הגיל, יש הרבה מאד אנשים בלתי מחוסנים בכל מקרה - אין מצב של חסינות עדר באוכלוסיה בכל מקרה - אף פעם!
- בין המקרים, מדווח כי בקרב כמה חולים הגנוטיפ היה שונה מזה של החיסון. בדומה לחזרת - אנחנו משחקים עם המיקרואורגניזמים הללו, נוצרים כל מיני מוטציות וגנוטיפים שונים, לך תדע מה באמת גרם להתפרצות הזו...
- בקרב שלושה מהמחוסנים שחלו ונבדקו לגנוטיפ - נמצא הגנוטיפ של החיסון עצמו. במילים אחרות, החיסון (החי-מוחלש) גרם להם לחצבת...
- השעיר לעזאזאל שרואים בו מייבא הוירוס לארה"ב, ילד בן 30 חודש, חזר לארה"ב בפברואר 2012. לעומת זאת, 21 המקרים המדווחים במחקר, קרו במהלך פברואר-אפריל 2011. לא ברור איך מישהו שייבא את הוירוס בשנת 2012, גרם להתפרצות המחלה בשנת 2011. אולי מרוב קיבעון ב "הסבר" האוטומטי של "אשם שהביא את זה מחוץ לארץ" מישהו לא שם לב לתאריכים...
- נקודת המוצא שלהם היא שהחיסונים מונעים את ההתפרצויות האלו. עם נקודת מוצא שכזו, כמובן שכל המצג והניתוח של ההתפרצות, הגורמים לה, המניעה שלה, בלימתה וכו' - מסתובבים סביב המחוסנים והבלתי מחוסנים. זה ניתוח "מכור מראש". לא משנה מה יהיו הממצאים היבשים - החיסון לא מגן על שליש מהחולים, אין חסינות עדר במילא כי רק פלח קטן באוכלוסיה אמור להתחסן לפי התכנית, שיעור התחסנות נמוך ללא התפרצויות במשך שנים, אין תמותה מחצבת באוכלוסיה ללא כיסוי חיסוני, יש תמיד התפרצויות חצבת לרבות באוכלוסיות מחוסנות היטב, ללא קשר לחיסונים, וכו' - תמיד זה יהיה מוצג כאילו הבלתי מתחסנים אשמים.
עד כאן ניתוח המחקר הספציפי הזה. נתונים נוספים אותם כדאי לדעת (מתוך
הדף המרכזי על חצבת באתר שלנו - כל הרפרנסים שם):
- הסיכוי למות ממחלת החצבת לפני החיסונים: 0.017%. אחרי החיסונים: 0.3% זוכרים את הדיון על התערבות בסירקולציה הטבעית באמצעות חיסונים?).
- אמהות מחוסנות שלא חלו בילדותן מעבירות הגנה מוחלשת לילוד (זוכרים את הדיון על התערבות בסירקולציה הטבעית באמצעות חיסונים?).
- ויטמין A – מפחית הסיכוי לתחלואה, לסיבוכים ולתמותה. מדוע לא מדברים על זה, אלא רק על "הבלתי מחוסנים"? אולי הציבור צריך גם לדעת איך ניתן להפחית הסיכוי לחלות בחצבת, סתם כך, בעזרת מזון?
- חיסון שנוי במחלוקת: רופאים ואחיות אינם תמימי דעים באשר ליעילות ובטיחות החיסון
